|
שאלה
יש לי שאלה קטנה פשוט רציתי לדעת על קורות חייו של ר' עובדיה מברטנורא וגם על קורות חייו של הרב פנחס קהתי.
תודה,
נועה.
תשובה
שלום.
תשובה לשאלתך תוכלי למצוא באתר ``ויקיפדיה`` (האנציקלופדיה החופשית באנטרנט), רצ``ב תקציר מועתק כלשונו מאתר ויקיפדיה.
``הרב פינחס קהתי נולד בפולין לקהת בן שאול גכטמן ואשתו מלכה בת ישראל יצחק. נשא לאשה את רחל דן. הוריו של פינחס ושל רעיתו רחל ניספו בשואה. לזכר אביו כשהגיע לארץ שינה את שם משפחתו לקהתי. לפרנסתו עבד כפקיד בבנק המזרחי, ולאחר מכן פעל כרכז הנוער של הפועל המזרחי``.
``משנה מבוארת`` על מסכת בבא מציעא של הרב פנחס קהתי.הרב קהתי ביקש להפיץ תורה ברבים ותר אחר פרוש למשנה קל לקריאה ולהבנה גם לתלמידים ולציבור הרחוק מעולם התורה. הפירושים שמצא לא תאמו את קהל היעד, ולכן החליט לכתוב את ביאורו לששת סדרי המשנה.
החוג הראשון של הרב היה במסגרת קבוצת בני עקיבא בבני ברק כאשר ביחד עם הרב נריה הם ביקשו להקים קבוצה שגם תלמד תורה בקביעות.
בין השנים 1955 - 1964, יצאו המשניות בצורת קונטרס שבועי במהדורות של 5000 עותקים שהופצו על ידי משלוח ביתי. כל עותק כלל 14 משניות מבוארות על ידו (שתיים לכל יום) וכן שתי הלכות מהשולחן ערוך, שתי הלכות מהרמב``ם וקטע מהתנ``ך. לאחר מספר שנים יצא ביאורו למשנה כסדרת ספרים עם הסכמתו של רבוֹ, הרב איסר יהודה אונטרמן, ואף היא יצאה במספר מהדורות שונות.
ביאורו מבוסס על פרשנות מסורתית והוא קל לקריאה ונוח לשימוש, כמו כן הוא כתוב בלשון עכשוית ועממית.
נפטר בליל ראש חודש טבת, נר שישי של חנוכה, ה'תשל``ז (21 בדצמבר 1976).
משנה, עם פרוש של הרב פינחס קהתי, בתרגום רוסי, אמנה, ירושלים, תשנ``א 1991.
משנה - מסכת ביכורים,עם פרוש של הרב פינחס קהתי, בתרגום רוסי - י’ וקסלר, יועץ מדעי - משה הויכברג, אמנה, ירושלים, תשנ``ב 1991.
משניות מבוארות בידי הרב פינחס קהתי, משניות קהתי, ירושלים, 1998.
נשמת אדם , סדר לימוד משניות בבית האבל, עם פירוש רבי עובדיה מברטנורא, מבוארות בידי פינחס קהתי, ירושלים תשנ``ז 1996.
בני עקיבא ``ספרית המדריך``, תל אביב, תש``ב 1942.
[עריכה] לקריאה נוספת
זרח ורהפטיג, פירוש המשניות של ר’ פינחס קהתי : ערכו, אופיו, תולדותיו, 1989, תשמ``ט.
רבי עובדיה מברטנורא (נולד בערך בשנת ה'ר' 1440, נפטר בשנת ה' ר``צ בתחילת המאה ה-16), רב ממוצא איטלקי, נודע בעיקר בשל פירושו למשנה. בית הכנסת של קהילת יהודי איטליה ברמת גן קרוי על שמו.
מצבת הקבר המיוחסת לרבי עובדיא מברטנורא שבנחל קידרוןרבי עובדיה נולד למשפחת ירא בעיר ברטינורו, פרובינציה פורלי שבצפון איטליה בערך בשנת ה'ר' (1440) והיה מתלמידיו של רבי יוסף קולון. כיהן כרב בברטינורו ובקסטלו. יצא לא``י ב-1485 ובמהלך מסעו עבר בסיציליה ובמצרים. בשנת רמ``ח (1488) הגיע לירושלים ונתמנה בה לראש הקהילה היהודית, אותה ביסס וחיזק מבחינה רוחנית וחומרית. תושביה היו עניים ואפילו לא היו להם ספרי תורה. הוא הצליח לשפר במידה משמעותית את המצב העגום. באותה תקופה התגורר גם בעיר חברון. פרנסתו הייתה מפיקדון שהפקיד באיטליה וקיבל פירותיו לארץ, וגם מהלוואות שנתן בריבית, אפילו ליהודים בדרך שאינה נגד ההלכה.
רבי עובדיה מברטנורא קבור בנחל קדרון סמוך להר הזיתים, מול מעיין הגיחון בירושלים.
``ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם... והם מקרבים עתה כל הבא לשבת בארץ ומכבדים ומנשאים אותם... כי הזקנים עיניהם פקוחות ויחלו... שימותו הגרים הבאים לארץ למען יירשום כי אומרים שהם גזברים על ההקדש וממון הנכרים שאין להם יורשים נכסיהם להקדש.``
ועוד על ההרכב הדמוגרפי:
``אלמנות רבות, זקנות וגלמודות... שבע נשים כנגד איש אחד.``
ועם זאת:
``ירושלים עם כל חרבותיה ושוממותיה יש בה ארבעה שווקים ארוכים, יפים מאוד, לא ראיתי כמוהם.``
[עריכה] חיבוריו
הרב כתב חידושים על הרמב``ם, אך הללו לא התפרסמו. כמו כן נשתמרו ממנו בכ``י מעט תשובות (עליהם במאמר המצורף של שוחטמן) ואגרות (עליהן במאמר המצורף של טואף). ר' עובדיה נודע בעיקר בזכות פירושו למשנה שנדפס לראשונה בונציה בשנים ש``ח - ש``ט (1548 - 1549) על ידי בן אחיו, רבי עובדיה המון, פרושו הפך, בגלל בהירותו, לפירוש הנלווה לכל לימוד בסיסי של המשנה (כך לפחות עד הופעת ביאורו של פנחס קהתי בדורות האחרונים). פירושו של הברטנורא בדרך כלל אינו מקורי ומסתמך בפירוש המשנה בעיקר על פירוש רש``י לתלמוד, פירוש הרמב``ם למשנה ופסקיו, ובסדרי זרעים וטהרות, אף על פירושי ר``ש (רבינו שמשון משאנץ). שוחטמן (ראה במאמר המצורף) הצביע גם על שימוש בפסקי הרי``ף. פירושו מנסה גם לשקף את מסקנות הגמרא בדיונה על קטע המשנה המדובר. שני פירושים מפורסמים נתחברו בדור שלאחריו כהשלמה עליו - תוספות יום טוב ליום-טוב ליפמן הלר מפראג, ומלאכת שלמה לרבי שלמה עדני מתימן-ירושלים.
חשיבות מחקרית רבה יש לאגרות שכתב ומכילות ידיעות הלכתיות, גאוגרפיות והיסטוריות בעלות ערך.
במשך שנים רבות יוחס לו חיבור הספר ``עמר נקא``, אך פרופ' ישראל מ' תא-שמע הוכיח שטעות היא, וכי הספר התחבר על ידי אחיינו, רבי עובדיה המון.
[עריכה] חיבורים חשובים
ספר דרכי ציון בו מספר וכותב לאביו ולאחיו מנסיעתו לארץ הקדושה, וכל אשר מצאו בדרכו בקודש, מכבוד רבינו עובדיה מברטנורא, בית הלל, ניו יורק תשמ'ה 1985.
מאיטליה לירושלים, איגרותיו של ר’ עובדיה מברטנורא מארץ ישראל, מהדורה ביקורתית עם מבוא והערות מאת מנחם עמנואל הרטום ואברהם דוד, רמת גן, פרויקט ירושלים של ה-- C.G. FOUNDATION המחלקה ללימודי ארץ ישראל -אוניברסיטת בר-אילן, תשנ``ז 1997.
[עריכה] לקריאה נוספת
ר’ עובדיה ירא מברטנורא ואיגרותיו מארץ-ישראל, מאת מ. ע. הרטום, נדפס ביהודים באיטליה, תשמ'ח 1988.
פירושיו של ר’ עובדיה מברטנורו למקרא מתוך ביאורו למשנה, מאת אליעזר שלוסברג, נדפס בסיני, ק'ג, תשמ'ט 1989.
[עריכה] קישורים חיצוניים
על רבי עובדיה מברטנורא באתר מט``ח
אריאל טואף, ידיעות חדשות על חיי ר' עובדיה מברטנורא באיטליה, פורסם בפעמים, 37, תשמ``ט 1988, עמ' 55-66 , חוברת שהוקדשה לתולדות יהודי איטליה
אליאב שוחטמן, ר' עובדיה מברטנורא – פרשן או גם פוסק?, על מטרתו וייחודו של פירוש ר' עובדיה מברטנורא למשנה. פורסם בפעמים, 37, תשמ``ט 1988, עמ' 3-14
אליאב שוחטמן, ר' עובדיה מברטנורא – פרשן או גם פוסק?, פורסם בפעמים, 37, תשמ``ט 1988, עמ' 15-23
[1] יהושע מונדשיין - מאמר על תאריך פטירתו ומקום קבורתו של רבי עובדיה מברטנורא (ועוד).
|
