כותרת השאלה |
הנושא |
העונה |
 |
האם מותר להשקיע בכלכלה זרה ?
|
מנהגים והליכות |
הרב יעקב אריאל שליט"א |
שאלה
שאלה:
האם על פי ההלכה מותר לאדם יהודי להשקיע בכלכלה זרה לרבות מניות בבורסה, רכישת קרקעות ואגרות חוב ממשלתיות זרות?
תשובה
תשובה:
אין ספק שעדיף להשקיע בכלכלה ישראלית שנאמר ``או קנה מיד עמיתך`` - עמיתך קודם. אך אין איסור להשקיע בכלכלה זרה כשסיכויי הריוח הריאליים שם גדולים בהרבה מסיכוייו בחברה ישראלית בצורה משמעותית (יש אומרים 33% ויש אומרים 20%).
|
|
 |
האם מותר להשתמש בביטוי ``יהודון`` כלפי יהודים עברינים ?
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
ישנו רב מסויים בשכנותנו הנוהג לקרוא ליהודים עברינים בשם ``יהודונים``. בכל ספרות ההלכה לא נמצא כדבר הזה. יהודי שהינו עובר על המצוות נקרא ``פושע`` או/ו ``עבריין``. לביטוי ``יהודון`` יש קוטונציה שלילית בעיקר לגבי יהודים שעברו את השואה. אבקש את חוות דעתכם, האם הדבר מותר, ואם לא כיצד לנהוג כלפי הרב?
תשובה
תשובת הרב זלמן מלמד שליט``א:
איני יכול להביע דעה על אמירה זו ללא ידיעה מדויקת כלפי מי היא נאמרת. אך אם התחושה שלך שהביטוי הזה לא ראוי. מותר לך וזה גם נכון לעשות, לפנות אל הרב באופן אישי ולומר לו במלוא הנימוס והכבוד הראוי, כי בטוי זה נשמע לאחרים מאד לו במקום. ואולי אפשר לבקש הימנו שלא ישתמש בביטוי הזה. יש להניח שהרב יקשיב לדבריך או שיסביר את כוונתו.
בברכה, משה רבפוגל
|
|
 |
הוספת שם שני כיצד ?
|
התשובה |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
שלום רב!
קוראים לי אורטל מזוז ואני בת 14.6,ברצוני להוסיף שם שני מכיוון שאינני מרגישה ששמי מקרב אותי אל הקב``ה יתברך.אינני יודעת אם זה כדאי ורצוי.
חשבתי על השם``אליאן`` אך אשמח לקבל הצעות נוספות.
תודה רבה והמשך יום טוב!:]
תשובה
שלום
ראשית הקרבה או הריחוק מה' נובעים מהמעשים ולא מהשם, כך למדונו רבותינו.
הוספת שם נהוגה רק במצבים מיוחדים ובעיקר כאשר האדם זקוק לרפואה. השם אורטל הינו נאה מאד. פירושו עפ``י פנימיות התורה והחסידות הינו ``אור`` ואין אור אלא תורה ביחד עם ה``טל`` שבו עתיד הקב``ה לחיות את המתים. לפיכך שמך מבטא גם קרבה עמוקה לקב``ה. הננו מאחלים לך כל טוב בגשמיות וברוחניות ויהי רצון שהקב``ה ימלא משאלות לבך לטובה.
בברכת התורה, משה ר
|
|
 |
שאלות בנוגע לתחום שבת?
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
שלום לכת``ר
אבקש לשאול את הרב
א. הרמבם אומר שתחום שבת נקבע מחומת העיר, אם כך עיר שמוקפת
בחוט העירוב האם דינו כחומה ויש
למדוד את התחום מגבולות העירוב ?
ב. הרמבם אומר שאם החומה נבנתה
קודם לישוב העיר מודדים את התחום מבתי העיר ולהיפך - אם כך מהיכן מודדים את תחום שבת בירושלים ?
ג. כאשר בתוך תחום שבת יש גיא כיצד מתחשבים בו ? כלומר, בפועל יכול להיוצר מצב שאדם ילך יותר מאלפיים אמה ולא יעבור את תחום שבת, בגלל הגיא ?
ד. כיצד מודדים את תחום שבת בהולנד לפי שיטת רש``י ?
בברכה, משה רבפוגל
תשובה
לשאלה התקבלה תשובתו של הרב דוד חי.
תשובה:
א. חוט העירוב מועיל מדין צורת הפתח הנחשבת מן התורה כחומה ולפיכך מודדים את התחום ממנה והלאה בענין גיאיות, נמצא בגמ' כי זה תלוי בעומק הגיא אם הוא עמוק ותלול מאוד אז המדידה בקן אוירי ואם לא, אם הוא נוח לירידה ועליה יש למדוד לפי המהלך בשיטה מיוחדת שנזכרת בגמרא.
ב. לא הבנתי את שאלתך על הולנד, האם כוונתך לתעלות המים? אם כן זה תלוי, אם יש גשרים מודדים מן הגשר. ואם התעלות לא עבירות, הן נחשבות כמחיצות ומודדים מהן והלאה.
|
|
 |
מה הינם גדרי הביטחון בה' ?
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
שלום.
רציתי לדעת מה הינם גדרי מצוות הביטחון בה' ?
תשובה
שלום.
מצוות הביטחון בה' מוסברת ע``י ה``חזון איש`` בספרו ``אמונה וביטחון``.
הביטחון בה' אין פירושו שמה שהאדם מיחל יארע במציאות. אלא פירושו שביד ה' כל המציאות לטוב ולמוטב ובאמצעות התשובה והתפילה כאשר הם מתקבלים לשנות את המצב לטוב.
בברכת התורה, משה רבפוגל
|
|
 |
מתי מותר לצאת מבית הכנסת בעת קריאת התורה ?
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
שלום.
הנני מבקש לדעת הא מותר לצאת מבית הכנסת בעת קריאת התורה ? ואם כן מתי ?
תשובה
שלום.
בעת קריאת התורה אין לצאת מבית הכנסת שנאמר ``ואזני כל העם..``.
יחד עם זאת בין גברא לגברא לצורך מותר לצאת.
בברכת התורה, משה ר.
|
|
 |
כיצד לזכות במצוות הנחת תפילין ?
|
הלוח היהודי |
חבקוק ואוהד |
שאלה
אני רוצה להניח כל יום תפילין אבל אין לי ואני לא מניח תפילין ואין לי אפשרות לקנות זוג תפילין משלי בגלל בעיה כלכלית ואני לא הולך לבית כנסת וכל הזמן אני מחפש חבדניקים שיביאו לי להניח תפילין וכמעט תמיד הם לא נמצאים.פניתי כבר לתפילין בית אל והם אמרו לי שאין להם סבסוד והם לא יכולים לתרום לי זוג משלי וניגשתי להרבה רבנים והם לא מוכנים לעזור לי לקיים את המצווה כל כך חשובה של הנחת תפילין.וכבר היה סיפור באחד ממלחמות השחרור שהחייל היה בטנק וחשב אם להניח תפילין או לא ובסוף הוא החליט להניח בגלל שזה היה בזמן השקיעה.הוא הלך להניח וכשסיים ראה את הטנק שהיה בוא לפני מרוסק כולו ואם היה בוא היה מחזיר את נשמתו לבורא והולך לעולמו. את המצווה.יהי רצון שאני יוכל לקיים את המצווה החשובה הנחת תפילין כשרות ומהודרות כל יום.הרב אני מקווה שתוכל לעזור לי ואני יוכל לקיים את המצווה החשובה הזאת להניח תפילין בכל יום כשרות ומהודרות תודה רבה.
תשובה
שלום.
יישר כוחך על רצונך לקיים את דבר ה'.
נא פנה אלינ וננסה לעזור לך, 05067661.
|
|
 |
האם מותר לטלטל שברי זכוכית בשבת בקיבוץ האון ?
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
שלום.
האם מותר לטלטל שברי זכוכית בקיבוץ האון בשבת (בהנחה שיש ערוב לקיבוץ) ?
תשובה
שלום.
הרמב``ם בהלכות שבת פרק עשרים ושש הלכה טז אומר שכל שהוא מאכל בהמה או אדם מותר לטלטלו בשבת. כל זה בתנאי שהאוכל בו מדובר הינו מאכל בהמה מצויה, כגון עצמות לכלבים או/ו תורמוס יבש לעיזים או חציר לסוסים. מכאן נובע וכך גם אומר הרמב``ם חלקית שזרדים(מאכל לפילים) או קני במבוק(מאכל לפנדות) אין לטלטל. הרמב``ם אומר בהלכה הבאה ששברי זכוכית אין מטלטלין אע``פ שהם מאכל לנעמיות (בנות יענה) מכיוון שהם(היענים) אינם מצויים לרוב. מכאן נובע שהיכן הם כן מצויים כגון בקיבוץ האון בו מגדלים יענים ניתן לטלטל שברי זכוכית. יחד עם זאת לשון הרמב``ם הינה ``היכן שהם מצויים לרוב``, לכן יתכן שגם בקיבוץ האון עצמו היכן שכן מצויים יענים אין לטלטל שברי זכוכית בשבת מכיוון שברוב המקומות בארץ ישראל אין יענים, הדבר צריך עיון.
בכבוד התורה, משה רבפוגל
|
|
 |
האם מותרת הוצאת אשפה מהבית בשבת ?
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
שלום.
מבקש לדעת האם מותר להוציא אשפה מהבית בשבת ?
תשובה
שלום.
שאלנו בנושא את כב' הרב יעקב אריאל ונאמר לנו שמותר.
בברכה, משה רבפוגל
|
|
 |
מהו היחס למדינת ישראל ?
|
הסטוריה יהודית |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
שלום.
מבקש לדעת מהו היחס הנכון למדינת ישראל ?
תשובה
שלום.
שאלתך חשובה אולם מורכבת מהרבה היבטים.
ככלל מדינת ישראל הינה מדינת העם היהודי ובה קיימות אפשרויות טובות ואולי מירביות לעבודת ה'. לצערנו, מדינת ישראל איננה מתנהלת עדיין עפ``י תורת ה' ורוב שריה ויועציה אינם אנשי התורה, יחד עם זאת על כל אחד כפרט וכולנו כציבור להשתדל בבנינה הגשמי והרוחני כמקום מפלט ליהודים וכמרכז תורני לעבודת ה'.
בברכה, חבקוק
|
|