פרשת השבוע
פרשת מקץ
חזרה
 

                  מדברי הרבי השביעי על פרשת מקץ

התורה מספרת בהרחבה על חלומותיו של פרעה. הדבר היה כך אצל פרעה משום שהיה בתחילה כך אצל יוסף שהיה נשמה כללית. וכיוון שיוסף הוא "צדיק יסוד עולם", כל ההשפעות שבעולם צריכות לעבור דרכו. וכשם שאצלו היה הסדר של גילוי העניינים מלמעלה ע"י חלומות, נקבע הסדר כך בכל העולם. זוהי הוראה עיקרית בעבודתינו: כאשר יהודי נתקל בנסיונות של הנחות ותאוות מזיקות, עליו לדעת שהם נובעים ממנו, היהודי. לא כדעת הסוברים שיש ללכת בעקבות העולם; גם לא כאלו הסוברים כי על מנת לקיים תורה ומצוות צריך אדם להתאים עצמו ל"עולם", אלא אדרבא מציאות העולם תלויה ביהודי; מפני שאצלו היתה הנחה מסויימת או שהוא מתחשק לאיזו תאווה, באים אותם עניינים גם בעולם. אלא כשהם באים בעולם, אין מקורם נרגש בהם, ומופיעים כאילו מעצמם, וגוררים אותו ללכת אחריהם. ברם מאחר שבאמת הם באים מהאדם, הרי ע"י כך שימיר את ההנחות והתאוות הלא טובות שלו בטובות, יוחלפו אלו גם בעולם. אף כי חלומות פרעה באו כתוצאה מחלומות יוסף מנוגדים הם במהותם: חלומות יוסף באו בקדושה וחלומות פרעה ב"לעומת זה(הצד המתנגד לקדושה והוא הקליפה). ההבדלים העקרוניים בין חלומותיו של יוסף לחלומותיו של פרעה הינם שבחלומות יוסף קיים העולם הזה והעולם הבא(בחלום השני) ואילו בחלומות פרעה קיים רק העולם הזה וההבדל השני הינו שבחלומות יוסף "מעלין בקודש" (קודם העולם הארצי ואח"כ השמים) ואילו בחלומות פרעה יורדים, קודם "החי"(הפרות) ואח"כ "הצומח" (השיבולים) וההבדל השלישי שבחלומות יוסף הדברים מושגים ע"י עבודה (מאלמים אלומות בשדה) ואילו בחלום פרעה אין מצב של עבודה, כמו כן בחלומות יוסף קיימת הנקודה של ביטול לצדיק הדור. ההוראה מכך בעבודה הינה שאל לו לאדם לחשוב שהוא יוכל להשיג השפעות מסויימות ללא יגיעה, רכעון כזה מקורו מהנפש הבהמית של האדם וזוהי כמציאות של "לעומת זה", פוחת והולך. ולאידך גיסא: כשיתיגע בעבודה, יכול להיות בטוח ש"יגעת ומצאת", יתנו לו למעלה מציאה, עוד יותר מכפי עבודתו וככל שיתקדם יקבל יותר –מ"מעלין בקודש".

חג החנוכה:

נרות החנוכה נבדלים משאר נרות של מצוה, אפילו מנרות המקדש – בכך ששאר נרות מצוה הם אמצעי בלבד לתכלית מסויימת שמשיגים ע"י הנרות, אבל נרות חנוכה, הם עצמם הכוונה והתכלית. נרות של מצוה נחלקים לשני סוגים:נרות העשויים לכבוד, כמו נרות ביה"כ וכו' ונרות שמדליקים אותם כדי שיאירו, כנרות שבת שמדליקים אותם כדי שיביאו שלום בית ע"י אורם.

נרות המקדש הינם להיות עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל אולם נרות חנוכה אין אורם לשום מטרה אחרת, כי אם תכליתם קיימת בהם בעצמם. ואף שהגמרא אומרת שנרות חנוכה הם ל"פרסומי ניסא" – אין הכוונה שכל עניינם  הוא לשם כך, אלא שמלבד תכליתם העיקרית יש בהם עניין נוסף והוא שהם מפרסמים את נס החנוכה. פנימיות הביאור בזה:כל ענייני חנוכה – בין גזירות היונים בימים ההם, בין מסירות הנפש של היהודים באותם הימים, שהביאה את נס החנוכה, בין הנס עצמו, ובמילא גם מצוות נר חנוכה שתקנו חכמים לזכר הנס – נוגעים בהתקשרות בין ישראל להקב"ה שהינה למעלה מטעם ודעת.                

הוצאה לאור: המרכז הרוחני "מרחבקוק" (חב"ד, ברסלב והרב קוק)עורך:משה ר.

                   סיפור חסידי על הפרשה – ויהי מקץ שנתיים ימים

הרב הצדיק רבי מאיר'ל מפרימישלן ז"ל סיפר בשם אביו, שפעם אחת היתה לו עלית נשמה, וראה כי הביאו לעולם העליון איש אחד צעיר לימים, ואחריו איש זקן ושבע ימים. והנה לצעיר קראו שם זקן וישיש, ולאיש הזקן – קטן וילד. ושאל:"הלו פה הוא עולם האמת ולמה תתלוצצו ?". השיבו לו, כי האמת כן הוא, כי האיש הצעיר פעל בשנותיו המועטות הרבה מאד, ויום לשנה נחשב לו, אבל הזקן לא פעל כלום בכל שמונים שנות חייו ועל כן הוא ילד מסכן. ואמר הצדיק שזהו שאמר הכתוב "ויהי מקץ שנתיים ימים", שיש אשר בהגיע האדם לקץ חייו, והנה הוא רואה "שנתיים ימים", שמכל השנים הרבות שלו אין אצלו אלא ימים אחדים. 

אתר ביה"כ:www.mrhavakuk.co.il , פניות ניתן להעביר לת"ד 7729 ר"ג. 

 

                                 אירועים בבתי הכנסת

 

 

 

 

 

             אירועים בבתי הכנסת נוסח ספרד ונוסח אשכנז

היכונו להתוועדות ז' באדר.

ההתוועדות מתוכננת בים הזיכרון למשה רבינו או יום לפניו או בטו אדר – נא לפנות ביומנים מקום.

ההתוועדות מתוכננת בהשתתפות נגנים וכליזמרים ידועים. כל הרוצה ליטול חלק פעיל בהתוועדות בדברי תורה, סיפור חסידי או/ו רעיון אחר מתבקש לפנות לצוות הרוחני של בית הכנסת נוסח ספרד.

 

הדלקת נרות חנוכה.

נר של חנוכה מדליקים לפני נרות שבת ובמוצאי שבת מדליקים קודם נר של הבדלה ורק לאחר מכן נרות חנוכה.

נרות חנוכה מדליקים בבית הכנסת ללא ברכה והם רק משום פרסומי הנס.

 

 

 

 

 

הודעות בית הכנסת:

א.      ספרו של רבי יוסף(יוסל) רוסבק על מוראות השואה "חיים התלויים בשערה" - יצא בימים אלה.

בספר תיאור חויותיו של המחבר בשואה ניתן להשיג את הספר ע"י פניה לטלפון  6777308 – מומלץ מאד.

     ב. בבית הכנסת נוסח ספרד ניתן גם להשאיל ספרי עיון, מחשבה והגות דתית עפ"י מסורת רבותינו ואבותינו

        הקדושים, כמו כן ניתן להשאיל ספרי ילדים ונוער עפ"י מורשת ישראל סבא, משך ההשאלה עד שבוע. 

     ג ספרי עיון בבית הכנסת יש להחזיר למקומם תום העיון.

     ד. ישנו ספר חשוב מאד בשם "חיים בריאים כהלכה" שנכתב ע"י תלמידו של הרב שך זצ"ל, הספר נמצא בידי

        הצוות הרוחני של בית הכנסת, בספר עצות מועילות על שמירת בריאות הגוף והנפש לפי התורה והרמב"ם

        ובהתאמה גם למה שאומרים חלק מהרופאים(הכשרים שכן יש רופאים שאינם כשרים) בימינו.  כל התורם 30 שקל ומעלה  

        לגמ"ח התפילין של בית  הכנסת יקבל את הספר בחינם – עלות הספר ללא תרומה 20 שקל.

     ה. על מנת להתחזק במצוות "ונשמרתם לנפשותכם מאד" ובפרט בעניין השמירה מפני תאונות הדרכים הורה

         נשיא הדור לכל יהודי לשים בכל כלי רכב את המכלול"חתת" (חומש, תהילים ותניא), כמובן, שהספר איננו

         בא במקום חובת הזהירות בנהיגה אולם הוא מהווה חיזוק ברוחניות לחובת הנהיגה בזהירות. ניתן לרכוש

         הספר בעלות מוזלת מידי הצוות הרוחני של בית הכנסת או/ו בפניה ישירה להוצאת "קהת".

       

 

 

          מדברי הו"ק רבי מלוובאוויטש על פרשת "מקץ"

 

התורה מספרת בהרחבה על חלומותיו של פרעה. הדבר היה כך אצל פרעה משום שהיה בתחילה כך אצל יוסף שהיה נשמה כללית. וכיוון שיוסף הוא "צדיק יסוד עולם", כל ההשפעות שבעולם צריכות לעבור דרכו. וכשם שאצלו היה הסדר של גילוי העניינים מלמעלה ע"י חלומות, נקבע הסדר כך בכל העולם. זוהי הוראה עיקרית בעבודתינו: כאשר יהודי נתקל בנסיונות של הנחות ותאוות מזיקות, עליו לדעת שהם נובעים ממנו, היהודי. לא כדעת הסוברים שיש ללכת בעקבות העולם; גם לא כאלו הסוברים כי על מנת לקיים תורה ומצוות צריך אדם להתאים עצמו ל"עולם", אלא אדרבא מציאות העולם תלויה ביהודי; מפני שאצלו היתה הנחה מסויימת או שהוא מתחשק לאיזו תאווה, באים אותם עניינים גם בעולם. אלא כשהם באים בעולם, אין מקורם נרגש בהם, ומופיעים כאילו מעצמם, וגוררים אותו ללכת אחריהם. ברם מאחר שבאמת הם באים מהאדם, הרי ע"י כך שימיר את ההנחות והתאוות הלא טובות שלו בטובות, יוחלפו אלו גם בעולם. אף כי חלומות פרעה באו כתוצאה מחלומות יוסף מנוגדים הם במהותם: חלומות יוסף באו בקדושה וחלומות פרעה ב"לעומת זה(הצד המתנגד לקדושה והוא הקליפה). ההבדלים העקרוניים בין חלומותיו של יוסף לחלומותיו של פרעה הינם שבחלומות יוסף קיים העולם הזה והעולם הבא(בחלום השני) ואילו בחלומות פרעה קיים רק העולם הזה וההבדל השני הינו שבחלומות יוסף "מעלין בקודש" (קודם העולם הארצי ואח"כ השמים) ואילו בחלומות פרעה יורדים, קודם "החי"(הפרות) ואח"כ "הצומח" (השיבולים) וההבדל השלישי שבחלומות יוסף הדברים מושגים ע"י עבודה (מאלמים אלומות בשדה) ואילו בחלום פרעה אין מצב של עבודה, כמו כן בחלומות יוסף קיימת הנקודה של ביטול לצדיק הדור. ההוראה מכך בעבודה הינה שאל לו לאדם לחשוב שהוא יוכל להשיג השפעות מסויימות ללא יגיעה, רכעון כזה מקורו מהנפש הבהמית של האדם וזוהי כמציאות של "לעומת זה", פוחת והולך. ולאידך גיסא: כשיתיגע בעבודה, יכול להיות בטוח ש"יגעת ומצאת", יתנו לו למעלה מציאה, עוד יותר מכפי עבודתו וככל שיתקדם יקבל יותר –מ"מעלין בקודש".

חג החנוכה:

נרות החנוכה נבדלים משאר נרות של מצוה, אפילו מנרות המקדש – בכך ששאר נרות מצוה הם אמצעי בלבד לתכלית מסויימת שמשיגים ע"י הנרות, אבל נרות חנוכה, הם עצמם הכוונה והתכלית. נרות של מצוה נחלקים לשני סוגים:נרות העשויים לכבוד, כמו נרות ביה"כ וכו' ונרות שמדליקים אותם כדי שיאירו, כנרות שבת שמדליקים אותם כדי שיביאו שלום בית ע"י אורם.

נרות המקדש הינם להיות עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל אולם נרות חנוכה אין אורם לשום מטרה אחרת, כי אם תכליתם קיימת בהם בעצמם. ואף שהגמרא אומרת שנרות חנוכה הם ל"פרסומי ניסא" – אין הכוונה שכל עניינם  הוא לשם כך, אלא שמלבד תכליתם העיקרית יש בהם עניין נוסף והוא שהם מפרסמים את נס החנוכה. פנימיות הביאור בזה:כל ענייני חנוכה – בין גזירות היונים בימים ההם, בין מסירות הנפש של היהודים באותם הימים, שהביאה את נס החנוכה, בין הנס עצמו, ובמילא גם מצוות נר חנוכה שתקנו חכמים לזכר הנס – נוגעים בהתקשרות בין ישראל להקב"ה שהינה למעלה מטעם ודעת.

 

שאלות ותשובות בענייני חג החנוכה

      מתוך אתר ישיבת בית אל

 

שאלה:
אני אוסף עודפי מזון מחניות בימי שישי בשעות אחה"צ ומחלק לעניים, העבודה מתבצעת סמוך מאד לכניסת השבת. בימי החנוכה אין באפשרותי להשתתף בטקס ההדלקה המשפחתי בגלל החלוקה, ונאלץ לסמוך על הדלקת אשתי בני. האם נכון לנהוג כך?

תשובה(הרב יעקב אריאל):
אתה יכול לצאת בהדלקת אשתך. אולם השתדל לפחות בחלק מהימים לקיים גם את מצות ההדלקה בעצמך וגם את מצות הצדקה.

 

שאלה:
אנו מעוניינים ליסוע בחנוכה עם קבוצה לאילת, הנסיעה חשובה לנו מבחינה חברתית. הבעייה שהאוטובוס חוזר לביתנו שבצפון רק בשעות הערב. ואם כך, לא נוכל להדליק נרות חנוכה בזמן, כפי שמחייבת ההלכה. האם בכ"ז ניתן ליסוע ולהדליק בעת חזרתנו (בנר רביעי בשעה 20:00)?

תשובה(הרב דב ליאור):
אין בעיה להדליק בשעה זו, מפני שעדיין מצויים אנשים ברחובות בשעה זו. ואם מגיעם מאוחר יותר, אם בני ביתו ערים יכול להדליק ואף לברך.

 

שאלה: אישה שבעלה מאחר לשוב הביתה בלילות חנוכה והיא רוצה להדליק נר חנוכה בזמן עם השקיעה, האם חייבת להמתין לבעלה, או שהיא רשאית או חייבת להדליק בזמן?

תשובה(הרב יעקב אריאל): אם בעלה מוכן שהיא תדליק ותוציא אותו ידי חובה זהו הפתרון המועדף. אם בעלה אינו מוכן לכך, ומאידך, הוא ייפגע מהעובדה שאשתו לא המתינה לו והדליקה נרות לפניו, שלום בית עדיף מחובתה להדליק בזמן. אך אם בעלה אינו מתנגד לכך וגם אינו מוותר על המצוה להדליק בעצמו, מן הראוי שהיא תדליק נרות בזמן ובעלה ידליק נרות בעצמו לכשיחזור מעבודתו

 

פנימיות התורה מכניסה חיות בגליא(נגלה) שבתורה. כאשר אדם לומד הלכה, והוא יודע שילמד הלכה זו עצמה לאחר מאה ועשרים שנה בגן עדן – ידיעה זו מציתה בו להבה(אדמו"ר הצמח צדק).

 

                              ימי זיכרון

כו כסלו – פטירת הראב"ד. מגדולי חכמי פרובאנס, פוסק ומפרש. נולד בנרבונה בשנת דתת"פ(1120). המאירי כינהו "גדול המפרשים" והרשב"א

"גדול המורים". נודע בבקיאותו, חריפותו ועומק השגתו בתורה, נחשב לפוסק הדור ובקהילות צרפת הדרומית נהגו לפי הוראותיו. עמד בראש ישיבה גדולה שקיימה בכספו. חי חיי צניעות ונחשב כצדיק יסוד עולם. עיקר פרסומו, וכינויו "בעל ההשגות", באו לו מכח השגותיו על "משנה תורה" של הרמב"ם. הראב"ד חשש שמא יתקבל ספרו של הרמב"ם כספר הלכות שאין לזוז ממנו ולפיכך חיבר את השגותיו בדרך קצרה וקולעת. מקובל לומר שבמקומות שלא חלק עליו הוא הסכים עם הרמב"ם ובמקומות מסויימים כתב "סברא יפה היא".

נדבך חשוב ביצירתו הם כתבי ההשגות על פסקי הרי"ף ועל ספרו של הרז"ה "המאור הגדול". הצטיין בסגנונו הבוטה. הרמב"ם עצמו כיבד את הראב"ד וכינהו "הרב הגדול שבפושקרייש" – צא ולמד עד כמה אדם צריך להיות סובלן גם כלפי החולקים עליו.  

כח כסלו – ה"פרי חדש"(ממפרשי ה"שולחן ערוך").

         מחשבה, הגות והשקפה – שמירת הבריאות עפ"י החפץ חיים והרב שך

מסופר על ה"חפץ חיים" שפעם אחת זימן את הצדיק רבי נפתלי זילברג לאכול על שולחנו בעת שהיה בראדין.  כשהגיעו לברכת "המוציא" ראה רבי נפתלי שה"חלות" היו מלחם שחור והוא תמה על כך. הרגיש בכך ה"חפץ חיים" ואמר תוך כדי חותכו מהחלה:"לחם שחור זה בריא מאד" וחזר על זה בשנית.

כאשר נודע לרב שך זצוקלל"ה שהלחם האפוי מקמח מלא הוא חשוב לבריאות, הקפיד לאכול תמיד רק לחם מקמח מלא, ולכבוד שבת היו מביאים לו שקית עם ארבע לחמניות מקמח מלא ובכל סעודה היה בוצע עליהן.

 ההלכה השבועית:

במוצאי שבת מבדילין ואח"כ מדליקין נר חנוכה.

השמן שנשאר במנורה לאחר החנוכה וכן הפתילות, עושה להן מדורה ושורפן משום דהוקצו למצוותן ואסור להנות מהם אלא אם כן התנה מתחילה שאינו מקצה מה שישאר(קיצור שולחן ערוך, סימן קלט).

כתב ב"כף החיים" שנהגו שלא להשתמש בשמן למרות התנאי.

אם חל ראש חודש טבת בשבת, מוציאין ג' ספרי תורה. בראשון קוראים שישה בפרשת השבוע. בשני שביעי בשל ראש חודש, ומתחילין "ביום השבת" ואומרים "חצי קדיש" ובשלישי מפטיר בשל חנוכה יומו.    

תמונת הבבא סאלי הקדוש זצוקקל"ה – אוהב ישראל וטהור עינים מראות ברע

מחשבת חב"ד

עקרונות חסידות חב"ד על רגל אחת:

א.     עבודה עצמית – ההתעלות מדרגה לדרגה של יהודי יכולה לבוא מעבודתו שלו. ההתקשרות אל הרבי – הצדיק – איננה יכולה לבוא במקום העבודה האישית.

ב.     מוח שליט על הלב – האשם ניחן ביכולת להשליט את השכל על שאר כוחות הנפש. חסידות חב"ד מפתחת את "ההתבוננות" השכלית של האדם, כך שלא יהא נגרר אחרי רצונותיו ותאוותיו.

ג.       לא די באמונה לבדה – האמונה הינה היסוד של עבודת ה'. אבל לא דיי בה. מחובת האדם לקיים את הנאמר "דע את אלוקי אביך", ואז יזכה להמשכו של הכתוב – "ועבדהו בלב שלם". כאשר אדם משתדל להבין את מציאות ה', את האחדות האלוקית ומהות ושורש הנשמה אזי יעבוד את ה' בצורה שלמה יותר.

ד.      אור דוחה חושך – הדרך להילחם בדברים שליליים – הן מידות רעות ותכונות שליליות בנפש – היא ע"י אור. מוטב להדגיש את הדברים החיוביים במקום להיאבק בחושך.

ה.     הפצת המעיינות – חסידות חב"ד אמצה את הציווי שמסר מלך המשיח לבעל שם טוב:"יפוצו מעיינותיך חוצה". את אור החסידות צריך להביא לכל יהודי בדגש של אהבת ישראל ואחדות העם.

רבי ישראל בעל שם טוב ייסד את החסידות והחל לגלות את אורה המיוחד. תלמידו, המגיד ממזריטש, מילא את מקומו אחריו, והוסיף נדבכים למעיין החסידות. תלמידו הצעיר של המגיד, רבי שניאור זלמן מלאדי, ייסד את חסידות חב"ד, שבה בה אור החסידות בלבושי הבנה והשגה, מתוך הסבר רחב ועמוק.


חזרה לראש העמוד
 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים