שאלה
האם הקרבת הקורבנותעדיין שייכת לימינו?
האם הקרבת הקורבנות שייכת לימינו לפי ההלכה?

תשובה
שלום.
בעיקרון הקרבת קורבנות תלויה בבית המקדש, לכן לא ניתן להקריב בימינו קורבנות, למעט קורבן הפסח שמוקרב מחוץ למקדש ויש האומרים שניתן להקריבו בעת הזאת.
אולם יש החולקים על מתן ההיתר הזה.
משה רבפוגל

שאלה
שלום

ידוע לי שיש מנהג שאומר שלפני נסיעה נהוג לתת לאדם שנוסע כסף ועליו להפקיד אותו בבית כנסת כשהוא מגיע ליעדו. כך הוא מבטיח את נסיעתו וגם נותן למי שנתן את הכסף ברכה. מהו שם המנהג? תודה

תשובה
שלום.

מנהג נתינת כסף בסכום פעוט וסמלי נהוג לפני הנסיעה לחו``ל. את הכסף או חלקו ניתן
גם להפקיד כשהוא חוזר (למען ישוב בשלום) והוא מיוסד על הכלל התלמודי ``שלוחי מצווה אינם ניזוקין``. ישנם מנהגים דומים כגון לשים קופת צדקה ברכב(כדברי האדמו``ר הקדוש אוהב ישראל אבי ברוחניות מנחם מענדל מלוובאוויטש) - כמובן שכל זה הינו למנהג בלבד ועל הנוסע לחו``ל או/ו ברכב לשמור גרכיו בזהירות כנדרש עפ``י החוק וההלכה.
בברכת התורה, משה מאיר בן שאול ר.

שאלה
רשום שהרבנית אמרה שסגולה לנישואין להגיד שיר למעלות לפני 3 הפסיעות בעמידה שאלתי היא איזה פרק של שיר למעלות להגיד או לא משנה הפרק.

תשובה
שלום לשואלת הנכבדה.

לא משנה איזה פרק אומרים, העיקר הכוונה שתהיה לשם שמים
וגם הנישואין שיהיו לשם שמים לקיים מצוות הקב``ה לישב את העולם.

ניתן לפנות ישירות אל הקב``ה ולבקש ולהתפלל על הנישואין, ישנם תפילות
רבות לנישואין שיכולות להיות בנוסחים מקובלים או בנוסח עצמי. ישנה מעלה
מסויימת בתפילה בנוסח המקובל כי אז יש כאן קצת התכללות בתוך שאר ישראל, כגון
תפילה שמצאתי בספר תחינות בלשון הקודש שערך הרב אהרון מלוביצקי בהוצאת
קשרים, שנת תשנ``ט - התפילה מופיעה בעמוד 295 והיא.
``ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלהי אבותינו, שתרחם על בחורי עמך ישראל ותעזרם שלא יטעמו טעם חטא, ותזמין להם זיווגן סמוך לפרקן. ובנות ישראל תהיינה צנועות וכשרות. וקים בעמך ישראל מקרא שכתוב:``אשר בנינו כנטועים מגודלים בנעוריהם, בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל. מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן, צאנינו מאליפות מרובבות בחוצותינו. אלופינו מסובלים, אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו``, אמן כן יהי רצון.
יהי רצון שכל התפילות האלה יתממשו בך ובשאר ישראל הכשרים, משה בן שאול.

שאלה
אני עושה עבודה על רבי יוסף קארו אך אנני יודעת מהן מידותיו!! תוכל לעזור לי ?? בבקשה.

תשובה
שלום.
רצ``ב, הערך על יוסף קארו מועתק מתוך האנציקלופדיה דעת.
תוכל לעיין גם בויקיפדיה.
בברכה, משה ר.
נ``ב
לשאלתך המידות של יוסף קארו היו: מידת היסוד, ענווה, קידוש ה' והליכה בדרך
שחקוקה לעם ישראל מימים ימימה, בברכת התורה.


רבי יוסף קארו בעל ה``שולחן ערוך`` נולד בספרד בשנת רמ``ח (1488), ובהיותו בן ארבע גורש עם הוריו מספרד, והם נתיישבו בתורכיה. משם עבר לבולגריה, בשנת 1536 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. בפולמוס הסמיכה נסמך על ידי רבי יעקב בירב. לאחר שעזב רבי יעקב בירב את צפת, היה רבי יוסף קארו ראש החכמים בעיר, ועמד בראש ישיבה גדולה. בין תלמידיו היו רבי משה קורדוברו, ורבי משה אלשיך.
חבר בבית הדין היה רבי משה מטראני, שהיה בן פלוגתתו בפולמוס השמיטה.
נפטר בשיבה טובה ביום ה', י``ג בניסן של``ה 1575.

כתב את הספרים ``כסף משנה`` על משנה תורה לרמב``ם;
``בית יוסף`` על ארבעה הטורים של רבי יעקב;
``שולחן ערוך`` - סיכום ההלכות שבארבע הטורים;
``אור צדיקים`` על כללי התלמוד.
``מגיד מישרים`` – על התגלות מגיד שהתגלה אליו.

``אבקת רוכל`` – ספר שאלות ותשובות הכולל את תשובות רבי יוסף קארו, וגם את תשובות החולקים עליו, דוגמאות מהספר ``אבקת רוכל`` ניתן לראות במקום זה:
אבקת רוכל, סימנים כב-כה
טקסט מלא של הספר ``אבקת רוכל`` בספריה וירטואלית דעת

בהיותו בצפת היה מעורב בפולמוס עם רבי משה מטראני, ולאחר מכן עם בנו רבי יוסף מטראני, על דיני שמיטת ומעמדם של פירות נכרי בשנה זו. מאמר מסכם בנושא ראה:
פולמוס צפת בדין פירות נכרים בשביעית / יהודה איזנברג

הספר ``בית יוסף``
הספר ``בית יוסף`` - פירוש והרחבה לארבעה טורים של רבי יעקב בן הרא``ש, הוא ספרו העיקרי, שבו עסק עשרים שנה. רבי יוסף קארו קרוי על שם ספרו זה, ``בית יוסף`` (ובקיצור ב``י). בהקדמתו ל``בית יוסף`` כותב רבי יוסף קארו, כי בגלל רוב הפוסקים ורוחב דברי הגמרא, קשה לבני אדם למצוא שורש כל דין וקשה לפסוק הלכה, ועל כן

``הסכמתי לחבר ספר כולל כל הדינים הנוהגים, בביאור שורשיהם ומוצאיהם מהגמרא, עם כל חילוקי סברות הפוסקים, איש לא נעדר. ולא ראיתי לעשות ספר זה חיבור בפני עצמו, כדי שלא אצטרך לכפול ולכתוב דברי מי שקדמני. ולכן הסכמתי לסמכו לאחד מהפוסקים המפורסמים. ועלה בדעתי לסמכו לספר הרמב``ם ז``ל, להיותו הפוסק היותר מפורסם בעולם. וחזרתי בי, מפני שאינו מביא אלא סברא אחת, והייתי צריך להאריך ולכתוב סברות שאר הפוסקים וטעמם. ולכן הסכמתי לסמכו לספר ארבעה טורים שחיבר הרב רבנו יעקב בן הרא``ש ז``ל, כי הוא כולל רוב דעות הפוסקים``.


דרך הפסק של ``בית יוסף``
נוסף לסיכום כל הדעות שבין הפוסקים, ראה רבי יוסף קארו צורך לפסוק הלכה למעשה, ועל כך הוא כותב בהקדמתו:

``ועלה בדעתי, שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות, כי זהו התכלית, להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות, הנה התוספות וחידושי הרמב``ן והרשב``א והר``ן ז``ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדעות, ומי זה אשר יערוב לבו לגשת להוסיף טענות וראיות, ואיזהו אשר ימלאנו לבו להכניס ראשו בין ההרים הררי אל להכריע ביניהם?
ולכן הסכמתי בדעתי, כי להיות שלושת עמודי ההוראה אשר הבית - בית ישראל - נשען עליהם בהוראותיהם, הלא המה הרי``ף (רבי יצחק אלפסי) והרמב``ם והרא``ש (=רבנו אשר), אמרתי אל לבי, שבמקום ששניים מהם מסכימים לדעה אחת - נפסוק הלכה כמותם, אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם חולקים על הדעת ההוא, ולכן פשט המנהג בהפך. ומקום שאחד מן השלושה העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא, ושני העמודים הנשארים חולקים בדבר - הנה הרמב``ן והרשב``א והר``ן והמרדכי וסמ``ג ז``ל לפנינו, אל מקום אשר יהיה שמה הרוח רוח אלהים קדישין נלך, כי אל הדעת אשר ייטו הרוב כן נפסוק הלכה. ובמקום שלא גילה דעתו שום אחד מן השלושה עמודים הנזכרים, נפסוק כדברי החכמים המפורסמים שכתבו דעתם בדין ההוא.
ודרך זו, דרך המלך, נכונה וקרובה אל הדעת להרים מכשול. ואם בקצת ארצות נהגו איסור בקצת דברים, אף על פי שאנו נכריע בהפך, יחזיקו במנהגם, כי כבר קיבלו עליהם דברי החכם האוסר, ואסור להם לנהוג היתר``.


``שולחן ערוך``
לאחר שסיים רבי יוסף קארו את ספרו ``בית יוסף``, עשה הימנו קיצור בו רשם תמצית כל ההלכות בדרך קצרה, מבלי הזכרת המקורות. ספר זה הוא ``שולחן ערוך`` אשר היה במשך הזמן לספר יסוד, ומאז ועד עתה הוא הספר המוסמך ביותר להוראת הלכה פסוקה בישראל. מבנהו של ה``שלחן ערוך`` זהה למבנה הספר ``ארבעה טורים``.

על כוונתו בכתיבה ``שולחן ערוך`` כותב רבי יוסף קארו:

``במה אקדם ה', אכף לאלהי מרום... שהשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני לחבר ספר על הארבע טורים אשר קראתיו ``בית יוסף``, אשר כללתי בו כל הדינים הנמצאים בכל הפוסקים, חדשים וגם ישנים, בתלמוד בבלי וירושלמי, בתוספתא בספרא בספרי, במכילתא ודברי המפרשים והפוסקים ובעלי התשובות, חדשים וגם ישנים. ונתבאר שם כל דין ודין באר היטב.
ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכולל, למען תהיה תורת ה' תמימה, שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לתלמיד חכם דבר הלכה, לא יגמגם בה, אלא יאמר מיד, ויהיה ברור לו כל דין שישאל עליו הלכה למעשה, בהיותו שגור בפיו ספר זה, לחלקו לחלקים שלושים, ללמוד בו בכל יום חלק, ונמצא שבכל חודש הוא חוזר תלמודו.
זאת ועוד: התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה ותהיה גרסה דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה. וקראתי שם ספר זה ``שולחן ערוך`` כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים. ומובטח אני בחסד עליון כי על ידי ספר זה תמלא הארץ דעה את ה', הקטנים עם הגדולים``.


``המפה`` וההסתייגות מ``שולחן ערוך``
רבי משה איסרליש (רמ``א) חיבר את הספר ``דרכי משה`` על הטור, ובו הוא חולק על ``בית יוסף``. כאשר יצא הספר ``שולחן ערוך`` חיבר הרמ``א את ``המפה`` בה הוא חולק על רבי יוסף קארו ומביא פסקים ומנהגים של חכמי אשכנז. על הסתייגותו מ``שולחן ערוך`` ועל הצורך לכתוב את ``המפה`` כותב הרמ``א:

``בהיות כי הגאון המחבר ``בית יוסף`` ו``שולחן ערוך`` שלו, חכם עדיף מנביא, לא הניח אחריו מקום להתגדר בו, לולי ללקט דברי האחרונים ולהורות דרך המנהגים שנהגו במדינות אלו, באתי אחריו לפרוש מפה על שולחן ערוך שחיבר, ועליה כל פרי מגדים וטעמים אשר יאהב האדם, ובלא זה, השולחן אשר הוא ערך לפני ה', ולא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובי מנהגי מדינות אלו לא נוהגים כמותו.
כי כבר אמרו חז``ל ``אין למדים מן הכללות``, כל שכן מן הכלל שכלל הגאון הנ``ל מעצמו, לפסוק אחר הרי``ף והרמב``ם במקום שרוב האחרונים חולקים עליהם. ועל ידי זה נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינם אליבא דהלכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותים, והם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז אשר היו לנו תמיד לעיניים, והם האור זרוע והמרדכי והאשרי והסמ``ג והסמ``ק והגהות מימון, אשר כולם נבנו על דברי התוספות וחכמי צרפת אשר אנו מבני בניהם.
על כן ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראים לי דבריו, בצדו, כדי לעורר התלמידים בכל מקום שידעו שיש מחלוקת בדבריו. ובכל מקום שידעתי שאין המנהג כדבריו, אחקרהו ואמצאהו, אכתוב ``הכי נהוג`` (=כך נוהגים) ובצדו אשים``.

ביקורתו של הרמ``א גרמה להתפשטות ה``שולחן ערוך`` גם אצל האשכנזים, כי בכל מקום שאין הרמ``א חולק על ה``שולחן ערוך`` נתקבל פסקו של ה``שולחן ערוך``.
בכל דפוסי ה``שולחן ערוך`` (משנת של``ח ואילך) מודפסים דברי רבי יוסף קארו ודברי רבי משה איסרליש משולבים: דברי רבי יוסף קארו באותיות מרובעות ודברי הרמ``א באות רש``י, כשבראשם המלה ``הגה``.

על יחס רבי משה איסרליש לשולחן ערוך, ראה במאמר הבא:
ה``שולחן ערוך`` ורבי משה איסרליש / ד``ר יהושע הורוביץ

כסף משנה
הספר ``כסף משנה`` מפרש את משנה תורה לרמב``ם. הספר עוסק בגילוי מקורות הרמב``ם, מיישב את השגות הראב``ד ומתדיין עם ``מגיד משנה``.

לעיון נוסף
פסקי הלכות עד ל``שולחן ערוך`` / מרדכי פוגלמאן
המהדורות הראשונות של ה``שולחן ערוך`` / א. מ. הברמן
מפרשי ה``שולחן ערוך`` האחרונים / רב-צעיר

פרופ' מאיר בניהו חיבר על מרן השו``ע ספר מקיף בשם ``יוסף בחירי``, נדפס בהוצאת יד הרב נסים. ספר זה הוא המקיף והממצה ביותר אודות מרן, תלמידיו ובני חוגו.



מקור הערך: איזנברג, תורה מסיני, תשס``ב


הערות לערך:
שם המעיר: אתם צרכים יותר לעמיק
הערה: 1. הרמ``ח-1488-נולד רבי יוסף לאביו רבי אפרים בעיר טולדו שבספרד. מצבם של היהודים בספרד באותה תקופה מתאפיין ברגיעה יחסית והתמסרות ובהתמסרות ללימוד התורה גדולי תורה באים ויוצאים בחצר המלוכה והשפעתם רבה בכל תחומי החיים אמנם מעלים רחיפה אימת האינקוויזיציה אשר כפתה על אנשים להמיר את דתם אך השפעתה עדין לא הגיעה לכלל האוכלוסייה היהודית והיא פעלה בעיקר בערים הגדלות. הרנ``א- 1491- ר' יוסף מתבלט בכישרונותיו הברוכים בבית המדרש של ר' יעקב בי רב מגדולי הרבנים בספרד . באותה תקופה פועלים בספרד הרבנים:ר' יצחק ערמאה בעל עקידת יצחק, רבי יצחק אברבנאל שהיה שר גדול בחצר המלוכה ורבי אברהם זכות בעל ספר יוחסין. 2. הרנ``ב-1492-גרוש ספרד ר' יוסף ומשפחתו עוברים לפורטוגל השכנה יחד עם רבו - ר' יעקב ומתגוררים בעיר ליסבון. בתחילה האירה פורטוגל את פניה ליהודים המגורשים והם נקלטו היטב בחיי המדינה השוכנת לחוף הים ואף אחלו לצבור כוח ועמדות בשלטון המקומי.אך תקופה זאת לא ארכה זמן רב לאחר ארבע שנים נכנע מלך פורטוגל ללחצי הספרדים ובעקבות קשרי חיתון עם בת מלך ספרד הורה לגרש את היהודים גם מארצו. 3. הרנ``ו-1496- ר' יוסף ואביו אפרים ומשפחתם מגורשים מפורטוגל יחד עם כל היהודים. מש' קארו מהגרת לתורכיה לעיר קושטא בעיר זאת החל ר' יוסף בעבודתו התורנית הוא כתב את הערותיו לספרי היד החזקה של הרמב``ם הערות אלו שימשו כבסיס לספרו הבית יוסף ובאותו זמן החלו לכנותו ``מרן``. 4. הרס``ח-1508 בשנה זו עבר לגור בעיר אדריונופול שם עמד בראש הישיבה המקומית ושמו נתפרסם בכל קצווי העולם היהודי . בעיר זאת נשא לאישה את ביתו של ר' חיים אלבלג מראשי הקהילה שהיה גדול בתורה ובחוכמה אך אשא זו לא האריכה ימים היא חלתה ונפטרה . לאחר זמן נשא לאישה את ביתו של ר' יצחק סבע ממשפחה מיוחסת ביותר אחיה של איישתו זאת היה מידידו הקרובים ביותר. 5. הרפ``ב 1522- לאחר נישואיו אלו עבר לעיר נקופול (כיום בולגריה) ושם אחל לכתוב את ספרו הגדול הבית יוסף על כתיבת ספרו זה שקד ר יוסף כעשרים שנה . בעיר נקופול ייסד ר' יוסף ישיבה גדולה ובה הרביץ תורה לתלמידים רבים שנקבצו אילו מכל רחבי המדינה 6. הרצ``ג 1533-לצורך כתיבת ספרו ה``בית יוסף`` נזקק רבי יוסף לספרים רבים שלא היו בספריות נקופול לכן נאלץ לצאת מן העיר ולנדוד לערים קושטא וסלוניקי לדרוש ולחקור באותם הספרים . במסגרת נדודים אלו נפגש ר' יוסף עם רבי שלמה אלקבץ מחבר הזמר ``לכה דודי`` שהיה מחכמי תורת הקבלה ואף השפיע מתורה זאת על ר' יוסף . עוד במסעותיו פגש ר' יוסף את רבי שלמה מולכו שהיה מנאמני המלך בספרד לאחר שהסתיר את יהדותו ולבסוף קידש שם שמים והכריז עליה ברבים ושילם עליה בסופו של דבר בחייו . פגישות אלו ודומיהם הטביעו את רישומם על רבי יוסף והם באו לידי ביטוי בספרו הקבלי ``מגיד מישרים`` – שיחות עם מגיד השמים. 7. הרצ``ו 1536- בחודש תשרי בשנה זו מחליט רבי יוסף כי הגיעה השעה לעלות לארץ ישראל. את דרכו הוא עושה באוניה המפליגה למצרים דרך הים לפני עזיבתו את תורכיה הוא נפרד מיושבי נקופול אדריונופול וסלוניקי דרך נמשחת בערך כשנה ובסיומה מגיעה ר' יוסף לצפת שם יושבים רבנים גדולים וחשובים בניהם רבו רבי יעקב בי רב. חודש אלול רבי יוסף מגיע לצפת צפת של אותם ימים הייתה המרכז התורני המפותח ביותר של העם היהודי התרכזו בה חיי קהילה ותורה יחדיו מיקומה ותנאי החקלאות שבסביבתה משכו אליה את המגורשים מספרד שהקימו בה חוות חקלאיות לגידול כבשים מטעי זיתים גידולי בשמים ועוד.. על רקע התפתחות כלכלית ענפה זו יכלו תלמידי חכמים להקדיש את כל עיתותיהם ללימוד התורה ללא הפרעות מיקומה המיוחד של צפת בסמוך לקברו של רבי שמעון במירון משכו אליה העוסקים בתורת הקבלה זו היתה צפת אשר הגיעה אליה רבי יוסף בעיר זו מצא את רבו רבי יעקב בי רב והתחילו לשקוד ביחד על כתיבת הספר ``בית יוסף`` 8. השי``ד 1554- נולד בנו הבכור של רבי יוסף רבי שלמה אך לאחר זמן קצר נפטרה אשתו השנייה בת רבי יצחק סבע 9. השי``ח 1558- הדפסה ראשונה של הבית יוסף בדפוס ונציה לאחר פרסום ספרו נודע רבי יוסף והתקבל לחבורת גדולי הדור ורבו רבי יעקב בי רב אשר חידש את הסמיכה הסמיך את רבי יוסף למרות התנגדות של חלק מין הרבנים לעצם חידוש מעמד ה``סמיכה`` 10. השכ``ה 1565- רבי יוסף נושא לאישה את ביתו של רבי זכריה בן רבי שלמה זעבליש אשכנזי ונולד לו בנו השני ר' יהודה 11. השכ``ו 1566- לאחר לידת בנו השני עובר רבי יוסף לעיר בירה הסמוכה לצפת ושם מדפיס את השולחן ערוך בדפוס ר' אברהם אשכנזי 12. הש``ל 1570- לאחר כמה שנים ובעקבות מחלות שונות שפקדו את הסביבה חוזר רבי יוסף קארו לעיר צפת ושם עומד בראש הכולל ובראש הישיבה הגדולה ואילו מתקבצים רבים מהתלמידים לשמוע את דברי תורתו. בשנים אלו הגברה ידידותו עם רבי שלמה אלקבץ וקשרים חזקים נוצרו בין השנים גם עם הרמ``א- רבי משה איסרליש שכתב את הערותיו על ספרו ה ``שלחן ערוך`` קיים קשרי ידידות והרמ``א מתייחס אליו במכתביו כאל גדול ומקובל ממנו בהלכה באיסור ובהיתר. רבי יוסף קארו החליף קשרי תשובות עם רבים מהגאונים בני דורו ובניהם: רבי יצחק לוריא-– האר``י הקדוש רבי דוד בן זמרא- הרידב``ז רבי יוסף בן צייאח–- מגדולי דמשק. 13. השל``ג 1573- שלח רבי יוסף את ספרו ה``כסף משנה`` ובו באורי מקורות הרמב``ם להדפסה בוונציה 14. השל``ד 1574- יצא לאור ה``כסף משנה`` 15. השל``ה 1575- ביום חמישי יג ניסן נפטר רבי יוסף קארו והוא בן שמונים ושבע שנים . רבי יוסף קארו נטמן בעיר צפת בקברות הגאונים .
מקור ההערה: אנציקלופדיה
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן

שאלה
שלום,
שמי ששון, ואני מנסה להתפלל בכוונה. אך הבעיה היא, שכאשר אני מתפלל בכוונה זה לוקח לי ארבע שעות לפחות כל תפילה.
אני רוצה להתפלל בכוונה, אך זה גוזל לי את רב זמני.איני יודע מה לעשות.
בכבוד רב-
ששון.

תשובה
שלום לששון.
רבותינו הקדושים אמרו ``הלוואי שיתפלל אדם כל היום``.
למעשה, אדם איננו יכול להתפלל כל היום אולם הוא יכול להתפלל במשובה ובנחת וככל שיאריך בתפילתו זה טוב. כל זה כאשר הוא מתפלל ביחיד. כאשר אדם מתפלל בציבור עליו להתכנס פחות או יותר לזמני התפילה של הציבור אולם גם כאן השליח ציבור יכול להתחיל בתפילתו בטרם הוא סיים ואח``כ יכול המתפלל להצטרף לאמירת הקדושה. במידה ותפילתך בכוונה נמשכת זמן רב צריך לבחון מה הסיבה לכך ? האם הדבר קשור לקריאת התיבות ? או/ו להגיה או/ו לכוונה ואח``כ לכווין את התפילה באופ כזה שהתפילה תהיה בכוונה ואולי מעט יותר בקצרה. מוצע שתתיעץ עם רב בשכונת מגוריך. בברכת התורה, יהי רצון שישמע בביתך קול ששון וקול שמחה ותתקבל תפילתך ברצון יחד עם כל תפילות ישראל.
בברכת התורה, משה ר.

שאלה
בהמשך להמלצה שנתן, כנראה בטעות הרב משה צוריאל לספרו של מיכאל לייטמן, רצ``ב מכתב שנשלח לרב משה צוריאל מאת הח``מ.
בברכה, משה רבפוגל

תשובה
הנדון:מתן הסכמה לספרו של ד``ר לייטמן בנושא קבלה
בהמשך לשיחתנו מהיום, הנני שולח לך מס' ציטוטים מספריו של הנ``ל וכן את תשובת הרב יעקב אריאל בנושא זה.
ד``ר לייטמן איננו קורא לקיום תורה ומצוות בפועל ומטיף ללימוד הקבלה כפתרון לכל ``תחלואי`` הדור.
אע``פ שבשיחתנו ציינת את חשיבות לימוד הקבלה לדעת הרב חיים ויטל ועוד – לא נראה לי בעליל שלימודי הקבלה שלו נשענים אך ורק על מקורות שיסודתם בהררי קודש כדבריו של הרב ויטל, הרמח``ל ועד לאדמו``ר הזקן וממשיכי דרכו בזמן הזה.
המעיין בספריו של מיכאל לייטמן עלול להבין שהדת ח``ו פשטה את הרגל והינה מקור רוחני ישן נושן שראוי להיות מוחלף ע``י ``תורת הקבלה``. יותר מכך טענתו של לייטמן שהקבלה הינה ``מקצוע `` העומד בפני עצמו מגוחכת לאור הקישוריות העמוקה והבלתי נפרדת שלה עם הדת לאורך כל השנים. אם לימוד הקבלה הינו באמת מקצוע כדבריו של לייטמן מדוע זה צריך לכלול אותה עם הדת או/ו לקשור אותה לקיום המצוות או לאי קיומם ? אלא שלייטמן טוען במזיד שלימוד זה מחליף את עבודת ה' יתברך. עובדות אלה עולות מהציטוטים המופיעים בדפים המצורפים.
ואם כי יש לציין שהספר ``שני המאורות הגדולים`` שונה במידה מסויימת מספריו האחרים של לייטמן והטענות כנגד הדת רכות יותר ומוסוות, הרי אמירה כגון ``הדת מתגלה בתקופתינו כאשליה``(עמ' 161) יוצרת נוגדנים כנגד הדת אצל הקורא ולייטמן רוצה להביאו למצב שבו יחליף את הדת הישנה בדת החדשה שהיא ספק מקצוע ספק דת.האם ידוע לך שכשנשאל לייטמן האם הוא מאמין באלוהים ? הוא ענה ``הטבע``.
אמירה זו מזכירה את דעותיו של ברוך שפינוזה שסבר שלקב``ה יש אין סוף תארים הבאים לידי ביטוי במציאות הטבעית ואם כי יכול הטוען לטעון שתאריו של האל אינם חלק מהאמונה שכן קמו חולקים גם על הרמב``ם, הרי בעניין זה של שלילת התארים אין חולקים עליו ולפחות לא מצאנו אחד מרבותינו הקדושים שיטען שהעולם – הוא אלוהים. אולם הטענה העיקרית כנגד לייטמן היא שהוא איננו קורא לקיום תורה ומצוות בפועל. קשה לראות את ההסכמה לספר כדבריך כנפרדת מאישיותו של לייטמן ומיתר חיבוריו שכן בהסכמה זו הוא משתמש או/ו ישתמש כדי להראות שדעותיו מקובלות גם על רבני הציבור הדתי ולפיכך הסכמה זו מעודדת את התמימים הנוהים אחריו ויש בה טעות של ``לפני עיור לא תיתן מכשול``.
לדברי כבודו, הרמב``ם לימד אותך שיש לקרוא את הציטוט לפניו ולאחריו ואכן הרמב``ם מציין עובדה זו באגרותיו ועומד על העובדה שאין להשתמש בדבר ``מוכרת`` אולם אין הדבר זהה לציטוטיו של לייטמן כנגד הדת. דברים אלה אינם דבר מוכרת שיש להבינו מכלל העניין הנאמר בו עוסק לייטמן אלא ציטוטים אלה הם המוטו וראש החץ של דבריו על מנת להביא את הקורא למצב בו ימאס בדת הישנה וידבק בדת החדשה שהיא איננה קבלת האר``י וגם איננה קבלת האשלג אלא קבלתו של לייטמן. אי לכך הנני קורא לך להסיר את הסכמתך מהספר למען ימנע מצב של הכשלת הרבים(אע``פ שהנך טוען בענווה שאין הקורא מושפע מהסכמתך אין הדבר מדוייק – ובדידי הווי עובדה, אם הייתי קורא בראשית דרכי האמונית הסכמה כגון זו של רב בישראל אולי הייתי לומד את הקבלה הזאת במקום ללמוד את הרמב``ם ואם אני הייתי יכול להיכשל בכך יתכן שרבים עלולים להיכשל במתן לגיטימציה לדרכו של אותו האיש).

בברכת התורה
משה רבפוגל

שאלה
בת 28, הייתי נשואה (כניראה) והתחלתי קשר עם בחור, כהן.

אני מבינה את הבעייתיות של הנושא. העיניין שאני רוצה לברר הוא תקינות הכתובה.

בתשובה שכתבת לפניית גרושה וכהן להלן התשובה:
``להלן תשובת הו``ק הרב יעקב אריאל.
גרושה אסורה לכהן וחבל שאשה זו בכלל יצרה יחס אליו כיון שאין שום אפשרות להתיר זאת. פסילת כתובה ודאי לא מתירה זאת. פסילת קידושין אינה נעשית לשם התרת גרושה לכהן אלא רק במידה והקידושין הראשונים היו באמת פסולים כגון שאחד העדים היה קרוב וכד',

במקרה שלי, אחד העדים אכן היה קרוב.
השאלה היא האם קרבה זו תופסת לצורך העניין

העד היה גיס החתן, היינו - בעל אחות החתן.
האם מדובר בנושא בעייתי, אודה לכם מאוד על תשובתכם.

אנחנו מעונינים להקים בית כשר על טהרת האמונה, שנינו באים מבית דתי ומעוניינים להקים בית כזה.

אני מבינה את בעייתיות הנושא, כי אני בת כהן בעצמי. אשמח לתשובה מפורטת.

בברכת ישר כח על עזרתכם.

תשובה
שלום לשואלת.

תודה על שאלתך.
שאלנו את כב``ק הרב יעקב אריאל בנושא.
הנושא מורכב והצעתו הינה לפנות לבית דין בנושא זה, בברכת התורה.

הרבני משה רבפוגל

שאלה
האם מותר להפציץ מסגד בעת ששוהים בו מתפללים ?

שאלה:
שלום לכת``ר ושבוע טוב. בעת מלחמה כבמלחמה יש לפגוע בכל מקום המחומש(אפילו מסגד) ובכל אויב אולם כאשר יודעים שבני אדם הבאים להתפלל במסגד לאותו האל שגם אנחנו מייחדים לו, מדוע לא ניתן להפציץ את המסגד שלא באותה העת בה שוהים בו המתפללים - האם הדבר מותר מלכתחילה ? בכבוד התורה, מ.ר

תשובה:
מלחמה איננה נגד מבנים אלא נגד אויב המנצל נשים וילדים ומסגדים ע``מ להסתתר בהם ולהרוג נשים וילדים שלנו ואם מצאו צורך להפציץ רת המסגד עם האנשים כנראה שמצאו צורך לכך. אללה שלהם אינו א-להי ישראל בשם אללה שלהם הם רוצחים חסרי ישע ללא הבחנה. א-להי ישראל אוסר זאת אלא א``כ יש הכרח לפגוע במחבל המסתתר בין אזרחים שאז אין בררה אלא לפגוע בו גם אם בלי כוונה עלולים אזרחים להיפגע. אגב, לא שמענו שהאזרחים מנעו מהמחבליפ םלהשתמש בהם כמגן חי

תשובה

שאלה
שלום לכת``ר. אע``פ שאין האתר מיועד לתשובות ארוכות, האם כבוד הרב יכול להתייחס בקצרה לכמה מאמרותיו של מיכאל לייטמן בנושא הדתי ? למשל, דבריו שהדת מתייחסת רק לקבלת שכר או/ו יראת העונש אינם נכונים לפי דברי הרמב``ם שעומד על כך שיש לקיים את המצוות מאהבה. להלן הציטוטים. מתוך הספר ``שני המאורות הגדולים`` א. ``הדת התרוקנה מכל התכנים שהיו בה במשך אלפיים שנות הגלות ועימם נעלמה היכולת לקיים את הקדושה בצורה טבעית ונקייה בגשמיות.(שני המאורות הגדולים``( עמוד 161). ב. ``העירוב המלא של ישראל עם אומות העולם הביא לנתק סופי מהקדושה, דבר שבא לידי ביטוי במשבר העמוק בדת. הטענה כי ניתן להשיג רוחניות בחיים האלו, באמצעות הדת, מתגלה בתקופתנו כאשליה``.(161) ג. מתוך הספר ``מסע לעולם עליון`` ``הדת היוותה פיתרון גלותי, והתבססה על שאיפה ``להצליח`` בעולם הזה ובעולם הבא, ואילו חוכמת הקבלה מלמדת רכישת טבע אחר לחלוטין טבע ה``השפעה``, הנתינה למען הבורא.(עמ 109) ד. ``ואילו הדת מתבססת על הגבלה עצמית ומוסר``(עמ 114). ה. ``כל הדתות נשענות על עבודה למען קבלת שכר בעולם הזה ובעולם הבא.(עמ 21). ו. ``הדת מרגיעה את האדם, מעניקה לו תחושת נוחות נפשית וביטחון ברחמי ההשגחה. כתוצאה מכך,האדם לא נזקק לחוכמת הקבלה, ושאלת משמעות החיים מודחקת``.(109) בברכה, משה ר.

תשובה
תשובת כב``ק הרב יעקב אריאל הינה:

דרכו בהפצת הקבלה פסולה (או מה שהוא טוען שהיא קבלה ובעוד שהרמב``ם כותב שיעסוק בסתרי תורה רק לאחר שימלא כרסו בש``ס ופוסקים היינו בנגלה של התורה ובעיקר בקיומה ככל הניתן הרי האיש הזה מפיץ תורת הנסתר (לפי מחשבתו) ללא שום הכנה מוקדמת.הוא לא דורש קיום מצוות. מדבריו משתמעות טענות המזכירות לנו את ימי שבתי צבי והפרנקיסטים שלימוד קבלה פוטר מקיום מצוות מעשיות.

השלמה מאת משה רבפוגל במענה לשאלות שעוררתי.
א. טענת לייטמן איננה נכונה, אמנם ישנה פגיעה וירידה גדולה בעומק קיום המצוות ע``י כלל ישראל אולם הקדושה בעם ישראל קיימת ולא תסור לעולם ולעולמי עולמים והיא כמובן נגזרת מקיום המצוות בפועל.
ב. באשר לטענתו שלא ניתן להשיג רוחניות באמצעות הדת בזמן הזה אין שקר גדול מזה, ראה כל הגות הקודש הנכתבת ונהגת בזמן הזה.
ג. הדת איננה רק פתרון גלותי ראה כל מרכזי הקדושה שקמו בעם ישראל על בסיס ההגות התורנית ה``גלותית``.
ד. הדת אמנם מתבססת על הגבללה עצמית ומוסר אולם מתוך כך שופע האור האלוהי על האדם.
ה. אין זה נכון שהדת נשענת על עבודה למען קבלת שכר, ההפך הוא הנכון הרמב``ם מעורר על עבודת ה' מאהבה רק שהדת איננה פוסלת את מי שעובד את ה' יתברך ויתעלה בשלב ראשון למען קבלת שכר.
ו. הדת אמנם מרגיעה את האדם אולם היא עונה באופן ברור על שאלת משמעות החיים באמירה ``אני נבראתי לשמש את קוני`` - עדיין ישנם הרבה שאלות פתוחות שהרמב``ם מעלה אותם בספר מורה הנבוכים.
בברכה, משה רבפוגל

שאלה
מהי חשיבות התפילה ?

תשובה
תשובה.
התפילה הינה התקשרות האדם עם הבורא, לא רק לשם קבלת או/ו בקשת בקשות מה' אלא זוהי הדרך שקבעו לנו רבותינו הקדושים במקום עבודת המקדש עד שיבנה במהרה בימינו. גם לאחר מכן תימשך התפילה, הן כבקשה פרטית והן כבקשה ציבורית ודרך התקשרות אל הקב``ה.