התשובה

 

 

 

 

 

 

 

 התשובה כתריס בפני הפורענות וכמעין מים זכים בלב הישימון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרק זה בו אתחיל בו עתה אדבר במצות התשובה והדעה על התשובה. ודעת תורת

 

משה היא שכמו שהאדם בחירי במעשיו אם ירצה יעשה טוב ואם יפשע יעשה רע.

 

והכל בבחירתו החופשית וגם התשובה הינה מכלל עניין זה שלא יתכן שלא יחטא

 

האדם אם מכיוון שסבר סברה שאינה נכונה, או שגבר עליו יצרו הרי בבחירתו

 

החופשית ישוב לה' ולמצב טוב יותר מאשר חטא. ודעת ישעיהו בעניין התשובה

 

בודאי הינה דעת תורתנו שהרי היה ירא אלוהים ועבד ה'. ולכן קירב את מי שקירב

 

לתורת משה ועשה לשם שמים על מנת להנחיל ולהסביר את תורת ה', עבודתו

 

ומצוותיו ליהודי המדינה. וגם כאשר באו אליו רבים שחטאו חטאים חמורים והיינו

 

סוברים שאולי יש להרחיקם הביא בפניהם את דעת אחד מחכמינו שלפעמים יכפה

 

יצרו של האדם עליו כל כך עד שלא יוכל שלא לחטוא. וזוהי סברה רחוקה בניגוד

 

לדעת הרמב"ם וחז"ל. ובעניין הצניעות היתה סברתו שבעל תשובה לא ישנה את

 

מלבושו לאחר שקיבל עליו עול תורה ומצוות וזוהי עצה ישרה לדעתי. ועתה נתחיל

 

את אשר הבטחנו בדעה באשר לתשובה והנני נסמך בדברים אלה על הראי"ה.

 

 אמר הראי"ה (הרב אברהם יצחק הכהן קוק), כי יש בתשובה חזרה למצב סדיר יותר

 

מאשר קודם החטא. ואמרו רבותינו כי התשובה קדמה לעולם. ויש בתשובה ההרגשה

 

הבריאה ביותר של נפש האדם. וטבעה של התשובה שהיא נותנת לאדם מנוחה וכובד ראש

 

כאחד. תשובה שלמה באמת זקוקה להסתכלות עליונה, להתעלות ליקר העולם המלא אמת

 

וקודש. וזה אי אפשר להשיג כי אם ע"י עסק בעמקי התורה והחכמה האלוהית ברזי

 

העולם.

 

התשובה באה מצד הבינה. וברום מעלתה הופכים הזדונות לזכויות, ועליהם חיה יחיה

 

האדם. התשובה מורה, שיסוד המעשים כולם הוא התמצית הרוחנית שבהם, אותה

 

ההטבעה שמטביע המעשה ביסוד הנפשי. וכאשר באמת תכני המעשים אינם רק מושגים

 

סמליים בלבד, כי אם הם ארוגים ביסוד העולם הממשי, הננו קוראים לומר שהעולם

 

המעשי כמו שהוא, הוא אמנם  עולם מחולק, שכל סדריו מתאימים זה לזה אבל שורשו

 

הוא היסוד המחשבתי, הכולל ומקיף אותו, נעלה ונשגב ממנו. והתשובה מרוממת את

 

האדם ועולמו לעולמה היא, ששם המציאות כולה עומדת בבהירות התוכן הרוחני שלה.

 

והעולם ההוא בעצם רוחניותו שולט על עולמנו המעשי המוגבל. וכפי אותה ההטבעה,

 

החקוקה בעול התשובה העליון, ע"י המחשבה נקבע הסדר בעולם המעשי. ואי אפשר

 

להידבק באמת ביסוד הלאומי של ישראל, כי אם מי שנשמתו נטהרה כבר ע"י התשובה

 

מחטאות האדם המגונות וממידותיו הפחותות או מי שנפשו מלכתחילה הייתה נפש טהורה.

 

כי היסוד האמיתי של תכונת האומה הישראלית הוא שאיפת הצדקה העליונה, צדקת ה'

 

בעולם. וכל מי שנזדהם באיזה חטא, לפי מידת של זוהמתו, אין חפץ הצדקה והטוב מאיר

 

בקרב כראוי. ועל כן לא יקושר באמת עם התכונה הלאומית, עד אשר יטהר. כשם

 

שצריכים להעלות את המידות והמחשבות הרעות לשרשן, כדי לתקנן ולמתקן, כך צריכים

 

להעלות את המידות והמחשבות הקטנות, אע"פ שהן טובות אבל אינן במעלה גדולה

 

ומאירה, למקור שורשן ולהאירן באור של גדולה. מרעיונות של קדושה ושל תשובה,

 

שהם מביאים לידי עצבות צריכים להתרחק לפעמים. כי יסוד השמחה הקשורה בעומק

 

הקודש הוא גדול מכל תוכן של קדושה ושל תשובה אחרת. על כן, כאשר באות לו

 

מחשבות של יראה ושל תשובה בדרך עיצבון, יסיח דעתו מהם עד שתתכונן מחשבתו.

 

ויקבל עליו כל התוכן של קדושה ושל יראת שמים בדרך חדווה ושמחה, הראויה לישרי

 

לב, עובדי ה' באמת. אמר הרמב"ם שהתשובה כוללת תיקון המידות כולן וכך אמר:"אל

 

תאמר, שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה, כגון:זנות, גזל וגניבה. אלא כשם

 

שצריך אדם לשוב מאלו, כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו, לשוב מהכעס

 

ומהאיבה ומהקנאה ומההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן,

 

מהכל צריך לחזור בתשובה. ואלו העוונות קשים מאותם שיש בהן מעשה שבזמן שהאדם

 

שקע בהם קשה לו לפרוש מהם".הנה ראינו, שכל עניני עבודת ה' הם היראה והאהבה,

 

ולעיתים יכונו רק ביראה. כגון:מה שנאמר "מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה". ויש לאדם

 

יכולת להשיג ולטעת בו שני שורשים אלה ללא פירוד. והנה כמו שאנו מאמינים שהקב"ה

 

משלם שכר טוב לכל מצווה ומצווה שהאדם עושה ומעניש על כל עבירה כפי שביאר

 

הרמב"ם בהלכות תשובה, כך התשובה כתריס בפני הפורענות.

 

 

אמר הרב הגדול כי קריאה זו של משה רבנו לנו לא קדמה כמותה לשום נברא

 

ממי שידענוהו מאדם עד למשה, ולא באה אחריו קריאה כמותה לאף אחד מנביאנו,

 

וכך יסוד הוא בתורתנו שלא תהיה זולתה לעולם, ולפיכך לפי השקפתינו לא היתה שם

 

תורה ולא היה זולת תורה אחת והיא תורת משה רבנו...כי הדבר השלם בתכלית

 

האפשרית במינו, לא יתכן שימצא זולתו במינו כי אם פחות מאותה השלמות, או

 

בהגזמה או בגרעון. ואמר שדבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצווה עומדת לעולם

 

ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר את כל הדבר אשר

 

אנוכי מצווה אתכם אותו תשמרון לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. ונאמר

 

והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת. הא למדת שכל דברי

 

תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם. וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם. ונאמר לא

 

בשמים היא. הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. לפיכך אם יעמוד איש

 

בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצווה או

 

לגרוע מצווה או לפרש במצווה מן המצוות פירוש שלא שמענו ממשה. או שאמר

 

שאותן המצוות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצוות לפי זמן

 

היו. הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה. ומיתתו בחנק על שהזיד

 

לדבר בשם ה' אשר לא ציווהו. שהוא ברוך שמו ציווה למשה שהמצווה הזאת לנו

 

ולבנינו עד עולם ולא איש אל ויכזב. והנה לא מצאתי בדבריו שלהפילוסוף שיכחיש

 

 את נצחיות התורה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          



"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים