פרשת השבוע
פרשת כי תצא
חזרה

 

פרשת כי תצא

שנה שמלך המשיח נגלה בו....ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם

שיחת קודש מאת כב' קדושת אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א

מה הם שני ההפכים שקוראין וקורין באותה השבת ?

הסדר של קריאת התורה הוא ש"מקום שמפסיקין בשבת בשחרית שם קוראין במנחה....כיצד, שבת ראשונה קוראין בשחרית בסדר בראשית, במנחה קוראין אלה תולדות נח עשרה פסוקים או יותר...ועל דרך זו קוראין כל השנה"(רמב"ם הלכות תפילה פרק י"ג ה"ג). והנה בשבת זו נקרא בפרשת "כי תצא" בשחרית ופרשת "כי תבוא" במנחה עניינים שהם לכאורה שני הפכים, שכן יציאה וביאה הם בפשטות שני הפכים. "כי תצא למלחמה על אויביך וגו'" ו"כי תבוא אל הארץ וירשתה וישבתה בה" יציאה למלחמה וישיבה בארץ הם הופכיים, שיציאה למלחמה הינה הפך המצב של "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו".

מה הוא הביאור של תוכן הפרשות בנוגע לעבודת האדם לקונו ?

"כי תצא למלחמה על אויביך", מורה על היציאה של הנפש האלוקית משורשה ומקורה למעלה (בעולם האצילות), לרדת למטה (לעולם העשיה הגשמי) ולהתלבש בגוף ונפש הבהמית כדי לבררם ולזככם, שעבודה זו הינה בדרך של מלחמה עם המנגד (אויביך) ובפרט בזמן הגלות, ואילו "וכי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה" מורה על עבודה באופן של מנוחה ושלום.

ביאור העניין

התחלת הקריאה של פרשת "כי תבוא" לאחר פרשת "כי תצא" הינה כמו פירוש וביאור לפרשת כי תצא כלומר, שגם העבודה של מלחמה (כי תצא למלחמה על אויביך) תהיה באופן של מנוחה והתישבות ויתירה מזה, שבכללות העבודה ("כי תצא") ישנו כבר מעין ודוגמא ועד להתחלת המעמד והמצב של השכר בבחינת "כי תבוא".

מדוע "כי תצא למלחמה על אויביך" מדבר במלחמת הרשות ?

רש"י מפרש שבלחמת רשות הכתוב מדבר.

והנה אם נבאר כפי הכתוב לעיל שפירוש "כי תצא" חל על כלל עבודת האדם בעולם, כיצד ניתן לפרש שבמלחמת הרשות הכתוב מדבר ? הרי היציאה למלחמה של בירור הגוף ונפש הבהמית וחלקו בעולם הינו ציווי וחובה (אלא שקיום הציווי בפועל תלוי ברצונו של האדם רשות לכל אדם נתונה...להיות צדיק כדברי הרמב"ם בהלכות תשובה).

והנה הביאור בזה שכתוב דוקא כי תצא למלחמה על אויביך שעבודת האדם בעולם הינה באופן של יציאה, ושכר ניתן על עבודה באופן של רשות ולא של חובה. והנה מכיוון שמחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר והקב"ה נמלך בנשמותיהן של צדיקים, להיותם חלק אלוקה ממש, מציאות אחת עם מהותו ועצמותו יתברך שכן "ישראל וקוב"ה כולו חד". לכן, מטעם זה, כל ירידתם ופעילותם של ישראל בעולם, היא,לאחר שנעשה סדר ההשתלשלות בבריאת העולם ברשותם של ישראל כביכול שבהם נמלך לברוא את העולם, ולכן, ירידתם לעולם ועבודתם בעולם הינה בבחינת מלחמת הרשות.

מה היא תכלית בריאת העולם הזה ? ולשם מה נברא ?

רבינו הזקן מבאר ש"תכלית בריאת העולם הזה הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", ממשיך "ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחילתו", כלומר, גילוי אור אין סוף בעולם הזה תלוי במעשינו ועבודתינו כל משך וזמן הגלות, כי הגורם שכר המצוה הוא המצוה עצמה, כלומר, תשלום השכר של העבודה בעצמה גילוי אלוקות בעולם, להיות לו יתברך דירה בתחתונים.

ולכן גם העבודה של בירור העולם הינה באופן של מנוחה והתיישבות, מתוך ידיעה והכרה שלאמיתתו של דבר לא שייך מציאות של מנגד כי המצב הוא "על אויביך", למעלה מאויביך, ותכליתה ומטרתה "ונתנו ה' אלוקיך בידך".

הקשר של הפרשה לחודש אלול.

חודש אלול הוא החודש האחרון של השנה, שבו עושים חשבון צדק של העבודה בכל השנה, על מנת לתקן ולהשלים כל ענייני העבודה של תורה, תפילה וגמ"ח, ע"י עבודת התשובה ועל ידי זה באים לשלימות ההכנה לגאולה. ועל פי זה יש לאמר שבחודש אלול מודגש חיבור ב' העניינים של העבודה והשכר שהתחלת העבודה של השנה הבאה הינה לאחר ובהמשך לשלימות העבודה של השנה החולפת. ועניין זה מרומז גם בשמו של החודש "אני לדודי" ואח"כ "ודודי לי" בתחילה העבודה באופן של התעוררות מלמטה ואח"כ התעוררות מלמעלה ביום הכיפורים, "יום חתונתו" שניתנו הו לוחות אחרונות ועד לשלמות של ימות המשיח.

מה הם ההוראות מכל זה ? בבחינת "המעשה הוא העיקר".

א. יש לפרסם בכל מקום ומקום שעומדים בסיום התקופה וחותם של מעשינו ועבודתינו ("כי תצא למלחמה על אויביך") ובתחילת התקופה של תשלום שכר, מתן שכרן של צדיקים. ולכן צריכה להיות העבודה גם בעניינים השייכים לימות המשיח, החל מלימוד התורה בענייני משיח וגאולה ובית המקדש.

ב. לפרסם בכל מקום ומקום על דרך השליחות המיוחדת של תומכי תמימים שנמשכת ופועלת בכל קצוות תבל באופן של "נרות להאיר" שנוסף לכך שכל בית יהודי צריך להיות בית תורה, תפילה וגמ"ח, צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת תומכי תמימים, ע"י לימוד תורת החסידות.

ג. לפרסם בכל מקום ומקום על ההשתדלות בנתינת צורכי החג לכל הזקוקים שלושים יום לפני החג, כדי שיוכלו להתכונן ל"זמן שמחתינו" מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב.

ויהי רצון שע"י הדיבור וקבלת החלטות טובות כנראה לעיל נזכה תיכף ומיד שהקב"ה יתן לכל אחד ואחד מישראל כל המצטרך לו, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ועל אחת כמה וכמה בהענין הכיח עיקרי גאולה האמיתית ע"י משיח צדקינו, ובלשון הכתוב בפרשה שקוראים במנחה של שבת כי תצא:"כי תבוא אל הארץ וגו' וירשתה וישבת בה", ותיכף ומייד "ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם", ועד לסיום הפרשה שקוראים במנחה "השקיפה ממעון קודשך מן השמים וברך את עמך את ישראל", החל מהברכה העיקרית של הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקינו תיכף ומייד ממש(היכל תשיעי שער שלישי).


חזרה לראש העמוד
 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים