פרשת השבוע
פרשת תרומה
חזרה
 

             פרשת תרומה - לקט פירושים על הפרשה

בפרשת תרומה מספרת התורה על ציווי הקב"ה:לקחת "זהב וכסף וגו'", יג דברים גשמיים, ולעשות מהם מקדש להקב"ה, "ועשו לי מקדש" והקב"ה מבטיח:"ושכנתי בתוכם", שישכון בתוך המקדש שיבנה מאותם הדברים.לכאורה אינו מובן:הקב"ה כאמור הרי, אינו מוגבל ח,ו במקום, "את השמים ואת הארץ אני מלא", אם כן, מדוע איפוא, ציוה הקב"ה לעשות מקום מיוחד להשראת השכינה ?

ולמעלה מכך:בכל מקום שיהודי עובד את הקב"ה, הוא ממשיך אלוקות, ולפי זה הרי היו לכאורה יכולות אותן העבודות שבמשכן ובמקדש להיעשות גם במקומות אחרים, ועל ידי זה להמשיך "בכל המקום" את ה"ושכנתי" ולא רק במקום אחד.

מדוע איפוא, היו צריכים העבודות להיעשות דוקא במשכן ובמקדש ?

בית המקדש נקרא לעולם "וזה שער השמים", שם הוא המקום דרכו עוברות התפילות תמיד, שלכן צריך להתפלל עם הפנים לארץ ישראל, "והתפללו אליך דרך ארצם", ובארץ ישראל עצמו, עם הפנים לירושלים, ובירושלים עצמו – למקום המקדש.

לכאורה איננו מובן כלל:"לשם מה היה צריך לקשור עבודה שבלב זו תפילה", שהיא עבודה רוחנית, עם מקום גשמי, מקום המוגבל והמדוד בגשמיות ?

ביאור הדבר הוא עפ"י הכלל הידוע:"כל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר":עצם הדבר ש"ושכנתי בתוכם" קשור עם מקום גשמי מוגבל, מהווה הוכחה שמתגלית כאן מדריגה גבוהה מאד, שיכולה לבוא לידי גילוי רק "למטה" וב"יותר". הקב"ה הוא אמיתת הבלי גבול, הוא אינו מוגבל חס ושלום בשום הגבלות, לא במקום ולא בלמעלה מהמקום.

ולכן רק כאשר באים יחדיו מקום ולמעלה מהמקום, גבול ובלי גבול יחדיו, הרי ההתחברות של שני הפכים כאחד מורה על כוח עצמותו יתברך שהוא "נמנע הנמנעות" ומחבר שני דברים מנוגדים, וכאן יכולה להיות השראת שכינה.

 

 

בפרשת תרומה מספרת התורה על ציווי הקב"ה:לקחת "זהב וכסף וגו'", יג דברים גשמיים, ולעשות מהם מקדש להקב"ה, "ועשו לי מקדש" והקב"ה מבטיח:"ושכנתי בתוכם", שישכון בתוך המקדש שיבנה מאותם הדברים.

לכאורה אינו מובן:הקב"ה כאמור הרי, אינו מוגבל ח,ו במקום, "את השמים ואת הארץ אני מלא", אם כן, מדוע איפוא, ציוה הקב"ה לעשות מקום מיוחד להשראת השכינה ?

ולמעלה מכך:בכל מקום שיהודי עובד את הקב"ה, הוא ממשיך אלוקות, ולפי זה הרי היו לכאורה יכולות אותן העבודות שבמשכן ובמקדש להיעשות גם במקומות אחרים, ועל ידי זה להמשיך "בכל המקום" את ה"ושכנתי" ולא רק במקום אחד.

מדוע איפוא, היו צריכים העבודות להיעשות דוקא במשכן ובמקדש ?

בית המקדש נקרא לעולם "וזה שער השמים", שם הוא המקום דרכו עוברות התפילות תמיד, שלכן צריך להתפלל עם הפנים לארץ ישראל, "והתפללו אליך דרך ארצם", ובארץ ישראל עצמו, עם הפנים לירושלים, ובירושלים עצמו למקום המקדש.

לכאורה איננו מובן כלל:"לשם מה היה צריך לקשור עבודה שבלב זו תפילה", שהיא עבודה רוחנית, עם מקום גשמי, מקום המוגבל והמדוד בגשמיות ?

ביאור הדבר הוא עפ"י הכלל הידוע:"כל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר":עצם הדבר ש"ושכנתי בתוכם" קשור עם מקום גשמי מוגבל, מהווה הוכחה שמתגלית כאן מדריגה גבוהה מאד, שיכולה לבוא לידי גילוי רק "למטה" וב"יותר". הקב"ה הוא אמיתת הבלי גבול, הוא אינו מוגבל חס ושלום בשום הגבלות, לא במקום ולא בלמעלה מהמקום.

ולכן רק כאשר באים יחדיו מקום ולמעלה מהמקום, גבול ובלי גבול יחדיו, הרי ההתחברות של שני הפכים כאחד מורה על כוח עצמותו יתברך שהוא "נמנע הנמנעות" ומחבר שני דברים מנוגדים, וכאן יכולה להיות השראת שכינה.

 


חזרה לראש העמוד
 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים