ההשגחה                                               

         

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 בכל עושה הקב"ה שליחותו גם בחיה המשולחת                                                                                        

 

גם כאן דרכו לדעתי שונה מדרכי רבותינו ולא הבין או לא רצה להבין את הרמב"ם במה

שאמר במורה. וחשב שכביכול כוונת הרמב"ם הינה כלפי מה שאמר שהשגחת ה' היא היא

בעצם עבודתו שאנו מחויבים לה והמאמץ שאנו עושים בקיום מצוותיו. וכאן כביכול

רומם את ה' מעל מחשבות בני האדם וצרכיהם  במה שאמר שאינו שר הבריאות או שר

העבודה לכן אל לו לאדם לפנות או לקשור את מצבו במעשיו או ברצונו שלח האל.

וכוונתו היתה לרומם אותו יתברך מהשגותינו ושאיפותינו השפלות בהשגת צרכי האדם

ומהבקשה אותם ממנו. ולכאורה תמצא כדברים האלה בדברי הזוהר שמגנה את האדם

המרבה  לבקש מה' כל דבר ודבר. וזה גם נכון כפי שכבר אמרנו לעיל שלא כל דבר ראוי

לבקש מה' בכל עת ועת. אבל הפילוסוף טעה בהשקפתו שלא תיתכן השגחה פרטית. שכן

כיצד יתכן  שה' המרומם והנעלה ישפיל כביכול את עצמו על מנת להשגיח על האדם?  

זאת, למרות שהוא עקבי בדרכו בה הוא מפריד בין ה' למציאות הזאת. וזוהי טעותו בהבנת

דברי הרמב"ם ב"מורה נבוכים" באומרו שהאדם קל ונבזה ביחס לכל המציאות האדירה

הזאת ולכאורה לא היה ראוי להיות מושגח רק שה' בטובו לא זנחו ומשגיח עליו. וטעות

זאת בהבנת המורה היא טעות של הפילוסוף מכיוון שלא הבין וירד לעומק סודו של הספר

הזה, מהות עניינו, למי נכתב ? ולאיזה צורך ? ומה הם האזהרות שהזהיר הרמב"ם בטרם

הלימוד בספר זה ?. כי מי שלא יכשיר את עצמו לא יוכל ללמוד בו כראוי. ואם ילמד הוא

עלול לחשוב שספר זה הינו כאחד מספרי המדע של הזמן ההוא רק שבמקום לדבר במדע

המציאות הספר מדבר במדע האלהי. היעלה על דעתך לעשות את המדע האלוהי כאחד

המדעים ?. או שיבוא לשלול חלק מדעותיהם של חז"ל בהשגחה, כמו שקרא לפילוסוף

מפני שבעיון ראשון ימצא המעיין כביכול סתירה בין דעות אלה למה שנאמר בספר זה.

ותכליתו האמיתית של הספר הינה לחזק את האדם באמונה ושלא יבוא לספקות רבות אם

יראה לעיתים שמעשי העולם הזה קשים ורעים. ואיך יבוא האדם לידי חיזוק זה באמונה ?

אם יוסיף אהבה למקום ויבין שהדברים נבחנים בסופם. לפיכך, צייר הרמב"ם השקפות

שונות בהשגחה ולאחר מכן הביא את השקפת חז"ל. ולאחר מכן הביא השקפה נוספת

שהיא דעתו וכביכול הוא מוסיף או משנה בהביאו השקפה נוספת להשקפת חז"ל ולא היא.

שכן הציור הזה שהרמב"ם מביא כתוספת, למשל בהביאו את השקפתו של אליהוא

כתוספת להשקפת חז"ל בהשגחה,  הינה על מנת להרחיב את נקודת המבט בעניין זה

וכשתבחן בעיון מהי השקפה זו ? תימצא אותה כבר בדברי חז"ל בברכות בדברם על

יסורים של אהבה. והוא מאמר חז"ל "על כל פשעים תכסה אהבה" שבכח אהבת ה' לקב"ה

והבינו את ההבחנה בין החשיבה האנושית למהות האלוקית יקל לאדם השלם לישא את כל

מה שקורה לו במציאות מפני שהדברים נבחנים בסופם ולא ימהר לבעוט חלילה. ולפיכך

ביאר הרמב"ם במורה מעט ממעשה בראשית ומעשה מרכבה כדי לחזק בלב השלם העובד

מאהבה את הדעה הזאת וכן הרחיב את דבריו ביסודות אלה ובמדרשי חז"ל בעניין מעשה

מרכבה ומעשה בראשית כדי שלאדם השלם תצויר המציאות באופן הנכון. אבל על מנת

שלא יטעה בדברים אלה המתבונן אם יקרא את מקצת פרקי המורה כפשוטם, הסתיר את

ההשכלה הזאת במעשה בראשית ומעשה מרכבה.  כך שרק אם תתאם את כל פרקי הספר

זה עם זה ואם תימצא ראוי תבין אולי דבר מעומק דבריו בנושא זה. וזהו עניינו ומהותו

האמיתית  של הספר כלומר לצייר לאותו משכיל מעט ממעשה מרכבה ומעשה בראשית

ולהבינו מעט ממדרשי חז"ל בנושא זה כדי שתצטייר לו המציאות בציורה הנכון. ולכן

השביע הרמב"ם את הקורא בספר זה או הלומד ממנו שלא יאמר ממנו דבר אלא אם הוא

תואם לחז"ל. אמנם, הפילוסוף לא יכחיש שיתכן שגורלו של המאמין טוב מאשר זה

שאינו מאמין מכיוון שהוא טוען בצדק שהמאמין מצמצם את עצמו לעבודת ה' ולפיכך  

ילמד להיזהר כדי להגשים את מטרתו וייעודו העיקרי, כך שבהרבה פעמים ומקרים לא

יבוא להיכנס לסיכונים שהאדם שאינו מאמין יכנס אליהם. אבל השגחה פרטית כפשוטה

אינה קיימת אצלו והראיה שהוא מביא לעניין זה הינה דברי המדרש "מקרה אחד לצדיק

ולרשע" והוא סומך את דעתו זאת על המקרים החיצוניים בענייני בריאות וחולי שקורים

למאמין ושאינו מאמין ושהם שווים בעיניו. וגם באשר לכלל אין הוא מאמין בהשגחה

הציבורית  מכיוון שלדעתו העולם מתנהל כפי שהוא מתנהל והרשעים גוברים בו. ואם

תתאמץ תמצא דברים דומים להשקפה זאת אפילו בדברי בעל התניא באומרו מעשי העולם

הזה קשים ורעים, אולם המבין יבין שזהו רק היבט אחד ואין הדברים כפשוטם. כי ללא

ספק כפי שקיבלנו בעיקרי האמונה ויסודותיה מהרמב"ם הדברים נעשים במשפט ה' וכל

התנ"ך מלא בדברים האלה. רק שעקבות השגחתו ודרכה לעיתים נעלמים מאיתנו. שאין

מחשבתינו כמחשבתו. וכמה שיהיה האדם יותר צדיק ויעלה במעלות הקדושה יבין יותר

בעניין זה. אבל לבינוניים כמונו די לנו להבין ולדעת שהדברים אינם נעשים במקרה והרי

על כל צרה שחלה על הציבור נצטווינו להתבונן במעשינו ולצעוק אל ה' ואלה הם דרכי

התשובה. ואם הדברים היו במקרה מדוע שנצעק אל ה' ? והוא לא לתוהו ציווה. ראה דרכו

ודעתו של הפילוסוף בעניין השואה ואתה תשים לב לדעת משה בעניין זה. הרי הוא

בשיטתו ואנו בדרכינו נלך שהוא אינו רואה בעניין זה שום קשר לקב"ה, לא לחיוב ולא

לשלילה ולדעתו מכיוון שיש רשעים בעולם יתכן שירשיעו עד כדי כך שיקרה מה שקרה

ויארע מה שאירע.אבל הדעה הנכונה בעניין זה הינה שה' יודע את הסיבה לשואה ואע"פ

שאין אנו יודעים אותה הוא יודע. ואלה הם דבריו של הרבי ואע"פ שגם הוא פירט היכן

שפירט וביאר בהקשר לעניין זה ונכנס לענייני גלגול נשמות ומה שקורא לנפש לאחר מות

האדם. האם תשוב לגוף כדי לתקן דבר שלא השלימה בחייה הקודמים ? או לא תיכנס

לגוף ? אין זוהי דרכנו להיכנס לעניינים אלה של גלגולי נשמות אבל הוא יכול היה להיכנס

ולבאר חלק מהייסורים והצרות של העם היהודי בהסבר זה מכיוון שהיה צדיק וחכם וראוי

להיקרא ראש בני ישראל. ולנו אין צורך ורשות לעסוק בכך. רק מספיק שנדע שאת

הסיבה לשואה ה' יודע. ומדוע אין צורך להעמיק בעניין זה של גלגול נשמות המבין יבין.

וגם האדם כשיתגלגל כבר אינו אותו אדם שהיה ולכן אין להאריך בכך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים