פרשת השבוע
פרשת ויחי
חזרה
 

                                       פרשת ויחי

לפני שיעקב אבינו נפטר הוא מקבץ את בניו ואומר להם "האספו אגידה את אשר יקרה אתכם באחרית הימים". אולם הוא אינו ממלא את הבטחתו ובמקום זה מברך את בניו שהם השבטים.

חז"ל מסבירים שהוא ביקש לגלות להם את הקץ ו"נסתלקה ממנו שכינה".

השאלה הנשאלת הינה איך יעקב אבינו ביקש לגלות את הקץ ושהגאולה תבוא רק לאחר כמה אלפי שנים? הרי זה יכול לגרום לבניו ליאוש שרק בעוד כל כךך הרבה זמן תבוא הגאולה.

התשובה לשאלה הינה שהגמרא אומרת שיש שתי אפשרויות לבוא הגאולה.

אפשרות אחת שהגאולה תבוא בזמנה גם אם עם ישראל לא יהיה זכאי לכך ואפשרות שניה שהקב"ה יזרז את מועד בו הגאולה. כלומר זכו – אחישנה (הקב"ה יחיש ויזרז את הגאולה). לא זכו – בעיתה.

ולכן יעקב אבינו ביקש לגלות לבניו את הקץ הקרוב, כלומר את הגאולה הקרובה במידה והם יזכו.

ויתכן שמועד זה היה סמוך מאד למועד פטירתו של יעקב ולכן אין בגילוי הקץ שחשב יעקב לגלות לבניו מישום הבאת יאוש לבניו.

 

פרשת "ויחי"

על הגאולה העתידה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

לכן גם עתה בעקבתא דמשיחא, כביציאת מצרים , צריך להיות ש"עבודתינו" תברר את הניצוצות של הקדושה הכי אחרונים הנמצאים למטה מטה. וכח זה לרדת למטה כל כך ולעסוק בעבודת הבירורים, נתן לנו הרבי, נשיא דורינו. שזו היתה עבודתו, "כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה יותר", וזוהי גם עבודתינו, כי "בתר רישא גופא אזיל"(כלומר הגוף הולך לאחר הראש וטהרת המחשבה***). עבודתינו צריכה להיות לקחת את הענינים הנעלים ביותר, רזין דרזין דאוריתא, ומעינות אלו להפיץ למטה מטה(למשל, גם במקומות החשוכים, כגון בבתי הכלא של מדינה זו, בהם נמצאים לעת עתה מי שנכשלו במה שנכשלו ולפעמים הוכשלו כפי שנאמר ב"במקום המשפט שם הרשע" *), עד ל"חוצה", וע"י זה לברר הניצוצות האחרונים ביותר, שזה יביא את "קא אתי מר**", למטה בעשרה טפחים, בקרוב ממש. (משיחת הרבי ר"ח כסליו תשי"ב).

· * - הוספת המלקט.

· ** - הכוונה לעליית הנשמה של הבעל שם טוב בה נאמר לו שהמשיח יבוא כאשר יפוצו מעינותיו (כלומר מעינות החסידות) חוצה.

· *** - המלקט.

דבר זה בא לידי ביטוי גם בפרשת השבוע(כפי שאמרו רבותינו ונשיאנו שאדם צריך לחיות עם הזמן).

על הפסוק "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" נאמר בשם הבעל שם טוב הקדוש, "אשר יקרא"(כפי שאמר יעקב), דרך מקרה, שכל אחד ואחד ישב על עבודתו, בהיסח הדעת, ופתאום יבוא משיח.

בשם הבעש"ט זי"ע שאמר שעם ביאת המשיח לא יהיו הריגות ח"ו.

יהודים יקרים "אין שום יאוש בעולם" (כפי שאמר רבינו רבי נחמן מברסלב בוצינא קדישא) עלינו רק חזק בעיקר האמוני של האמונה בביאת המשיח ולהאמין לדברי הרב"י(ראש בני ישראל) שהמשיח כבר עומד בפתח.

 

"יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים".

אומר הרבי אלימלך מליז'נסק בספרו הקדוש "נועם אלימלך"

ש"יששכר" פירושו "יש שכר" ע"י זה שהחומר גורם ויש שכר למי שכופה את החומריות שבו. ולשון "בין המשפתים" הכוונה ללשון שנמצאת בין השפתיים ויש לאדם ברירה מה לדבר ומה לא לדבר.

תחילת הכל ראוי לדעת שמלוא כל הארץ כבודו ולית (אין) אתר פנוי מיניה (מימנו) והוא בתוך כל עלמין וכו', ודבר זה נראה בחוש בכל דבר כי בכל מקום יש חיות הבורא ברוך הוא(הכוונה שכל מצוי מקבל מימנו חיותו) כי בודאי יהיה בדבר ההוא טעם או ריח או מראה, או אהבה, רוצה לומר שהוא דבר הנאהב, או שהוא דבר נורא, או שהוא דבר מפואר, וכן שאר מידות, וכאשר נפשיט אותה בשכלינו מן הגשמיות ונחשוב רק הרוחניות לבד, כגון הטעם או הריח או כיוצא בו, בעצמו, בודאי נראה בחוש, שהוא דבר המורגש בידים ועיני בשר, רק שהוא נרגש בהשגה לחיות ונשמת האדם לבד, אם כן בודאי הוא דבר רוחני, וחיות הבורא יתברך שמו, השוכן בדבר המגושם הזה כנשמה בגוף (והם הם צירופי אותיות קדושות במאמרו יתברך שמחיים כל דבר), וכן הוא בכל דבר ובכל תנועה כמו שכתוב בספר "חובת הלבבות" כי כל תנועותיך נקשרת בחפץ הבורא". וכל התנועות הם ניצוצי חיות נמשכין מהבורא יתברך שמו שהוא צרור החיים ואור החיים, וממנו יתברך שמו נמשך חיות בכל דבר מרום המעלות עד למטה בתחתונים, וזהו צמצום שכינתו יתברך שמו ששכן בתחתונים, וכל ניצוץ הוא נלקח מעולם שלו, דרך משל, דבר של אהבה, האהבה שבו הוא נלקח מעולם האהבה, רצה לומר שבוודאי יש מקור ושורש שממנו נלקח אהבה לכל דבר שיש בו אהבה(מקור מים חיים)
 
 

כשהרע מתהפך לטוב

לאחר פטירתו של יעקב אבינו חששו אחי יוסף שמא עכשיו ישלם להם יוסף על כל מה שעוללו לו ועל שמכרוהו לעבד. אמר להם יוסף: "אל תיראו... אתם חשבתם עליי רעה, אלוקים חשבה לטובה... להחיות עם רב".

דבריו אלה של יוסף דורשים הסבר: הלוא כוונתו הייתה להרגיע את אחיו ולהסיר את חששותיהם (כפי שנאמר "וינחם אותם וידבר על ליבם"), מדוע אפוא ראה צורך להזכיר את מחשבתם הרעה ("אתם חשבתם עליי רעה"), ולא הסתפק באמירת הצד החיובי בלבד - "אל תיראו... אלוקים חשבה לטובה"?!

הכוונה האלוקית

אלא יוסף ביטא כאן נקודה עמוקה, כיצד הרע עצמו מתהפך לטוב: אחיו של יוסף הייתה להם מחשבה רעה, הם מכרוהו לעבד וחשבו לגרום לו רעה, אולם דווקא הרעה הזאת התהפכה לטובה, עד שממנה צמחה חיות נפלאה – "להחיות עם רב".

איך יכולה מחשבה רעה להתהפך לטובה? מסביר יוסף, שהדבר נובע מכך ש"אלוקים חשבה לטובה". ה'רעה' שבדבר הייתה מצד כוונתו ומחשבתו של האדם, אבל מצד הכוונה העליונה ("אלוקים חשבה") יש כאן עניין נעלה, שדווקא מתוך הרע יצמח הטוב.

אורות מרובים

מה ההסבר לכך שהטוב צומח דווקא מתוך הרע? זאת רמז יוסף באומרו "להחיות עם רב". בביטוי זה השתמש עשיו, כשאמר "יש לי רב", ורש"י מפרש שם שזה "לשון גאווה". מוסבר בתורת החסידות, שביטוי זה מסמל את השפע שניתן לסטרא-אחרא, שאינו מדוד ומוגבל לפי ערכה, אלא הוא ניתן בריבוי, ובלא שתהיה ראויה לכך.

בעולם הקדושה השפע האלוקי מותאם לכלי-הקיבול ולמידת הזיכוך של המקבלים, אולם הסטרא-אחרא מקבלת שפע בלי שתזדכך ובלי שתהיה ראויה לו. השפע הזה נובע מ'שבירת הכלים', כאשר בעולם עליון, המכונה 'עולם התוהו', היו 'אורות מרובים' ו'כלים מועטים', ומזה נוצרה השבירה, שהפילה ניצוצות קדושה עליונים ביותר לקליפות. זו משמעות דברי עשיו "יש לי רב" – השפע שלי נובע מה'אורות מרובים' של 'עולם התוהו'.

חיות רבה

את ניצוצות הקדושה העליונים הללו אפשר להעלות דווקא על-ידי הפיכת הרע לטוב. כאשר רותמים את הכוחות הגדולים של הרע למטרותיה של הקדושה, גואלים את הניצוצות הגבוהים שהיו בו ומפיקים מהם חיות רבה. לזה רמז יוסף באומרו "להחיות עם רב" – חיות רבה זו הושגה דווקא על-ידי ש"אתם חשבתם עליי רעה".

זה גם כוחה המיוחד של עבודת התשובה, שהיא מעניקה לקדושה את העוצמות האדירות שהיו קיימות ב'סטרא-אחרא'. כשאדם שב בתשובה, הוא מגיע לאהבת ה' גדולה יותר ולצימאון עז לאלוקות, למעלה מעבודתם של הצדיקים, עד שה"זדונות נעשו לו כזכויות".

(לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 283)

באדיבות אתר "צעירי חב"ד"

 www.chabad.org.il

שיחת השבוע/שולחן שבת גיליון 993

אנחנו רוצים משיח עכשיו !!!

אנחנו רוצים משיח עכשיו !!!

אנחנו רוצים משיח עכשיו !!!

 

 


חזרה לראש העמוד
 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים