שאלה
מדוע אין לאכול בשר ודגים באותה צלחת ?

תשובה
התשובה על בסיס תשובת הרב משה עמיאל באתר מוריה.
איסור אכילת בשר ודגים:
המקור: גזירת חכמים (גמרא פסחים דף עו ע``ב).
דין או מנהג - אין זו מצוות לא תעשה מהתורה אך מגזירת חכמים זהו דין שנהגו בו כולם: יוצאי אשכנז וספרדים ותימנים.

הטעם: מפני סכנת בריאות.

בשר כולל בין בשר עוף ובין בשר בקר.

האיסור: לבשל או לצלות או לאפות או לאוכלם יחד, אך מותר זה אחר זה.

בשר ודגים שהוכנו בכלי משותף אחד - ואין כמות של 60 באחד כנגד השני - המאכל אסור והכלי צריך הגעלה.

בין אחד לשני: יש להליף כלי אכילה. מנהג הספרדים - לרחוץ ידיים ולשטוף פה, ויוצאי אשכנז - לא מקפידים בהכרח על רחיצת הידיים אך בהחלט אוכלים או שותים דבר מה בין לבין.

שאלה
מה היה יחסו של הרב שך לגבי ברסלב האם הוא התנגד לשיטה או לא ?

תשובה
שלום לשואל..

הרב שך זצ``ל לא היה מוגדר בפינו כמשתייך ל``חסידות``.
לא ידוע לי על התנגדותו לחסידות ברסלב. בכל אופן שיטתו היתה שונה והדברים אמורים בכך שהוא לא עודד על לימוד כתביו של ר' נחמן מברסלב אלא עודד את הלימוד המסורתי בעם ישראל שהוא לימוד המשנה, הגמרא, ``עין יעקב`` ועוד.
למעשה, בהרבה מקרים ניתן לומר שהשיטה שבה האדם אוחז איננה כל כך משמעותית במידה והוא לומד את הדברים ברצינות ועובד את ה' מאהבה ומיראה ומקבל עליו לשמור את כל המצוות בפועל. כתביו של ר' נחמן מברסלב נשענים ומתבססים גם הם על דברי רבותינו הקדושים שבגמרא ובעיקר על אגדות הש``ס שבהם (כדברי הרמב``ם) מצוי הטוב האמיתי. אם כן מדוע שהרב שך יתנגד להם ?
יתכן שהוא סבר שעל האדם להקדים את הלימוד המסורתי(לימוד המשנה, הגמרא והפוסקים) בטרם ילמד את פנימיות התורה(המצויה בכתבי החסידות וברסלב).
יחד עם זאת צרכי הדור מראים שעל האדם ללמוד חסידות וגם את כתבי הרב נחמן מברסלב וזאת מכיוון שיש בדבריהם הארה גדולה לדור חלןש כמונו. חכמים ראשונים שלבם היה כפתחו של העולם הבינו את פנימיותם של הדברים מתוך לימוד ישיר של המשנה והגמרא(שהרי בגמרא יש את סודות התורה הקרואים ``פרדס`` וזאת כדברי הרמב``ם) ואולם אנחנו צריכים בזמן הזה למשהו שיאיר את נפשותנו ואלו הם דברי החסידות(חסידות חב``ד וחסידות ברסלב ועוד) העוזרים לנו להגיע לטוב האמיתי.

בברכת התורה
משה מאיר בן שאול רבפוגל

אתה יכול להתוודע לחומר על ברסלב באתר ``לב הדברים``, ובפרט בספר ``היכל הגוונים המשתנים``, שמרכז את משנתו של רבי נחמן ומשיב לשאלות האמורות ורבות אחרות. אפשר גם להזמין את הספר טלפונית בלב הדברים: 02-5667567

שאלה
שלום.HaCked By GaSSpEr
Greetz : shepper,Master,ourson,yankee,Prosox
2019 - 2020
בברכה, ידידיה

תשובה
לידידיה שלום.

מכיוון שהאתר איננו עמותה רשומה אין אנו מעוניינים בשלב זה לקבל תרומות.

ניתן לתרום לגמ``ח התפילין אשר מופעל ע``י הנהלת האתר(הגמ``ח מעניק תפילין לנצרכים תמורת תרומה קטנה ביחס לעלות התפילין) וזאת באמצעות משלוח תרומה לת``ד 7729 רמת גן(קבלה תישלח לכל תורם) ואנו מתחייבים שהתרומה תועבר ישירות לחשבון הבנק שבו מתנהל הגמ``ח. כמו כן ניתן לתרום ישירות לגמ``ח התפילין ע``י העברת תרומה לחשבון הבנק בו מתנהל הגמ``ח, להלן פרטיו:

חשבון מספר 091555 בבנק הפועלים סניף מס' 546 במרום נוה רמת גן.

בברכה ובתודה מראש
משה רבפוגל

שאלה
HaCked By GaSSpEr
Greetz : shepper,Master,ourson,yankee,Prosox
2019 - 2020

תשובה
HaCked By GaSSpEr
Greetz : shepper,Master,ourson,yankee,Prosox
2019 - 2020

שאלה
שאלה:
שלום לכת``ר. כידוע התורה התירה לאדם ל``התפרנס`` ע``י שהוא ``מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים``. מהי המשמעות המעשית של דבר זה בימינו? האם כך נהג הרמב``ם כאשר התפרנס תקופה מסויימת מאחיו שעסק במסחר?
משה רבפוגל

תשובה
תשובה:
איני יודע איך בדיוק עשה זאת הרמב``ם אם כי מסתבר שכדבריך. עכ``פ בימינו אם ביכולתך לעזור לכולל או ישיבה להתפרנס אם ע``י הפרשת אחוז מסויים מרווחים וכד' זה ודאי יעזור

שאלה
שלום רב.
אני מחפש לאבי ספר שיש בו אך ורק רש``י/רש``י בכתב גדול.
האם קיים ספר כזה?
* אם השאלה לא מתאימה לפה אשמח אם תעבירו אותה הלאה.

תודה ויום טוב.

תשובה
שלום

יש ספר בשם ``מבשרת ציון`` שלמיטב ידיעתנו כולו בכתב רש``י.
כמו כן באתר זה(תחת הכותרת ``ספרי חסידות``) תוכל למצוא כמה ספרי חסידות(ולהורידם) שכולם בכתב רש``י.
בברכה, משה רבפוגל

שאלה
האם מותר לברך שהחיינו על פרי רק בראייה 2איזה פרי מברכים עליו שהחיינו פעמיים בשנה

תשובה
שלום לשואל הנכבד.
מותר לברך על פרי חדש רק עפ``י הראיה אם יש שמחה בנפש בראיתו.
עפ``י הרב שמואל אליהו מצפת.
``בשו``ע \רכה ג/ כתוב כי על פרי המתחדש משנה לשנה מברכים ``שהחיינו``. וברמ``א שם \סע' ו/ כתב בשם הבית יוסף כי ``פרי שמתחדש שתי פעמים בשנה, מברכין עליו ``שהחיינו``. וכן בבא``ח \ראה י/. ``על פרי המתחדש משנה לשנה ויש זמן קבוע לגידולו יברך ``שהחיינו``, אבל פירות שאין בהם היכר בין ישנים לחדשים כגון אגוזים ושקדים שקורין בערבי גו``ז ולו``ז ובנד``ק ופסת``ק אע``פ שהם מתחדשים משנה לשנה ויודע באלו שמברך עליהם שהם חדשים של השנה ההיא, אפילו הכי לא יברך שהחיינו מאחר שאין בגופם היכר בין חדשים לישנים``.
יש האומרים שגם על ירק שמתחדש מברכים שהחיינו, בברכת התורה.

משה רבפוגל

שאלה
מה נדרש ממי שמשנה או מוסיף שם ? לעשות מי שברך בבית הכנסת או מעבר לזה ?

תשובה
למשה שלום.

מי שמוסיף שם(לעיתים נהגו כך לצרכי רפואה) יכול לעלות לתורה ולקבל מי שברך.
לדעת הרב יוסף קאפח זצ``ל אין צורך בזמן הזה לשנות שם כתוצאה מחזרה בתשובה.
נא שים לב שמי שמשנה את שמו לפי חוקי המדינה הזאת עליו לבצע את השינוי בתעודת הזהות וגם כן אין הוא יכול לבצע שינוי נוסף בתוך שבע שנים.
וכמובן תמיד יש לזכור שאין שינוי השם קובע אלא שינוי המעשה, חזק ואמץ.
משה רבפוגל

שאלה
אבקש לדעת מי הוא יהודה חזק שכתב את ``עשרת הרוגי מלכות``

תשובה
שלום לשואל.על מחברו – פייטן בשם יהודה (לאחר אקרוסטיכון האלף-בית בראשי המחרוזות, משוקעות בפיוט אותיות שמו, בצירוף אותיות 'חזק') – איננו יודעים כמעט דבר, לבד מכך שנראה כי נשען בחיבור פיוטו על מדרש 'אלה אזכרה' שנשתמר בכתבי יד שונים.
המחבר יהודה חזק הינו מאביו של רבינו גרשום מאור הגולה. בנו חיבר את הפיוט זכור ברית. פיוט זה נקרא בערב ראש-השנה, ועל שמו נקרא הלילה ``ליל זכור ברית``, שבאותו לילה אנו מבקשים שיזכור לנו הקב``ה ברית אבות ויגן עלינו בזכותם[‎13].
הפיוט, כמקורו, ארוך יותר מזה שאנו אומרים ולמעשה חסרות בו השורות המתחילות באות ז' ואילך[‎14].

מחבר הפיוט הוא רבינו גרשום בר-יהודה חזק, הוא רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי החכמים בצרפת ובאשכנז, מפרש התלמוד, פוסק וקובע תקנות. חי במאה העשירית בצרפת, בפיוטיו הוא מתגלה כבעל לב רגיש ועין רואה, ומשמש בהם כפה לעמו[‎15].

המבנה : בתים בני ארבעה טורים (ארבע שורות) כשבכל טור שלש-ארבע מלים.

פזמון חוזר אחרי כל בית. חריזה מהסוג ``ראוי`` המקפידה על אותן אותיות באותן תנועות. א-ב כפול ושם המחבר מצויין בראשית השורות האחרונות כפיוט.

התוכן: זהו פיוט הבנוי על תאור מצב ובעקבותיו בקשות.




רצ``ב, מידע על הקינה שעל עשרת הרוגי מלכות, חוברה בידי יהודה חזק.
ההסבר לקוח מתוך האתר ויקיפדיה.

אלה אזכרה`` הינה קינה שנכתבה על עשרת הרוגי מלכות, חכמים גדולי ישראל שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים. הקינה מבוססת על סיפור הוצאתם להורג של החכמים כפי שמופיע במדרש בשם זה - מדרש ``אלה אזכרה`` - שהודפס ב``אוצר מדרשים`` לאייזנשטיין, ומתאר בפירוט את הוצאתם להורג של החכמים.

בתי הקינה מתחילים באותיות על פי סדר האלף-בית, ובבתים שאחר כך חתום באקרוסטיכון שם המחבר - יהודה חזק.

קינה זו היא שריד מסדר הסליחות שהיה נאמר לאחר סדר העבודה שבתפילת מוסף של יום הכיפורים בנוסח אשכנז המזרחי (בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמורתה פיוט של רבנו גרשום מאור הגולה) ונאמרת על ידי הספרדים כחלק מסדר הקינות לתשעה באב. הקינה מבוססת על מדרש אלה אזכרה, אשר מרחיב ומפרט בהוצאתם להורג של עשרת הרוגי מלכות. המדרש ציין בשפתו את הסיבה הנסתרת לגזירה זו משמים.

בברכה, משה ר

שאלה
1)מה התפללו היהודים לאחר חורבן בית ראשון ?
2)מי הנהיג את תפילת שמונה עשרה ומתי?
3)מה התפללו היהודים שלא יכלו להגיע ולהקריב קורבנות בזמן שבית המקדש היה קיים?

תשובה
שלום לשואל הנכבד.

רצ``ב, התייחסות ל 2 שאלותיך הראשונות עפ``י מאמרו של ר' מנחם צוקר על התפילה.

בימי בית ראשון אין תפילות קבועות – אלא רק כאשר הציבור שרוי בצער.
לאחר חורבן בית ראשון משבטלו הקורבנות – החלו להופיע בתי כנסיות ותפילות. למשל בספר דניאל (ו,י``א) נאמר במפורש שהוא התפלל שלוש פעמים ביום.
בימי בית שני – חזרה עבודת הקורבנות וקבלו עליהם את התפילה. גם בבית המקדש היה בית כנסת (יומא ז,עמוד א').
אנשי הכנסת הגדולה תקנו – ברכות ותפילות קדוש היום בשבת וביום טוב והבדלות. וכן אמרו ``מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים – תקנו 18 ברכות על הסדר. מגילה (י``ז, עמוד ב)
בית כנסת היה קיים כבר בתקופת בית שני , תוספתא סוכה(ד,ג).
לאחר חורבן בית שני – ``ונשלמה פרים שפתינו`` [הכנסת הגדולה] תקנו את הברכות שלפני קריאת שמע ולשאחריה ואת הברכות של תפילת העמידה.
הסנהדרין שביבנה – קבעו שלש תפילות בכל יום וכן השלימו בתפילת העמידה 18 ברכות- כפי שנהוג כיום.

קביעת התפילה וקיבוע נוסחה – מנוגדים לכאורה לרוח ההלכה ( ברכות כ `` ח , עמוד ב ') `` העושה תפילתו קבע , אין תפילתו תחנונים `` אולם בנסיבות שנוצרו הורה רבן גמליאל – נשיא הסנהדרין שבקיעת הנוסח יש חשיבות רבה בשמירה על אחדות האומה אחרי החורבן.

לשאלתך השלישית:
היהודים שלא יכלו להגיע ולהקריב קורבנות התפללו תפילת מעמדות במחוזותיהם.

בברכת התורה, הרבני משה רבפוגל