שאלה
שלום לכב' הרב.

הופתעתי לשמוע שבהלוויתו של אותו האיש היו הרבה אנשים ואילו בהלויתו של אדם פשוט מגיע קהל מצומצם - הכיצד ?

תשובה
שלום.
אמר הרמב``ם שהדברים נבחנים בסופם, אנו שהננו מאמינים בעולם הבא איננו בוחנים את הדברים רק לאור מקרה כזה או אחר. אינני מכיר את אותו האיש ואינני יודע את מהותו - יתכן שחזר בתשובה ויתכן שלא, יחד עם זאת אם אדם הינו עבריין ובעל מעשים רעים ולא שב במועד אל תעלה בדעתך שהוא יפתר מהעונש, הן בעולם הזה והן בעולם הבא, כבר אמרו רבותינו הקדושים שכאשר נתחייב ח``ו אדם בעונש של מיתת בית דין והיה מוצא להורג, היו בני ביתו עושים יום טוב כמו שנאמר ``באבוד רשעים רינה`` ולכן מספר האנשים שהיו בלוויה איננו משמעותי לעניננו כי הדברים נבחנים בסופם.

בכבוד התורה, משה ר.

שאלה
אני נוסע בקביעות עם קבוצה של חניכים, במונית המובילה אותנו הלוך חזור למקום חפצנו. המוסד בו אני עובד דורש, כמקובל, קבלות עבור הנסיעות. הנהג מביא לי אכן קבלות, אך של נהגים ונסיעות אחרות מהתחנה שלו. האם כרוך בנסיעות אלו איסור של 'לפני עוור' או איסור אחר כלשהוא? בברכה.

תשובה
שלום.
כבר אמרו רבותינו הקדושים ``ישר עדיף מצדיק`` ולכן על האדם להיות בראש וראשונה אדם ישר. על הנהג להעביר לך אך ורק את הקבלות הקשורות לנסיעה שהוא ביצע ועליך לעמוד על כך גם אם הדבר כרוך בהפרשי זמן החזר כספיים שכתוצאה מהם הנך מתעכב בקבלת ההחזר. במתן קבלות של נסיעות אחרות או/ו נהגים אחרים יש בודאי עבירה של ``מדבר שקר תרחק`` ואולי על ``לפני עיור לא תיתן מכשול`(זאת ביחס לנהגים האחרים שאולי אינם יודעים על כך או שיודעים על כך ובין ובין כך עלולה להיגרם להם תקלה ללא ידיעתם הגמורה ביחס למשמעות של הדברים) וכן יתכן ויש בזה גם חשש אבק ``גזל``במידה וכתוצאה מהעברת קבלות של נהגים אחרים, נעשים מעשים אחרים בבחינת עבירה גוררת עבירה.
בסיכומו של דבר עליך לבקש בתוקף מהנהג שיתן לך קבלות שלו

שאלה
לציבור הקדוש.
רצ,ב, שאלה ששאלתי את ר' מאיר עופרי - יו``ר עמותת מקורות להפצת התורה בכלל ותורת הרמב``ם וממשיכי דרכו בפרט.

א. כידוע הרמב``ם יוצא בחריפות כנגד תלמוד תורה על חשבון הציבור ולדבריו מצב כזה הינו ביזיון לדת, הרמב``ם בפירוש המשניות מביא את אלישע הנביא כדוגמא ואומר שהוא התיר לעצמו רק את ה``כיבודים`` מהציבור. הרמב``ם אינו מתייחס ישירות להסכם הפרנסה שבין זבולון ליששכר אולם מן הסתם הוא מתנגד לו.
בנושא זה אומר הרב אריאל שאמנם על התלמיד חכם אין להתפרנס מהציבור אולם אם הציבור רוצה לפרנסו הדבר אפשרי וזאת אפילו לדעת הרמב``ם - אודה לך אם תינתן התייחסותך או/ו התייחסות הרב ערוסי לנושא.

ב. נושא שני שקשור גם הוא לדברים הינה סתירה שקיימת ברמב``ם עליה מצביע הרב אריאל והיא שמצד אחד הרמב``ם אומר שאין להתפרנס מתלמוד תורה ומאידך גיסא הרמב``ם סובר שעל האדם ללמוד תשע שעות ביום תורה וכאן נשאלת שאלה האם יתכן לעלות דבר זה על הדעת ? הרי אם האדם לא יתפרנס מתלמוד תורה ויהיה עמל לפרנסתו כיצד יוכל ללמוד תשע שעות ביום תורה?

כמו כן אומר הרב יעקב אריאל שהרמב``ם עצמו התפרנס מדוד אחיו ואם כך כיצד ניתן לישב את הדברים ?
משה רבפוגל

תשובה
לעניות דעתי הנושא עדיין מעסיק ועוסקים בו רבים. לעולם לא נדע אם הרמב``ם יסכים לפרשנות זו או לפרשנות האחר. ולעניות דעתי הרמב``ם לימד אותנו ``אין המציאות נמשכת אחרי הסברות אלא הסברות הנכונות נמשכות אחר המציאות``(מו``נ חלק א' פרק עא')ואת ספרו זה כתב לאחר שכתב את הי``ד החזקה וכבר העיר על כך באריכות הגאון נע``ג ר' קאפח בהלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה י' (מהדורת מכון מש``ה ק. אונו)הערה לד' לעניין הנושא שלנו:``...ורבים חלקו על רבנו ושיטתו בזה. מי בשפה רפה ומי במילים בוטות...כי מי אנו ומה אנו לחלוק אלא לנסות להצדיק את הצדיק מעיקרא ואם יש בדברי ממש רשאי המעיין להניח שאולי כך סבר הרמב``ם. ואם אין בדברי ממש, הרי אני הוא שאמרתי ולא הרמב``ם כי לדעתי הצדקה אחת יכולה להתקבל גם על דעת רבנו והיא הנימוק של עת לעשות לה' הפרו תורתיך לפי הביאור וההבנה שאנו מבינים אותו כי לפי תנאי החיים המצויים כיום קשה מאוד לשקוע במ``ט שערים שהעולם שקוע בהם ועם זאת ללמוד תורה לעומקה ורחבה לפיכך חייבים לנהוג כפי שנוהגים וכעין ביטוי חז``ל ' ביטולה זהו קיומה'...`` עיין עוד שם דברי המפרשים והערות ר' קאפח.
הרמב``ם גם עושה הבחנה בין ללמוד לבין ללמד בשכר ויש קשר בין העניינים וכפי שפסק בהלכות תלמוד תורה א',ט' והעיר על כך ר' קאפח הערה כח'.
מאיגרתו של רבנו הרמב``ם לתלמידו ר' יוסף אנו למדים את דעתו הנחרצת לגבי קבלת תשלום עבור שיעוריו במקומו שבבבל ( עיין שם,פרק ג' הערה לד' רי' קאפח).
לעניין תמיכת אחיו דוד, לעניות דעתי אין פסול בכך שאח יעזור קצת לאחיו שהרי רבנו עבד למחיתו כרופא של הסולטן ועיון קל באיגרת שכתב לר' יהודה אבן תיבון מלמד אותנו כמה היה סדר יומו עמוס ומתי היה לומד.לא זכור לי מקור מבוסס המעיד שרבנו רק נתמך על ידי אחיו ולא עסק לפרנסתו, כמו כן אחיו של הרמב``ם עזר לרמב``ם בבחינת ``מטיל מלאי לכיס תלמיד חכם``.
לעניין לימוד תשע שעות: אחרי בקשת המחילה עיין הערה מו' לרי' קאפח בפרק א' תלמוד תורההלכה יד'(מהדורת מכון מש``ה).רבנו לא כתב שצריך ללמוד תשע שעות ביום. אל תשכח שיש לנו גם לילה ורבנו כותב בפירוש``עוסק במלאכה שלוש שעות ביום( ואפשר גם יותר שהרי היום נמשך לפחות שתים עשרה שעות ויש לנו גם את הלילה של אותו יום) ובתורה תשע (ואפשר ללמוד גם בלילה והלימוד יותר מועיל)``.וכפי שהעיר ר' קאפח: ``...אבל בחובת לימוד הלילה אינו חייב לשלש, אלא לשקע את הלילה פרט לשעות מעטות לשינה ההכרחית בלימוד תורה וחכמת התורה...`` וכך נהגו אבותינו ואנו נוהגים למרות שאנו עובדים לפרנסתינו כמעט בשתי משרות בהוראה ובטיפול בילדים ושאר חובות ``גוברין יהודאין`` כפי שהתחייבנו בכתובה.
בכל אופן, אשריהם ישראל וכי שכתב ר' קאפח והסביר ``עת לעשות לה' `` ואנו עפר רגלי חכמים.
בברכת התורה ולומדיה,
מאיר עפארי.

שאלה
שלום לכבוד הרב.
רציתי לדעת אם לאחר הצרכים שעושים בשירותים האם נוטלים ידיים מברכים את הברכה ואז מנגבים את הידיים או נוטלים את הידיים מנגבים ואז לאחר מכן מברכים.
תודה רבה מיכאל מלכה

תשובה
שלום
נוטלים, מנגבים ומברכים.
משה ר.

שאלה
לכבוד הרב שלום רב!
לאחר הימים הנוראים התחייבתי בנדר על דף כי במידה ואכנס לאתרי זימה אשלם סכום כסף לצדקה השבוע תקף אותי יצרי ונכנסתי לאחד כזה ואחריו לעוד ממש בלי לחשוב. האם אשלם על כל דף ודף ואתר ואתר או פעם אחת על הכל?
*בזמן שכתבתי את הנדר לא יחסתי לזה חשיבות אך עתה לאחר מעשה זה מציק לי. אני מתבייש לדבר על זה פנים אל פנים עם רב. כמובן שלאחר המעשה קיבלתי על עצמי קבלות נוספות.
אשמח לקבל תשובה בהקדם.
רותם

תשובה
שלום לרותם.

תודה על שאלתך והכנות שבה - רואים מהשאלה שהנך אדם ישר ומוסרי הרוצה ללכת בדרך ישרה ועפ``י דרכה של תורה - בימינו בגלל הסביבה בה אנו חיים וה``שבר`` שקיים בעולם בהיבט זה הדבר קשה לרבים וטובים.
יישר כוחך על מה שקיבלת על עצמך. המאבק שיש לאדם עם יצרו הינו ממושך ואינו פשוט. אדמו``ר הזקן בספר התניא הקדוש מסביר בהרחבה את הנושא הזה ומפרט שכל משגה שהאדם עושה הינו מצד הנפש הבהמית של האדם והרמב``ם אומר
שזה מצד היותינו בעלי חומר ונמשכים לענייני העולם הזה ולתאוותיו. אולם האדם חייב להתגבר על יצרו ויש לזה פנים והיבטים שונים התלויים באדם וברקע שלו וזאת הסיבה שהשולחן ערוך מתחיל במילים ``יתגבר כארי``. לגבי תשלום הנדר נראה לי שמספיק תשלום חד פעמי לאחר קבלה בלב שלא לחזור לעניין זה, אולם לאחר קבלת התייחסות הרב נענה שנית. ראה גם אגרת התשובה בחלק השלישי בספר התניא וכן בספרים קדושים מהם ניתן לקבל תעצומות נפש וכוחות בנושא(כגון ספר טהרת הקודש של ר' אהרון ראטה וספר ``אביר יעקב`` על החומש של האדמו``רים לבית אבו חצירא שהגיעו למעלות גבוהות בקודש בגין שמירת העיניים וקדושת הברית) אולם בסופו של דבר ההחלטה הינה של האדם וכאשר ירגיל את עצמו בתוקף, פעם , פעמיים ושלוש שלא לפנות לאתרים כאלה הדבר יהיה להרגל אצלו. הנני מאחל לך שתתחזק בשמירת העינים בכוחם של הצדיקים קדושי עליון ושתשרה עליך רוח קדושה וטהרה, רוח יראת ה' ואהבתו כפי שנאמר ``למען תהיה יראת ה' על פניכם``.

בכבוד רב, משה רבפוגל, המצפה להתקבל בתשובה יחד אתך.

שאלה
איך מברכים ברכת מעשר?

תשובה
אומר הרב ישעיהו נויבירט שיש לחלק בין טבל ודאי לספק טבל (טבל הינה התבואה שלא הופרשו מעשרותיה). שבטבל ודאי היינו שבודאי לא הפרישו מהם תרומות ומעשרות, מברכים ברכה בשעת ההפרשה, הן על ההפרשה והן על הפדיון בשעת פדיון מעשר שני, וגם יש מצות נתינה של מעשר עני לעני, ואילו ספק טבל דהיינו פרות שספק לו אם כבר הפרישו מהם תרומות ומעשרות, חיבים להפריש בלי ברכה, וגם אין מצות נתינה של מעשר עני. בשעת הפהרשה של טבל ודאי יש לברך ברכה, וכה יאמר:``ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על פדיון מעשר שני``.
נוסח ההפרשה על תרומות ומעשרות, אחרי שהפריש והניח בצד חלק אחד ממאה ועוד משהו יאמר:``החלק העודף של האחוז האחד ממה שהפרשתי, בצד צפון, יהיה תרומה גדולה על כל הפרות האחוז האחד ועוד תשעה חלקים נוספים כמוהו בצד צפון של כל הפרות, יהיה מעשר ראשון האחוז האחד הזה יהיה תרומת מעשר על המעשר הראשון בצד דרום של הפרות יהיה מעשר שני, ויהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה אחת במטבע שיחדתי לחילול מעשר שני ורבעי, ואם צריך מעשר עני הרי בצד דרום של הפרות יהיה מעשר עני. אם יש כאן רבעי, יהא מחולל, הוא וחומשו על פרוטה במטבע המיוחד אצלי לחילול מעשר שני ורבעי.

שאלה
מה פירוש המשפט חוסך שבטו שונא בנו???

תשובה
שלום.
הפירוש הינו שעל האב להוכיח את בנו, כפי שאומר ה``שולחן ערוך`` ``ופקדת נוך ולא תחטא``. המשך הפסוק הינו ``ואוהבו שיחרו מוסר`` - הכוונה השלמה של הפסוק הינה שכאשר האב איננו מוכיח את בנו ואיננו בוחן את דרכו הבן יכול ח``ו לצאת לתרבות רעה, לכן על האב להוכיחו כפי מה שראוי לנער. בזמן הזה השתנו דרכי ההוכחה ועדיף ורצוי להוכיח את הבן גם כן בדרכי נועם, כפי שראוי להוכיח אנשים שאינם מבני משפחתו אבל אסור בשום פנים לאב להעלים עין ממעשיו של בנו, בין טובים, בין רעים.
על האב לעודד את בנו במעשיו הטובים ולהוכיחו על מעשיו הרעים באופן כזה שהאב יתן הכוונה ויעוץ טוב לבנו.
deanram@walla.co.il

שאלה
בספור הבריאה אדם וחוה אינם אוכלים בשר רק פרי האדמה. מתי ניתן ההיתר לאכול בשר חיה? תודה דפנה

תשובה
שלום.
ההיתר לאכילת בשר ניתן לאחר המבול.
אז נאמר ``כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את הכל``(בראשית, ט, ג). אולם גם היום יש צדיקים שאינם אוכלים בשר אלא בשבת כגון הרב קוק זצ``ל.
בברכה, משה רבפוגל

שאלה
מהם התאריכים הטובים לכניסה לבית חדש?

תשובה
שלום.
לגבי כניסה לדירה חדשה - אין תאריך טוב או לא טוב.
נהגו שלא להיכנס בימי בין המצרים אולם גם בימים אלה אם ישנם סיבות נוספות מדוע כן להיכנס לדירה , כגון הימנעות מנזק כספי ואז אין מניעה, למעט בתשעה באב עצמו או/ו יום יז בתמוז שהם ימי צום ועדיף שלא להיכנס בהם לבית חדש.
בברכה
הרבני משה ר.
נ``ב
חשוב שהבית יהיה בית שמיוסד על אדני התורה והמצווה וזוהי הברכה והטוב האמיתיים לשוהים בבית.

שאלה
האם אישה שמניקה תינוק בן 7 ימים חייבת לצום ?

תשובה
שלום לשואלת הנכבדה.
צום יום הכיפורים הינו חובה על כל ישראל, כולל עוברות ומיניקות. זאת בניגוד לצומות אחרים, כגון תענית אסתר שממנה פטורות עוברות ומניקות שנחשבות כחולות קל.
יחד עם זאת אשה מיניקה שהתענית קשה לה ויש אפילו חשש קל שבקלים לבריאותה או/ו שהיא חשה שהתענית עלולה להזיק לה ואפילו במעט, אשה כזאת יכולה להתחיל לשתות מים בשיעורים(הכוונה לכוסית קטנה וניתן לשתות בהפרשים של 9 דקות), אם דעתה איננה מתיישבת בזאת הינה יכולה לטעום משהו קל ואם דעתה מתיישבת בכך ניחא ואם עדיין לא יכולה לאכול עוד משהו בשיעורים ואם יש חשש יותר כבד יכולה לאכול יותר רק שלא תאכל כהרגלה ותמעיט ולא אכל לתענוג אלא רק לרפואתה ולרפואת בנה.
הננו מאחלים לך כל טוב בג
שמיות וברוחניות, הרבני משה רבפוגל

תשובה זו איננה מחליפה הצורך להתייעץ עם סמכות רבנית כדי לבחון כל מקרה לגופו והינה עצה כללית בלבד. המשיב איננו בעל סמכות רבנית.