שאלה
שלום
קיבלתי את ספרי הזוהר אצלי בבית החדר שינה והסלון נמצאים באותו חדר ברצוני לדעת האם אני יכולה לשים את הספרים בחדר ? האם אני צריכה / יכולה להניח אותם בארון סגור

תשובה
שלום.
ההלכה הינה שתשמישי קדושה צריכים להיות מאוחסנים ``כלי בתוך כלי שאינו כלים``. הכוונה בשני כלים אולם זה נאמר לגבי תשמישי קדושה כגון תפילין. לגבי ספר הזוהר שהינו ספר מודפס נדרש לאחסנו במקום סגור. נראה לי שכלי אחד מספיק.
הננו מאחלים לכם לימוד פורה בספר זה והננו מאחלים לך ולמשפחתך שהלימוד בספר זה יאציל אוירה של קדושה וטהרה בביתכם. כידוע ה``חפץ חיים`` עודד לימוד בספר זה יחד עם המפרשים הנוספים של התורה.
בברכת התורה, משה ר.

שאלה
כותרת:
האם מותר הלכתית ליהודי לקבל תמלוגים מספר תורני ?

שאלה:
שלום לכת``ר. אבקש לידע מהי דעת תורה באשר לקבלת תמלוגים מספר תורני שיהודי כתב ?זאת במידה ולאותו יהודי יש מקור פרנסה עיקרי אחר. כמו כן במידה וחלק מהספר עוסק בעניינים מקצועיים שאינם בהכרח קודש האם עובדה זו משנה את העובדה? בכבוד רב

תשובה

תשובה:
איני רואה בכך בעיה. החזון איש התפרנס רק ממכירת ספריו.

שאלה
מעשה שארע בשבת שעברה,, בעל קורא קרא בתורה,, פרשת נח,, במקום ``וחתכם`` וחתתכם``,, האם במקרה זה חובה לחזור ולקרוא את הפסוק שוב???

תשובה
שלום לכת``ר.
כפי שהנך בודאי יודע הכלל הוא שאם יש שינוי במשמעות התוכנית של הפסוק יש לחזור ואם לא אז אין צורך. במקרה דנן אין הדבר ברור האם יש שינוי תוכני שכן ``חתתכם`` עדיין הינו לשון ``מורא`` ורק אם יש שינוי באופן כזה שהשתנתה המשמעות יש לחזור על הקריאה. תשובת הרב נתנה בע``פ ואינני בטוח שכל הפרטים ההגהתיים היו לפניו כשורה.
בכבוד רב, תלמידך.
משה ר.

שאלה
שלום לכת``ר.

למיטב זכרוני לדעת הרב יוסף קאפח זצ``ל יתכן והרמב``ם לא כתב את אגרת תחיית המתים(כמדומני כך אמר). אבקש לדעת מהי הדעה ה``מקובלת`` בעולם התורה בנושא ומי הוא בר הסמכה לידע בנושא. בכבוד רב

משה ר.

תשובה
תשובה:
לפי הידוע לי הרמב``ם כתבה. פנה לרב יצחק שילת ממעלה אדומים הוא נחשב מומחה גדול ברמב``ם.
זוהי תשובת הרב יעקב אריאל

שאלה
שלום לכת``ר. ידוע שהטעם לחבישת הכיפה של גויים בבית הכנסת הינו כבוד המקום(כגון עובדים זרים המביאים יהודים לבית הכנסת). השאלה הינה האם אין לחשוש לכך שאותם עו``ז ילכו לאחר מכן עם כיפה כסימן היכר, כמו שניתן לראות עו``ז החובשים כיפות מחוץ לבית הכנסת על מנת להיות ``מנויים`` עם הציבור היהודי ולזכות בהטבות חומריות ? בברכת התורה,

תשובה
תשובת הרב.
נראה לי שאין בכך הכרח שילכו עם כיפות בחוץ כדי להשיג הטבות, והם יכולים לעשות זאת אף ללא כניסה לבית כנסת ולכן מתוך כבוד למתפללים ראוי שילבשו כיפות בכניסתם לבית כנסת. והם יכולים ללבוש כובע כדי שלא יטעו בהם.

שאלה
שלום לכת``ר. כידוע ישנם גורמים רבים באקדמיה הסבורים שהרמב``ם לא האמין בהשגחה פרטית(למשל, פרופסור אליעזר שבייד, פרופסור אסא כשר ועוד). נראה לי שהם למדו את זה מפרופסור לייבוביץ ז``ל שהבין כך את הרמב``ם במורה נבוכים בהתייחס לדברי הרמב``ם שההשגחה הינה היחס של המאמין כלפי הקב``ה והמאמץ של המאמין לעבוד את ה'. אע``פ שלי נראה שלייבוביץ טעה בעניין זה מכיוון שהוא לא התייחס לעיקרי האמונה בהם מדבר הרמב``ם בפירוש על עניין שכר ועונש. אולם גם אם נעיין במורה נבוכים עצמו ללא ספריו האחרים של הרמב``ם נראה לי שהרמב``ם איננו שולל את ההשגחה הפרטית רק מעודד את האדם לדבוק בה' גם במצבים של ``הסתר פנים``, למשל, הרמב``ם מביא מצב שבו התכנסו הרבה אנשים לספינה והספינה טבעה והוא שואל - ``האם נראה לך שהדבר הזה במקרה `` ועונה שלא אלא כפי שנתחייבו חלילה או להיפך נגמלו כפי שזכו וזוהי ראיה שהרמב``ם האמין בהשגחה פרטית גם לפי ספר מורה נבוכים עצמו. אבקש לדעת דעת הרב בקצרה בעניין זה. בכבוד התורה,

בברכה, משה ר.

תשובה
תשובת הרב.
לפרופסורים יש דעה קדומה ולכן אינם אובייקטביים לעומתם עיין בספרו החדש של הרב יהונתן בלאס מנופת צוף המוכיח שהרמב``ם האמין בהשגחה פרטית.

שאלה
שלום.
אבקש לדעת מהי הדרך הנכונה להבין את הרמב``ם ומי הבינו נכונה ?
ירמיהו

תשובה
שלום.
שאלתך חשובה וכוללנית.
מפרשי הרמב``ם הינם רבים וטובים. יחד עם זאת יש הבדלים בין כתביו שעל מנת להבינם נכונה צריך להיות ``בר אוריין`` אמיתי. לא כל כתביו של הרמב``ם מיועדים לאותו הציבור אולם רוח אחת מנשבת בהם והיא רוח טהרה של יראת ה'.
ישנם אנשי אקדמיה רבים הטועים בהבנת הרמב``ם מכיוון שהם שבויים בקונספציות מתודולוגיות שנובעות מקריאה ולימוד של ספר ``מורה הנבוכים``. לא ניתן להפריד ספר זה משאר כתביו (כגון משנה תורה, ביאור המשנה ועוד). יש ללמוד בספר זה לאור כתביו הקודמים. יחד עם זאת הרמב``ם עצמו כותב שספר זה נכתב ליחידים אשר ה' קורא. בזמנו לא היה חשש שיטעו בספר המוני קהל המיחדים וזאת מהטעם הפשוט שהם לא עסקו בו מסיבות שונות. יחד עם זאת כיום כאשר רוב מעינות החכמה פתוחים כמעט בפני כל אדם ואדם לא ניתן למנוע את העיסוק בו. השאלה המורכבת שעלינו להתמודד איתה הינה כיצד ללמוד ספר זה ? ולכן בשלב ראשוני הלמד בו צריך ללמוד
ספר זה בהדרכה רבנית.
משה ר.

שאלה
האם אפשר לקדוח בשמחת התורה ?

תשובה
שלום.
שמחת תורה הינו יום טוב האסור במלאכה, למעט מלאכת אוכל נפש(בישול) המותרת ביום טוב בניגוד ליום שבת. יש להקדיש את היום לעניני היום ובודאי שלא למלאכות אסורות, לכן ביום זה יש לשמוח ולהתנהג כפי שהורונו רבותינו הקדושים.
בברכת התורה, משה ר.

שאלה
האם מותר לבחורה להתחתן עם גבר קראי?

תשובה
תשובה.

ראיתי בתשובות הרב יעקב אריאל האומר ש:
``יש רבנים המשיאים קראי שקיבל על עצמו דברי חברות בצורה רצינית ואז הוא יהודי כשר לשיטתם ומצטרף למניין``.

אולם אצל הרב רואי מרגליות ישנה תשובה שונה בתכלית האומרת שאין להתחתן עם קראי ולהלן תקציר תשובתו:
``הקראים הם כת שפרשה מעם ישראל ואינם מאמינים בתורה שבעל פה ולכן כיום אין להתחתן עמהם כי גם יש לנו ספק לגבי יהדותם שאף שהיו מזרע ישראל אולי במשך השנים חדרו אליהם גוים שלא ע``פ הגיור המקובל``.
להלן תשובה נוספת הנמצאת ברשת של הרב דוד חי הכהן.
``גם לענ``ד נראה שהקשר הוא מסובך ויתכן ויגרום לבעיות שהם מעל כח הסבל של שניכם. כדאי לעשות כל מאמץ להפסיק את הקשר אף על פי שבתחילת הדרך יהיה בזה כאב, אבל המשך תוכלו להתגבר ושניכם תברכו על כך``.
נראה מכאן שרוב התשובות ברשת הינם לשלילה ואע``פ שנראה מדברי הרב יעקב אריאל שניתן להתחתן עם הבעל המעותד מקבל עליו דברי חברות ברצינות, לא ברורה לי כוונתו בזה, אשאל אותו ונחזור אליך. לכן, נראה שיש אי בהירות בנושא וכל מקרה צריך לבחון לגופו ולכן הדרך הטובה ביותר הינה לקבל בנושא הדרכה מרב הסמוך למקום מגוריך.
בכבוד רב, משה ר.
תוספת לתשובת הרב יעקב אריאל - אפשר לפנות לרב בניזרי ביד רמב``ם
לדעת חלק מהפוסקים קראים הם בחזקת ספק ממזרים ואסור להינשא להם. לדעת אחרים אם היא קבל עליה את דיני ישראל ועזבה את הקראות יכולה להנשא ליהודי מטפל בכך הרב בניזרי מיד רמב``ם

שאלה
האם יהיה לי שידוך עוד השנה?

תשובה
שלום לשואלת הנכבדה.
ידועים דברי המדרש שהקב``ה הינו המזווג זיווגים.
יחד עם זאת, תפילה ותחינה אל ה' עוזרת וביחוד בימים אלה שתפילת היחיד נשמעת אפילו שלא בציבור(הלכות תשובה).
הננו מתפללים עבורך לשידוך הגון ותואם בגשמיות וברוחניות.
בברכת התורה, משה רבפוגל