פרשת השבוע
פרשת שמות
חזרה
 

  

פרשת שמות

על הנאמר בפרשת השבוע "ואלה שמות בני ישראל" ישנה קושיא מפורסמת. הרי כבר נמנו השמות בפרשת "ויגש" ואדרבה בפירוט יותר , לשם מה מונה אותם התורה שנית בפרשת שמות ? במדרש נאמר שהתורה מונה את השמות כדי לרמוז שכל מאתיים ועשר שנות גלות לא גרמו להם לשנות את שמותיהם. אותם השמות שהיו להם בבואם מצרימה נשארו אצלהם גם בצאתם משם. תורת החסידות מרחיבה ומוסיפה ביאור בעניין זה שכן לפי המדרש חשוב לדעת רק שבני ישראל לא שינו את שמם ומכך שהתורה אומרת "ואלה שמות בני ישראל" מובן שגם במנין פרטי השמות ישנה כוונה מיוחדת ולכן יש לעמוד על אותה כוונה שבשמו של אדם. שם היהודי מורה על הציור שנהיה בנשמה לאחר שהיא מתקשרת עם הגוף, לנשמה עצמה אין שם, משום שאין לה ציור גשמי. ודוקא מצד התקשרותה עם הגוף היא מקבלת ציור ושם.

ועתה מובן מדוע נקרא הספר "שמות" כי השם אכן מבטא את כללות תוכן הספר. הספר הראשון "בראשית" נקרא "ספר הישר" מכיוון שבו מדובר על האבות שנקראים "ישרים" שלגביהם לא היה שייך עניין הגלות. המדרש אומר שכל זמן שהיה יוסף חי לא היה לאבות עדיין את עול הגלות. ולכן נוגע השם "שמות" לכללות תוכן הספר, שכן הוא מורה שרק עצם הארת הנשמה שרויה בגלות ועצם הנשמה כיוון שהיא גבוהה היא נעלית מלהיות בגלות.

העבודה של יהודי צריכה להיות בבחינת השם לברר ולהעלות הגוף, נפש הבהמית וחלקו בעולם שע"י זה באה יציאת מצרים ונפעלת עליה גם בעצם הנשמה עד לעשיית משכן "ושכנתי בתוכם" – בתוך כל אחד ואחד .

כבכל סיפורי התורה ישנה גם בזה הוראה נצחית לכל דור בכל מקום בכל הזמנים ובמצבים הקשים ביותר של הגלות או קשיים אחרים, על האדם לדעת שאין לו להיבהל ובודאי שאסור לו להתיאש חס ושלום, משום שבעצם הנשמה של איש ישראל אינו נמצא בגלות לעולם. ושום העלם ואסתר אינו שייך לגביו, יתירה מזו העצם של הנשמה למעלה נותן גם כוח לאדם למטה לבל יתפעל מהגלות ויוכל לבצע את עבודתו הפרטית בגוף ובנפש בהמית וחלקו בעולם, עבודה שהיא גדולה ונעלית מאד – המביאה עילוי גם בעצם הנשמה ועד לשכנתי בתוכם בגאולה השלמה בקרוב ממש.

שולחן השבת - מתוך שיחת השבוע של צעירי אגודת חב"ד - העלון לכל בית יהודי   

לא לבלבל את התפקידים

הקושי הגדול של שעבוד מצרים היה בכך שהמצרים מיררו את חייהם של בני-ישראל –  "וימררו את חייהם". חז"ל מפרשים, שמירור החיים נעשה על-ידי העבדת בני-ישראל בעבודה שאין לה קצבה ואין בה תועלת, כמו-כן בהטלת עבודת נשים על גברים, ועבודת גברים על נשים.

מכיוון שהתורה היא נצחית, וכל יהודי נדרש לצאת בכל יום מ'מצרים', קיים גם עניין זה של "וימררו את חייהם" בחייו של כל יהודי, ולפעמים מירור החיים מתבטא בעניינים דקים ועדינים.

פיתוי היצר

לכל יהודי שליחות מיוחדת שלשמה ירדה נשמתו לעולם הזה. כשיהודי ממלא את שליחותו ותפקידו, או-אז הוא חי חיים אמיתיים. אולם כשהוא אינו ממלא את תפקידו, אף שהוא עושה דברים טובים וחיוביים, אלא שלא זו שליחותו המיוחדת – הוא ממרר את חייו. מי שעושה כך שואב מתוך נפשו את הכוחות שניתנו לה לצורך מילוי שליחותה, ומפנה אותם לעניינים אחרים, ועד לדברים שמפריעים לתפקידה.

היצר יודע שאם ינסה לפתות את האדם שלא לעסוק בלימוד תורה ובקיום מצוות, לא ישמע לו. לכן הוא מנסה למרר את חייו על-ידי שהוא מפתה אותו לעסוק בדברים טובים, אבל דברים שאינם תפקידו-שלו אלא תפקידו של מישהו אחר.

תורה וצדקה

בכללות עם-ישראל נחלק לשני סוגים: יושבי אוהל ובעלי-עסק. יושבי אוהל תפקידם לעסוק בתורה. אמנם גם הם נדרשים לעסוק בגמילות-חסדים, אבל עניינם העיקרי הוא לימוד התורה. לעומתם, בעלי-עסק עיקר עניינם קיום המצוות, ובעיקר נתינת צדקה. אמנם גם הם נדרשים ללמוד תורה, אבל עיקר עבודתם היא בקו הצדקה.

וכאן עלולה להיווצר תופעת ה'נשמות התועות' – יהודים שאינם רוצים למלא את התפקיד המיוחד שהוטל עליהם, אלא הם מחפשים כל הזמן תפקידים של אחרים. בעל-עסק, שצריך לתת צדקה, מחליט פתאום להאריך בתפילה ולעסוק בלימוד התורה. או לחילופין יושב אוהל, שבמקום לשבת וללמוד תורה מחפש לו פעולות של צדקה וחסד.

מרץ עודף

לעיתים דווקא בעלי 'הנשמות התועות', המתעסקים בתפקידו של הזולת, עושים זאת במרץ ובחיות יתרה (אלא שזה כך רק בהתחלה), אבל בסופו של דבר יש כאן "וימררו את חייהם", כי האדם מנצל את חיי נשמתו לדברים שאינם מתפקידה.

לכן היציאה ממצרים הייתה על-ידי קיום הציווי "משכו וקחו לכם  צאן" – כאשר בני-ישראל לקחו את העבודה-זרה של מצרים (הכבש) ושחטו אותו בעבור הקב"ה, מתוך מסירות-נפש, בכך כיוונו את כל כוחותיה של הנפש האלוקית למקומם הנכון, ודבר זה הביא את החירות האמיתית.

(לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 850)

מתוך שיחת השבוע באדיבות צעירי אגודת חב"ד.

                    


חזרה לראש העמוד
 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים