שאלה
מהי השקפת עולמו של הבן איש חי?

תשובה
שלום.
שאלה זו הינה כוללנית מידי ואיננה מיועדת להשבה בשו``ת קצר. השאלה דומה לשאלה מהי השקפת עולמו של הרמב``ם ?
לגופו של עניין את השקפת עולמו של הבן איש חי ניתן ללמוד מספריו, קראי ולמדי את ספריו ואז תדעי מהי השקפת עולמו.
בברכת התורה.

שאלה
שלום.
האם מותר להביט בטלויזיה בשבת
אם מישהו אחר הדליק.

תשובה
שלום.
פשוט, אסור.
הטלויזיה נותנת תעסוקה למחללי שבת ופוגעת באוירת השבת גם כאשר לא אתה הוא זה שהדליק את המסך. השבת נתנה לנו כדי שנוכל ל``השתחרר`` מכבלי החומריות של יום יום ולהפנות לבנו להתבוננות בתכלית האמיתית וכמובן לעסוק בתורה, לכן בשום פנים ואופן אין לצפות בטלויזיה גם כאשר אדם אחר הדליק אותה בשבת.
גם לגבי יום חול יש דברים מסויימים שאסור לראות בוודאות בטלויזיה ויש אחרים שאולי אין בהם נזק אלא הם בבחינת הרחבת אופקים...אולם כידוע, בסה``כ האסור מרובה מהמותר ולפיכך אסרו רבני עיר הקודש בני ברק להתבונן בטלויזיה גם בימות החול.
בכבוד התורה, משה ר.
נ``ב
יהי רצון שתוציא הבר מתוך התבן ותמצא את דרכך בעבודת ה' ובתורתו, כך שלא תזדקק להתבוננות בטלויזיה ותמצא תחליפים של קדושה שירחיבו את בך את הראיה האמיתית לעבודת ה' ולתורת האמת.

שאלה
איפה במקורות אוכל למצוא את המשפט ``חוסך שבטו - שונא בנו?

תשובה
שלום.
עיין במשלי פרק יג, פסוק כד ם נאמר ``חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר``.

בברכת התורה, משה ר.

שאלה
שאלה:
שלום לכת``ר. בהלכות תשובה פרק שביעי, הלכה ז' מדבר הרמב``ם במעלתו של החוזר בתשובה ובין היתר אומר ``קודם היה עושה מצוות (וח``ו) טורפין אותן בפניו...והיום הוא מידבק בשכינה``. נמצאנו למדים שגם כאשר ה``עברין`` עושה מצוות טורפין אותן לו. חיזוק לדברים האלה יש למצוא בדברי חגי לכהנים ``ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאום ה'`` ולפי דברי רש``י(חגי, ב, יב) והגמרא בפסחים יז, למעשה חגי פסק שמעשה ידיהם של הכהנים ``טמא`` אע``פ שהקריבו בטהרה מכיוון שידוע היה לו שיקלקלו מעשיהם, כלומר, אע``פ שהקריבו בטהרה מכיוון שהם עתידים לקלקל מעשיהם נחשב להם הדבר כאילו הקריבו ב``טומאה``. מאידך גיסא אומר הרמב````ם באגרותיו ששכר מצווה מצווה ו``שכר עבירה``, ``עבירה``, כלומר, כל מצווה שהאדם עושה נשמרת לו ועוד הוא אומר שאין ואסור לאדם לתמוה על המצוות שעשה, אם כך לא ברור כיצד הדברים מתישבים זה עם זה ? מכיוון שפעם אחת נאמר שכל מצווה נידונת בפני עצמה ונשמרת ופעם שניה נאמר שלמעשה המצווה ``תלויה`` במצבו הרוחני של האדם או/ו במכלול הנהגותיו ? בברכה

.

תשובה
תשובה:
הרמב``ם בהל' תשובה מדבר באדם שאת מצוותיו עושה להכעיס, ולכן אף מצוותיו אינן מקובלות שהרי הוא יודע ומורד אבל אדם החוטא לתאבון הכל בחשבון מצוות ועבירות.

שאלה
שלום.
ראיתי בספר ``צלם אלוקים`` של יאיר לורברבוים התייחסות מענינת למושג זה. מה דעתכם ?
האם אכן ``צלם אלוקים`` הינו גם גוף האדם שנעשה בצלם ?
בברכת התורה

תשובה
שלום.
``צלם אלוקים`` הינו היכולת והאפשרות שנתנה לאדם להכיר את ה' יתברך (כפי שיש בכך יכולת בכוח האדם) ואין קשר בין מושג זה ל``גוף האדם`` שהינו ``התואר`` לפי הרמב``ם. אמת הדבר שגוף האדם גם כן נעשה בצלם אלוקים אולם אין ליחס בשום פנים את מהות הצלם לגוף האדם, דבר זה גובל בעבודה זרה.
בכבוד רב
משה ר.
נ``ב
ראה להלן התייחסות מורחבת לנושא.
צלם אלוקים – הערות
כללי:
המחבר מנסה להראות ש``צלם אלוקים`` יש ליחס גם לגוף בניגוד לכוונת התורה שה``צלם`` הינו למעשה ``השכל`` או הכרת האל של האדם בה הוא נבדל מיתר הנמצאים. המחבר מסתמך על יחס הכבוד שניתן במסורת ישראל לגוף האדם.
יחס כבוד זה מתבטא לדעת המחבר בהימנעות מהשחתת הגוף בעת מתן עונשים חמורים של הסנהדרין, כגון ``סקילה``, ``שריפה,, ``הרג, ו``חנק``. כמו כן יחס זה ניתן לגוף האדם בעת קיום מצוות פריה ורביה שהינה לדעת המחבר (לפי פירושו את דברי התנאים ) ``שכפול`` של צלם אלוקים באדם ולבסוף מחזק המחבר את השקפתו בהתייחסותו להילל שנהג כבוד בגופו וראה במכלול הפעילויות הפיסיות ``מצוה`` או דרך בעבודת ה'.
אין בכבוד שהתורה שבע``פ נתנה לגוף האדם כדי לרמז ולו במקצת אפילו שגוף האדם הינו ``צלם אלוקים``. גוף האדם כמו כלל מעשה בראשית הינו מעשה ידיו של הקב``ה ולפיכך הוא מאפיין את מה שאנו מבינים כרצון השם ובאמירה גסה מאד ניתן לומר שגוף האדם מבטא את רצון השם או/ו אפילו שהקב``ה טבע בגוף זה את חותמו. והנה נכון שרבים מצאו קווי דמיון בין גוף זה לשם ה', למשל אותיות השם שמרומזות במבנה פניו של האדם או/ו קווי דמיון בין גוף האדם למשכן שהוא(המשכן) מכיל את כבוד ה' אבל בסופו של דבר ``הגוף`` איננו ``הצלם`` שאליו התכוונה התורה.
``הצלם`` בו נברא האדם הינו ההכרה השכלית של האדם והיכולת השכלית שנתנה לו לדעת את ה' כפי שיש בכח האדם לעשות, איש איש עפ``י דרגתו והכשרתו.
הניסיון המוטעה להציג את גוף האדם כחלק מצלם אלוקים מושתת על ההנחה שהכל קדוש אולם האמת הינה שאין קדוש אלא אחד. לאדם נתנה (כפי שאמר פרופסור ישעיהו לייבוביץ זצ``ל) האפשרות לעבוד את ה' ולהתקדש במצוותיו. והאדם שמקדש את עצמו עד שהוא נעשה ראוי כמו הילל או/ו כמו רבינו הקדוש מגיע לדרגה כזו שגם גופו קדוש, כלומר, אין לו שום פעולה בטלה אלא הכל נעשה בכוונה אלוקית ולכן אמר הילל כאשר ירד לרחוץ את גופו שהוא עושה מצווה. יחד עם זאת קיימת הפרדה מוחלטת בין האדם שמקדש את עצמו לקב``ה כפי שהוא. הכרת האל של האדם רק היא ``צלם אלוקים`` שבו או לפי הבנתו של לייבוביץ הכרת האל האמיתית הינה ההבנה שלא ניתן להגיע להכרתו, רק שאותו אחד שמימש את הכרתו השכלית מגיע דווקא להכת האמת שאין לשתף בין האל לבין כל דבר אחר במציאות. להלן מס' דוגמאות הממחישות את טעותו של המחבר:

א. עמוד 159 – ``האל הרבני הוא אנתרופומורפי ודינמי. כמו בבני האדם, גם בו עשויים
להתחולל שינויים לטוב ולמוטב``......תפיסה זו עולה למשל מן המקור הבא:``ר' עזריה בשם ר' יודה בר' סימון:כל זמן שהצדיקים עושין רצונו של הקב``ה הן מוסיפין כח בגבורה, כמו דאת אומ' ``ועתה יגדל נא וגומ'`` ואם לאו כביכול ``צור ילדך תשי``.
``כינויו של האל במדרש זה ``גבורה``, מדגיש את כוחם של הצדיקים דווקא``.

התייחסות
המחבר מניח ש``גבורה`` הינו כינוי לקב``ה ולא זאת הכוונה אלא הכוונה ל``הנהגה האלוקית`` את העולם. גישה דומה לגישת חז``ל ולמעשה זהה ניתן למצוא בספר ``נפש החיים`` של ר' חיים מוולוז'ין בשער ב פרק ב כך הוא כותב:``ומה שמושג אצלנו קצת, ואנו מכנים ומתארים כמה תארים ושמות וכינויים ומדות, כמו שמצינום בתורה ובכל מטבע התפילה, כולם הם רק מצד התחברותו יתברך אל העולמות והכוחות מעת הבריאה....ולפי כל שינויי פרטי סדרי ההנהגה שמשתלשל ונמשך לזה העולם, אם לדין, אם לחסד, אם לרחמים, ע``י כוחות העליונים והתמזגותם, משתנים השמות והכינויים והתארים....ואפילו השם העצם המיוחד ברוך הוא, לא עצמותו יתברך לבד אנו מיחדים לו, אלא מצד התחברותו יתברך עם העולמות.``. נובע מכאן וכמובן מדברי הרמב``ם ב 13 העיקרים שהאל כשלעצמו אין בו כל שינוי ואיננו מתפעל לא ממעשיהם של הצדיקים ולא ממעשיהם של הרשעים.

ב. עמוד 195 – ``מפרטי דין השריפה ניכרת הקפדה על שלמות הגוף של הנידון,....נשמה נשרפת והגוף קיים. כפי שנראה בהמשך הפרק, עיצוב השריפה הוא חלק ממהלך כללי הננקט ע``י התנאים...ולפיו הפגיעה בגוף המומתים מצטמצמת למינימום...ההימנעות מן הפגיעה בגוף כחיקוי לאופן ההמתה בידי האל מודגשת במיתות בית דין אחרות``.

התייחסות:
נראה מתקבל על הדעת בשימת לב לדברי הגמרא בסנהדרין:``מה פרוש ואהבת לרעך כמוך`` ? ועונה הגמרא בחר לו מיתה נאה שלא יהא הגוף מנוול וזאת מכיוון שגוף האדם מבטא את צלם האלוקים שבו ולכן מדוע לפגוע בו שלא לצורך ? המחבר טוען כי דרכי ההמתה האלה הינם חידושם של התנאים, יתכן והוא צודק ויתכן ולא, אינני בקי בנושא.

ג. עמוד 306 – ``ההיזקקות לפולחן צלמי המלכים כדי לבטא את היחס האיקוני שבין האדם לבוראו מיוחסת במקורות מדרשיים כבר להלל הזקן``. ולאחר מכן מובא הסיפור על הילל הזקן ומאמרו שבכל מעשיו עם הגוף הוא עושה מצווה, בניגוד לשמאי. ...
``בדברי הלל משתקף, ללא ספק, פןלחן צלמי הקיסר``.
....``את ``עבודת הגוף``, הנתפסת ברגיל כפעולות מובהקות שאדם עושה למען עצמו, מתאר הלל כ``עבודת האל``....
התייחסות:

תפיסתו של הלל הינה תפיסת ה``חסידות`` שיש לחבר בין הגוף והנפש ולכן אין להרחיק את הגוף ולהשפילו כפי שאמרו חכמי המוסר(המיצגים דווקא את גישתו של שמאי) בגישתם שיש להרחיק את הנאות הגוף עד כמה שניתן. אולם לבוא ולומר מכאן ש``עבודת הגוף`` הינה עבודת האל זוהי הרחקה לגבי רוב בני האדם, אולי למי שהוא בדרגתו של הילל הדבר אפשרי. אכן כפי שאומר המחבר גישתו של הילל נובעת מהראיה ש``כל מעשיך יהיו לשם שמים``.

ד. עמוד 314 - ``אם אני כאן הכל כאן``.

התייחסות:

גישתו זו של הילל נובעת לדעתי מהבנתו שהגיע לתכלית השלמות האנושית שיכול להגיע האדם ובו התממשה הכוונה האלוהית ולפיכך העז לומר את מה שאמר על עצמו.

לסיכום, כלל הגישות המתארות את גוף האדם כחלק מצלם האלוקים שנברא ע``י האל כוונתם להראות שעל האדם לעבוד את ה' לא רק בנפשו אלא במכלול הכולל של גופו ונפשו כאחד וזאת מכיוון שהאדם נברא בצלם. יחד עם זאת האדם איננו האל והאל איננו האדם וגם לא ילבש צורת אדם לעולם. מכיוון שגוף האדם נברא במחשבה אלוקית, גם גוף זה מבטא את רצון האל לגבי גוף האדם והיכולת להתקרב אל האל גם באמצעות הגוף ובמידה לא פחותה מאשר הנפש. כך, שגוף האדם המקיים תורה ומצוות בראיה זו מתקדש ונעשה חלק מהתכלית האלוקית.

ה. עמוד 386 – ``הרי מטרתו של הציווי לפרות ולרבות היא לשכפל את צלמיו של האל``.

התייחסות:

המחבר מיחס לתנאים הקדושים את האמירה שמטרת הפריה והרביה הינה ``לשכפל את צלמיו של האל`` – אין לך חילול השם גדול מזה. אמירה זו גובלת בעבודה זרה והמחבר נפל לפח שטמן לעצמו. המחבר חי בעולם דמיוני שכולו ``גמדים קטנים`` שמשכפלים את עצמם ואת האל או במילים אחרות ``האל`` של המחבר הינו העבודה זרה בהתגלמותה וגם כל המציאות שהוא לכאורה בונה גדושה בעבודות זרות או במילים אחרות ``באלילים`` שהם למעשה נושאי תואר ``האל``.

משה רבפוגל

שאלה
מה ההבדל בין רבני בית הלל ולבין רבני בין שמאי.

תשובה
שלום
ישנם עניינים שההלכה כבית שמאי וישנם הנהגות או/ו ציוויים שההלכה כבית הילל.
הגמרא אומרת שההלכה נקבעה כבית הילל מכיוון שהיו ענווים ונוחים וכנראה שעובדה זו הכריע את הכף שכן קל יותר לקבל ממי שהוא עניו ומאיר פנים לבריות.
הגמרא אומרת שכל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל איננו תלמיד חכם.
בית שמאי עבדו את ה' יותר במידת הגבורה ואילו בית הילל נפשם היתה ממידת החסד אולם אלו ואלו דברי אלוקים חיים ואכן מצאנו שישנם הלכות שבית שמאי הקלו יותר מבית הילל וישנם הלכות שבהם בית הילל החמירו יותר מבית שמאי.
בזמן הזה רוב בני האדם אינם יכולים לנהוג כבית שמאי מכיוון שאדם שינסה לעבוד את ה' במידת הגבורה מהר מאד הוא עלול להגיע למידת הכעס שהינה מידה פסולה ויש להרחיקה ביותר, זאת מכיוון שלא כל אחד יודע ויכול להבחין בין רתחא של תורה לכעס אישי, לפיכך, דרכם של בית הילל לעבוד את ה' במידת החסד, להאיר פנים לכל אדם ולקבלו בסבר פנים יפות היא היא דרכה של תורה.
בברכה, משה רבפוגל

שאלה
שאלות בנושא תורה ומדע

שאלה:
שלום לכת``ר. בכנס אמונה ומדע לבני הישיבות אמר הרב ש: א. הרמב``ם לא העז לחלוק על אריסטו מכיוון שאריסטו נחשב בזמנו כאינשטיין בזמננו. ב. הרב קוק סבר שהרקע להתפתחות ההשכלה נבע מרפיסות מוסרית אצל אנשי הדת או/ו חלישות המדות המוסריות. בנוגע לרב קוק לא ברור לי היכן הוא אמר זאת ? ואיזו חלישות מוסרית הוא מצא באנשים ההולכים לאורה של הדת ? מבקש לקבל דוגמת המחשה ? לגבי הרמב``ם:איך יתכן לומר כך על אדם אשר אמר קבל האמת ממי שאמרה ואשר אמר הייתי כותב את כל מורה נבוכים למען אדם אחד. אלא האמת הינה שהרמב``ם הבחין בין אריסטו הפילוסוף לאריסטו ``המדען``. הרמב``ם קיבל את ההנחות של אריסטו ``המדען`` ומביא את ההקדמות שלו במורה נבוכים בתחילת החלק השנימכיוון שאלה היו האמיתות ה``מדעיות`` המקובלות אז אולם באשר לאריסטו הפילוסוף הרמב``ם שלל את דרכו בתכלית השלילה רק שאופן ההוכחה שלו הוא שגם לפי שיטת אריסטו בקדמות העולם ניתן להגיע להכרה במציאות האל וכן הרמב``ם מראה שהסתירות לגבי שיטתו בקדמות הינן רבות יותר מאשר הסתירות באשר לשיטת החידוש שהינה שיטת חז``ל והבסיס לאמונה. בברכה,

משה רבפוגל

תשובה
שאלות בנושא תורה ומדע

תשובה:
ראשית, הרמב``ם לא חלק על אריסטו לא מפני שלא העז אלא מפני שלא ראה תועלת בכך וכתב שאף אם נקבל את הקדמותיו על הקדמות זה לא יכחיש את תורתנו. אלא שאנו קבלנו במסורת שהעולם מחודש. אתה צודק בהבחנה בין אריסטו כמדען לבין אריסטו כפילוסוף.ליתר דיוק ההבחנה בין הפיסיקה שלו למטפיסיקה.אולם אין דלעת אם הרמב``ם אישית אכן קיבל לגמרי את מדע הפיסיקה של אריסטו. הוא נהג בטקטיקה נבונה כשנמנע בדרך כלל מלתקוף חזיתית את אריסטו. כי החשיבה המדעית האריסטוטאלית שלטה בעולם המדע כל ימי הביניים ובכך הקפיאה את כל החשיבה המדעית. הנצרות אמצה אותה, קדשה אותה, וקבעה שכל מי שחושב אחרת הוא כופר ובכך עיקרה את כל החקירה המדעית כידוע במקרה של גלילאו. מקורות לכך: אורות עמ' נב, קיד, אגרות הראיה ח``ג תשפד. למהלך האידיאות בישראל. באשר להתנהגות המוסרית של הקתוליות עיין אדר היקר. שם הוא גם אומר שאילו כל אנשי הדת היו נוהגים ברמה מוסרית גבוהה היו מונעים את הביקורת כלפיהם שהתעטפה לעתים באיצטלה ``מדעית``.

שאלה
שלום.
לאחרונה התחלתי תהליך של חזרה בתשובה.
הנני חושש לאכול אצל הורי למרות שהם מבטיחים לי שמרכיבי המזון יהיו כשרים בלבד וכמו כן הם יקפידו על כשרות הכלים. מה עלי לעשות ? כמו כן שמעתי שבגלל שהורי אינם שומרי שבת בכל מצב לא אוכל לאכול אצלהם, האמנם ?

תשובה
תשובה.
באכילה אצל יהודי שאינו שומר מצוות ישנם 2 בעיות
הבעיה העיקרית הינה כמובן הכשרות אולם אמנם יש דעה חריגה שבישולו של מי שאינו שומר שבת הינה כבישולי עכו``ם. דעה זו הינה דעת מיעוט והדבר שונה מנושא לנושא. כלומר, אם מדובר בקידוש בודאי שאין לשתות מיינו של מחלל שבת או/ו מי שפתח בקבוק יין והוא אינו שומר שבת אולם להחמיר בעניין זה עד כדי הימנעות מאכילה אצל מחלל שבתות - הדבר נראה כרחוק ולדעת הרב יעקב אריאל מיותר לגבי מי שמתחיל בתהליך החזרה בתשובה שכן עליו לתקן את דרכו ראשית כל בעניינים שהינם מרכזיים והכרחיים בדת (כך הבנתי בשאלה ששאלתיו בנושא).
נמצאנו למדים שהבעיה העיקרית הינה בעיית הכשרת הכלים והמאכלים.
את הכלים יש להכשיר בטבילה במקווה במידה ואלה כלים חדשים שנרכשו מגוי או שיוצרו ע``י גוי או/ו להגעילם אם הם כלים ישנים שכנראה בלעו איסור. לגבי הכשרת המאכלים הנושא מורכב וישנם הרבה ספרי הדרכה בנושא כגון:``כשרות המטבח``, ספריו של הרב צבי כהן שליט``א ועוד. כדאי שתרכוש אחד מהספרים ובדרכי נועם תדריך את הוריך לקראת בואך.
בברכת התורה, משה ר.

שאלה
ברצוני לדעת מה מקור המנהג לקשור סרטים צבעוניים בבקור בקברי הצדיקים בגליל. האם זה מנהג יהודי או אחר, ומהי המטרה של המנהג?
כתבו לי בהקדם את התשובה, מאד חשוב לי לדעת. בברכה ובתודה מראש, יוסף שושנה

תשובה
שלום.
המנהג הינו מנהג עממי ולא ידוע לנו על מקור דתי למנהג זה.
כוונת המנהג הינה לשמור על קשר עם הצדיק גם לאחר עזיבת המקום. לנו נראה שיותר טוב לתת צדקה לאחר או/ו בעת ששוהים על קבר הצדיק.
בברכת התורה, משה ר
רצ``ב, לקט מנהגים על קברי הצדיק מתוך הספר מדריך על קברי צדיקים מאת צבי גילת בהוצאת מפה:
.מינהגים על קברי צדיקים
מתי עולים לקבר צדיק: נוהגים לעלות לקברי צדיקים ביום מיתתם (יום ההילולה שלהם), מפני שאז יורד הצדיק מהעולם העליון שהוא נמצא בו אל העולם הארצי, משרה עליו מרוחו וטובו, ומסייע למילוי בקשתם של המתפללים והמבקשים.
מקובל לעלות לקברי צדיקים בראשי חודש, באמצע החודש (ט``ו), ובזמנים הידועים כזמנים של תשובה: חודש אלול, עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום כיפור, וכן בחול המועד פסח וחול המועד סוכות.
אין עולים לקברי צדיקים בשבתות ובימים טובים. בימים אלה, חזקה על הצדיקים שהם מסבים עם שאר חבריהם בגן עדן.
ברכה על קבר הצדיק: עיקר העניין בעלייה לקברי צדיקים הוא לקשר את נשמת המבקש עם נשמת הצדיק. לכן נוהגים לברך את הצדיק לשלום. ראשית אומרים תפילה קצרה שנהוג לאומרה בכל בית עלמין כשרואים את הקברים: ``ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, והמית אתכם בדין, ויודע מספר כולכם בדין, ועתיד להחזיר והחיותכם בדין. ברוך אתה ה', מחייה המתים``. בקברים מסויימים אפשר למצוא נוסח תפילה המכוון להתקשרות עם הצדיק הספציפי הקבור שם.
אמירת תהלים: נוהגים לומר פרקי תהלים על קברי צדיקים. סגולת אמירת פרקי תהלים שהיא מקשרת את האומר עם נשמתו שלו, פותחת את הלב, ואפשר, בין 150 פרקי תהלים, למצוא תמיד מזמור כלשהו שמיטיב לבטא את תחושת הלב.
יש הנוהגים לומר את כל ספר תהלים, יש האומרים את מזמורי התהלים של אותו יום (ברוב ספרי התהלים אפשר למצוא חלוקה לשבעת ימי השבוע), יש האומרים מזמורים הקשורים לבקשה והמצוקה הספציפית של המבקש (בספרי תהלים רבים, מצויין מעל כל מזמור לאיזו בעיה הוא מהווה סגולה). יש הנוהגים,בבקשם על אדם ספציפי, לקרוא את הפסוקים המרכיבים את אותיות שמו של האדם (מתוך מזמור קי'ט, המזמור הארוך בתהלים, המסודק בסדר אלפביתי, ובו לכל אות שמונה פסוקים(. חסידי ברלסלב נוהגים לומר עשרה מזמורי תהלים, המכונים התיקון הכללי, שאמירתם היא סגולה לכל התיקונים (מזמורים ט'ז, ל'ב, מ'א, מ'ב, נ'ט, ע'ז, צ', ק'ה, קל'ז, ק'נ).
תפילות נוספות: שכיח למצוא בקברי צדיקים ספרי תפילה שונים שחיברום אנשים בתקופות שונות בנושאים שונים. בספר בשם ``שערי דמעה`` יש מקבץ של תפילות ובקשות בעניינים שמקובל להתפלל עליהם על קברי צדיקים, ותפילה כללית ארוכה.
המבקש דבר מה, מומלץ לו שלא יבקש תחילה על עצמו, אלא על זולתו (כי ``המבקש על חברו נענה תחילה``). טוב לדבר ולבטא במילים הפרטיות של המבקש את מצוקתו ובקשתו. זה טוב תמיד.
מנהגים נוספים: נוהגים להדליק נר על קבר הצדיק (במקום המיועד לכך). הנר הוא סמל לנשמה. על ידי הדלקת הנר כאילו 'משאירים את הנשמה' אצל הצדיק, והארת הנר היא אורה שלה.
יש הנוהגים להשאיר משהו משלהם במקום (פיסת בד, למשל). על ידי כך, כאילו, נשארים בקשר עם המקום גם לאחר עזיבתו. זה גם מקור המנהג לקשור חוט אדם על היד בקבר הצדיק ולהמשיך לענוד אותו.
במקומות מסויימים נוהגים להקיף את הקבר שבע פעמים, תוך אמירת תפילה, סגולה להתגשמותה.
צדקה: נוהגים לתת צדקה, בקבר הצדיק או אחר העילה לקברו. מי שרוצה לקבל, צריך לדעת לתת.

שאלה
שלום.
רצ``ב, שאלה ותשובה שמצאתי באתר ישיבת בית אל. בהמשך לשאלה ברצוני לשאול מהי התייחסותכם לדברי הרב זלמן מלמד ? נראה לי שהוא מעלה נקודה נכונה.
שאלה: יואל אלחנן רב חרדי כתב ספר בשם דת הציונות שבו הוא מציין כמה הדרך של הציונות הדתית שלילית ולא נכונה והוא אף רשם לי שהוא שלח את הספר לרבנים הציוניים ומשום מה הם לא נתנו לא את תגובתם
האם ידוע לכבוד הרב על הספר? האם יש אמת בטענותיו? מי באמת צודק?
מצ``ב כתובת האתר שלו:
http://www.yoel-ab.com/

תשובה: אני לא מכיר את הספר איני מכיר גם את המושג דת הציונות. הציונות החילונית אינה דת. והציונות הדתית אינה דת חדשה כשם שהחרדות אינה דת חדשה אין בין הציונות הדתית ובין החרדים אלא זה שהציונות הדתית עוסקת יותר במצות ישוב ארץ ישראל ורואה את תקומת מדינת ישראל כמהלך אלוקי שהוא שלב בגאולת ישראל שעל ידה מתקבצים הגליות והארץ מתישבת וניבנת. והיא מלמדת זכות על הטועים כדרך החסידים בסוף הפרק על מדת החסידות במסילת ישרים. ונזהרים מלקטרג על בני ישראל כי הקב``ה שונא את המקטגים על בניו אפילו אם המקטגים הם צדיקים כך אומר הגר``א בפרושו על תיקוני זהר.

בכבוד רב

תשובה
שלום.
עניין איסור הקטרוג על עם ישראל הינו אמת צרופה והוא מופיע גם בדברי הרמב``ם ובאגרותיו. רק שצריך להפריד בין הפרט לרבים. השאלה שיש לבחון האם במקרה דנן יש כאן קטרוג או ניסיון להאיר דרך ?
בכבוד התורה, משה ר.