פרשת השבוע
פרשת כי תישא
חזרה
 

פרשת כי תישא

על הפסוק:"זה יתנו וגו' מחצית השקל", מובא בירושלמי ובמדרש:"כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כיסא כבודו והראהו למשה ואמר לו וכו' כזה יתנו".

וביארו התוספות, שהראה הקב"ה למשה "מטבע של אש", לא משום שהיה לו קשה להבין מהו מחצית השקל, אלא שהוקשה לו:

כיצד זה יכול אדם ליתן "כופר" ע"י מחצית השקל פדיון נפשו ?

וכתשובה על כך הראה לו הקב"ה מטבע של אש.

וזהו הרמז של כוונת המצווה "מטבע של אש", האש של עצם הנשמה שבמעשה המצווה של מחצית השקל:מחצית השקל מורה שבני ישראל עם הקב"ה הם, כביכול, יחד דבר אחד שלם, וזהו ע"י הקשר של עצם הנשמה עם עצמותו יתברך.

ולכן מחצית השקל היא גם כפרה על מעשה העגל, כי כח החטאים אפילו חטא עבודה זרה, אינו פוגם בעצם. עצם היהודי הוא תמיד בשלמות. וכאשר מגלים את העצם(ע"י מחצית השקל הנ"ל), הרי זה משפיע גם על הכוחות הגלויים וגם הם מתאחדים עם אלוקות.

רק לאחר מתן תורה ההתאחדות בין הקב"ה לעם ישראל הינה באופן של "מחצית", שניהם הם דבר אחד ישראל וקודשא בריך הוא כולה חד.

 

 

 

להתרחק מאכזריות

שלוש פעמים נאמר בתורה האיסור על בשר בחלב. הפעם הראשונה הייתה בפרשת משפטים, ועכשיו, בפרשתנו, מופיע האיסור בפעם השנייה. בכל הפעמים הוא מוזכר באותן מילים – "לא תבשל גדי בחלב אמו".

בפרשת משפטים פירש רש"י, שכשהתורה אומרת "גדי", "אף עגל וכבש בכלל גדי, שאין גדי אלא לשון ולד רך". בהמשך הוא מציין, שהאיסור מופיע בתורה שלוש פעמים, כדי ללמדנו שיש בזה שלושה איסורים – "אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול".

אותו לשון

בפרשתנו מוסיף רש"י כמה וכמה פרטים. ראשית הוא מבהיר שהאיסור הוא "אזהרה לבשר וחלב". אחר-כך הוא מפרש את המילה "גדי": "כל ולד רך במשמע... למדת ש'גדי' סתם, כל יונקים במשמע". לאחר מכן מפרש רש"י את המילים "בחלב אמו": "פרט לעוף שאין לו חלב, שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים".

השאלה שרש"י בא להסביר היא, מדוע נאמר כאן אותו לשון ("לא תבשל") כפי שנאמר בפרשת משפטים, בשעה ששם הכוונה לאיסור אכילה וכאן לאיסור הנאה. זאת מסביר רש"י באומרו שהתורה נוקטת אותו לשון כדי להבהיר, שכל האיסורים הללו חלים על כל סוג של בשר בחלב.

כל בשר בחלב

אך אם הכוונה לכל סוג של בשר, מדוע נאמר "לא תבשל גדי"? על כך משיב רש"י באמרו: "גדי סתם, כל יונקים במשמע". הסיבה שנאמר "גדי" היא משום שהתורה תיארה את מציאות החיים הרגילה, שבה יש גדי היונק מאימו, ועל-כן יש לפנינו חלב זמין לבשל בו את הגדי; אך למעשה הכוונה לכל סוג של בשר.

אם כך מתעוררת שאלה אחרת, מדוע נאמר "בחלב אמו", כשהאיסור כולל כל סוג של בשר בחלב? מלמדנו רש"י שבכך באה התורה להבהיר שהאיסור מדאורייתא חל רק על בשר שיש לו חלב אם – "פרט לעוף שאין לו חלב, שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים".

יוקר אהבת הבריות

מפרשי התורה מסבירים, שאיסור בשר בחלב בא להרחיק את האדם ממידת האכזריות. בישול גדי בחלב אימו מסמל את האכזריות – במקום שהגדי יגדל ויתפתח מחלב אימו, בא האדם ומבשל את הגדי בחלב הזה. מכיוון שהתורה רוצה להרחיקנו מהאכזריות, היא אסרה כל סוג של בשר בחלב.

מכאן עלינו ללמוד עד כמה יש להישמר מאכזריות. אם עלינו להתרחק כל-כך מצער בעלי-חיים, על-אחת-כמה-וכמה שיש להישמר מלגרום צער ליהודי. ומצד שני אפשר להבין מזה עד כמה יקרה אהבת הבריות בכלל ואהבת ישראל בפרט, מכיוון ש"בנים אתם לה' אלוקיכם".

מתוך שיחת השבוע באדיבות צעירי אגודת חב"ד. 


חזרה לראש העמוד
 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים