שאלה
שלום.

מבקש לדעת מהו סדר הנחת התפילין ?
האם אפשר להמחיש לי באיור ?

משה

תשובה
תשובה.

מצוות תפילין הינה מצווה יקרה מאד וכל התורה הוקדשה לתפילין, בזכות מצווה זו כל יהודי יכול לחזק ולקשר את עצמו עם הקב``ה וזוהי מצווה שבאמצעותה אנו מעידים עלינו על קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה', לפיכך ראוי לכל הפחות בתחילה להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע (עם מאמץ של כוונה, לפחות בפסוק הראשון של קריאת שמע) ובהמשך להתפלל תפילת שחרית (רצוי מאד בציבור)

כללים בסיסיים למניח תפילין(מומלץ מאד לקרוא בש``ע את ענייני הנחתם וחיובם, סימן י בקיצור שולחן ערוך), קיצור הלכות תפילין:

קודם הנחתם יכווין שהקב``ה ציוונו להניח תפילין שיש בהם ארבע פרשיות, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח שנזכור תמיד ניסים ונפלאות שעשה איתנו ושלו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות כרצונו. וישעבד האדם לו את הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר המחשבות והתאוות.

א. בחול המועד אין מניחים תפילין וכמובן שגם לא בשבתות ובחגים.
זמן הנחת התפילין הינו ביום בבוקר, המתאחר יסיים הנחתם עד לפני השקיעה.
ב. תפילין צריכים גוף נקי, לפיכך יש לשמור אותם בקדושה ובטהרה (אדם
הסובל מחולי מעיים פטור מתפילין) ולהניחם במקום נקי (יש להרחיקם
ממקומות מטונפים).
ג. מניחים קודם תפילין של יד ואח``כ תפילין של ראש. אסור לדבר ואפילו לענות
אמן או/ו שלום בין תפילין של יד לתפילין של ראש.
ד. אסור שתהיה חציצה בין התפילין של יד או/ו של ראש לגוף האדם.
ה. תפילין של יד יש להניח על הבשר התופח ביד, כאשר הם פונים אל הלב,
תפילין של ראש יש להניח באופן כזה שהקו התחתון של הקציצה (הבית של
התפילין) הינו מעט מעל מקום תחילת צמיחת השיער.
ו. קודם הנחתם יברך ``ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו
וציוונו להניח תפילין`` ואח``כ קושר שבע כריכות וממתין עד שיניח של ראש.
ז. אח``כ מניח תפילין של ראש, יש המברכים על תפילין של ראש לאחר הנחתם
``ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות
תפילין`` (מנהג האשכנזים) ויש כאלה שאינם מברכים.
ח. אח``כ עליך לקשור 3 כריכות בצורת האות ``ש`` על כף ידך.

ט. אם הסרת את התפילין יש לברך שנית, מצוה למשמש בתפילין.
י. את התפילין יש לתת לבדיקה פעמיים בשבע שנים (עפ``י מנהג חב``ד פעם
בשנה, בד``כ נהוג לפני הימים הנוראים).
www.breslev.co.iאיורים ניתן לראות באתר חסידות ברסלב.l

בברכה, משה ר.

שאלה
האם חלה חייבת להיות קלועה? או שניתן לאפות בתבנית שיש לה צורה של חלה והמוצר היוצא יקרה חלה?
ומה המינימום של צמות לקליעת חלה?

תשובה
שלום.
אין שום חיוב שהחלה תהיה קלועה.
עפ``י שולחן ערוך יש להכין שלוש לחמים לשבת. אחד קטן, אחד בינוני ואחד גדול.
הבינוני לסעודת הלילה, הגדול לסעודת היום והקטן לסעודה שלישית. המנהג להכין חלה קלועה הינו זכר לבריאת האשה שעליה נאמר בגמרא שהקב``ה קלע את שערה של חוה והביאה לפני אדם הראשון בערב שבת.

בברכה, משה ר.

שאלה
שלום,
רציתי לדעת מהם הדרכים להגן על עצמינו מפני הקרינה שסובבת אותנו בתדירות גבוהה - כגון, האם בטלאפון הסלולרי האם יש הבדל בנזק הקרינה לפי חדישות המכשיר ? , האם יש איזו המלצה מטעם ``ונשמרתם לנפשותיכם...`` על סוג מסויים ששיש בו הכי פחות נזק קרינה ?,האם יש אפשרות למגן את עצמינו טכנית(שיטות מיגון) מהשפעת הקרינה?,האם ישנה עדיפות להמנע לגמרי משהיות מסויימות כנגד הקרינה?כמה מבחינה הלכתית צריך להשמר מזה?, הרי יש רבנים לדוג' שהמנעותם מאפשרויות תקשורת בצורה רבה יביאו למחיר רוחני מסויים בציבור שצריך אותם ביתר תדירות...

תשובה
שלום.
שאלתך חשובה והינה מתייחסת לנושאי הזמן הזה שבודאי שלא היו מוכרים לחז``ל.
אולם העיקרון הינו אותו עיקרון גם בימינו אלה. ההיבט של ``ונשמרתכם לנפשותיכם מאד``, כולל למעשה את כל מרכיבי הסיכון , הן אלה שהם ביד האדם לגבי עצמו והן אלה שקשורים לסביבה בה האדם חי ופועל. חז``ל הקפידו בסילוק מפגעים שונים ממקומות בהם שוכנים בני אדם. למשל, מקום המשמש לעיבוד עורות וריחו רע או/ו כל מקור של ריח רע שיכול לגרום לפגיעה באיכות החיים יש לסלק ולהרחיק מהעיר.
גם עפ``י שולחן ערוך חובה להרחיק היזקים שונים מהעיר.
שם נאמר ``מרחיק את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי ואת הכבשונות והדבורים מהעיר, חמישים אמה ואין עושין בורסקי אלא למזרח העיר, מפני שרוח מזרחית חמה וממעטת היזק (ריח) עיבוד העורות (שולחן ערוך חושן משפט סימן קנה סעיפים כב, כג)וראה גם בבא בתרא דף כה עמוד א``.
שאלנו את הרב יעקב אריאל שליט``א בעניין זה, כלומר, האם יש להכיל את הסיגים של חז``ל על עניין זה ולדבריו:
אם אכן האנטנות מסוכנות יש להרחיקן מן העיר (או מבתי התושבים, בתוך העיר, ``חבקוק``). חז``ל הביאו רק דוגמאות למפגעים ועלינו להקיש מהן למפגעים אחרים הנוצרים בכל דור ודור ולהרחיקם בהתאם לצורך. הלכות אלה נפסקו בשו``ע ויש צורך רק ליישמן הלכה למעשה.
לגופו של עניין. כשמדברים על נושא הקרינה יש להבחין בין 2 סוגי קרינה:
א. קרינה מיננת וזוהי בד``כ קרינת רנטגן שעלולה להשפיע על רקמות הגוף באופן ישיר ולגביה יש תקני בטיחות חמורים והשפעותיה הינם בסמוך מאד למקום הקרינה ולאדם שנחשף באופן ישיר לקרינה זו.
ב. קרינת RF וזוהי למעשה קרינת רדיו שנגרמת ממקורות שידור שונים (סלולריים, שידורי רדיו וטלויזיה ועוד). שאלתך מתייחסת לסוג זה של קרינה.
נוהגים לחלק את האפקט של הקרינה לאפקט תרמי (הנובע מהחום שהשידור האלקטרומגנטי יוצר, לגבי סלולר אפקט זה הינו זניח) ולאפקט אתרמי שמתייחס לאפקטים של השפעת הקרינה על רקמות בגוף האדם. נושא זה טרם נחקר דיו והמחקרים בעולם לא קבעו באופן חד משמעי שהקרינה האלקטרומגנטית עלולה לגרום לאפקטים מסוג כזה שאחת הוריציות שלהם הינה מחלת הסרטן (לא עלינו). אולם שמירה על התקן וזהירות לגביו אמורה להגן עלינו הן מהאפקטים התרמיים והן מהארפקטים האתרמיים.
רוב האזרחים במדינת ישראל חשופים יותר לקרינת סלולר עקב ריבוי תחנות הבסיס (אנטנות השידור של אתרי הסלולר) ועקב ריבוי המכשירים. גורמי צבא נחשפים לסוגי קרינה אחרים (כגון מכ``מים, שידורי רדיו וכו'). ארגון הבריאות הבינ``ל WHO קבע רמות חשיפה מירביות המותרות בתחומי תדר שונים בהם פעיל ציוד השידור. התקן מבטא למעשה את רמת החשיפה המירבית בתלות במרחק שבו האדם נמצא מאנטנת השידור, עוצמה זו נמדדת בעוצמת שדה חשמלי המבוטאת בוולט למטר. אחד התקנים הידועים בעולם בנושא זה הינו התקן האירופי IRPA או נגזרת שלו שאומצה בארץ והיא תקן ICNIRP (תוכלי למצוא מידע רב על תקנים אלה באתרי האנטרנט).
המשרד לאיכות הסביבה אחראי במדינת ישראל על הנושא והוא דואג לכך שכל אתר נייח סלולרי רמת הקרינה שבו לא תחרוג מהתקן וזאת כאשר האדם נמצא במרחק סביר מאנטנת השידור, בד``כ במקורות שידור סלולריים של אתרי בסיס במרחק של מס' מטרים מהאנטנה רמת הקרינה יורדת כבר בהרבה מאשר התקן דורש אולם מרחק הביטחון שנקבע הינו לעיתים גדול יותר וזאת על מנת שלא לסכן קבוצות פגיעות בחברה (כגון ילדים או/ו זקנים). לגבי מכשירים ניידים הבעייה הינה מורכבת יותר מכיוון שאנטנה זו נמצאת בסמיכות רבה לאדם ולמעשה האדם נמצא במה שנקרא בשפה המקצועית ``שדה קרוב של האנטנה`` וזהו האיזור בו עוצמת השדה הינה מירבית מחד גיסא ומאידך גיסא איננה ליניארית (כלומר איננה יורדת ביחס ישר בתלות במרחק של הגוף הנבדק מהאנטנה) ולפיכך יתכנו עליות ומורדות בעוצמת השדה באופן שאיננו רציף ולפיכך באופן הפשטני ביותר ניתן לקבוע שככל שנרחיק את האנטנה של המכשיר מהראש כך ניטיב עם עצמנו ולפיכך השיטה המומלצת הינה לדבר באמצעות אזניה המרוחקת מהראש. לגבי שאלתך באשר לסוג המכשיר הדבר נכון באופן כללי שככל שהמכשיר יותר חדיש כך ניתנת יותר שימת לב לנושא והמכשיר עומד בסטנדרטים חמורים יותר אולם זהו איננו כלל. ברור. ככל שנמעט בשיחות סלולריות כך גם נסכן את עצמנו פחות וזה גם נכון מבלי קשר לקרינה כי כבר שלמה המלך אמר ``שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו``.

שאלה
חג שמח ,
מה פירוש הביטוי ``ואידך זיל גמור``
תודה.

תשובה
שלום.
במילים פשוטות פירוש המושג הינו עד כאן למדת מה שלמדת בעניין מסויים ועכשיו כל מה שעליך לעשות הינו לבצע לסיים וליישם את מה שלמדת או/ו להסיק ממה שלמדת על מכלול הנושא.
למשל, אם ברצונך ללמוד ולשמור את התורה ולקיים מצוות עליך לקיים את מצוות ``ואהבת לרעך כמוך``.......... ואידך זיל גמור, כלומר, לאחר מכן המשך ליישם את מה שלמדת בכיוון זה מכיוון שמצוות ואהבת לרעך כמוך הינה בסיס להמשך לימוד ויישום כל התורה כולה.

בברכת התורה, משה רבפוגל

שאלה
האםם אפשר לקבל מידע על רבי יוסף הגלילי?

תשובה
תשובה.
נא בצע חיפוש באתר.
מ.ר

שאלה
שלום.
האם דינו של מי שאכל תבשיל שנתבשל בסיר בשרי אולם אינו בשרי או/ו מי שאכל ירקות שנתבשלו בשמן בשרי הינו כבשר ממש ויש להמתין לאחר אכילת הירקות או/ו שימוש בסיר הבשרי 6 שעות ? וכן מה לגבי מרק ? משה

תשובה
תשובה.
מפי הרב יעקב אריאל התשובה הינה שלא.
סיר בשרי שבישל בו תבשיל אחר אין לחכות אחר אכילתו שש שעות והש``כ אומר אפילו שלא נוכה כראוי. לגבי מרק החמירו וכן כל דבר שנראה בעין.

משה ר.

שאלה
שלום.
מנין לומדים מה הן המלאכות שהיו אסורות במשכן ?
האם זוהי רק אסמכתא או/ו לימוד ממש ?

רומן

תשובה
תשובה.
שלום.
עפ``י הרב יעקב אריאל שליט``א מלאכות אלה נלמדות מהמלאכות שהיו מותרות במשכן ומכיוון שהפרשיות העוסקות במשכן ובשבת סמוכות הנה, הרי המלאכות שהיו מותרות ונעשות במשכן אסורות בגבולין בשבת ואין כל המלאכות האלה נעשות בפועל ממש במשכן כגון חרישה או/ו אפיה אלא היו ראויות (תיאורטית) להיעשות. כגון, החרישה לצורך הכנת סממני הקטורת אע``פ שבפועל רכשו את הסממנין האלה.
בברכה, מ.ר.

שאלה
שלום, אני סטודנטית להוראה ואני מחפשת חומר על רבי מאיר ובעיקר על אגדות של רבי מאיר, האם אפשר לקבל את עזרתך?
תודה רבה
רחלי

תשובה
תשובה.
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי לתנאים (גתת``ק - ק``ל) ותלמידו המובהק של ר' עקיבא.
סתם דין המובא במשנה ללא שם אומרו הוא ממשנת ר' מאיר. היה בן למשפחת גרים ובתלמוד נאמר ``לא מאיר שמו אלא נהוראי ונקרא מאיר ע``ש שהיה מאיר עיני חכמים בהלכה`` (עירובין יג, ב).על כוחו באגדה נאמר ``משמת רבי מאיר בטלו מושלי משלים`` (סוטה מא, א).
ישנם מספר מקורות על אגדות רבי מאיר:
א. מקור אחד הינו מקור באנטרנט שמוכר עבודות ברישיון מוגבל לשימוש ובהם גם עבודות על אגדות רבי מאיר (העבודה פורסמה בשנת 2004) - איננו יודעים על מידת החוקיות של שימוש בעבודה זו או/ו כל עבודה אחרת שמפורסמות במסגרת אתר זה.
ב. מקור שני הינו ``דעת אנציקלופדיה יהודית באנטרנט``.
ג. ישנו ספר שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק מאת הרב ישראל קאנוביץ על רבי מאיר (הספר נמצא בספרית מכון לב), אולי תוכלי להיעזר בו גם כן.

דוגמא לאגדות רבי מאיר:
ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קנח
אליהו ז``ל שאל את רבי נהוראי: על מה הזועות באות לעולם? אמר לו על חלול המעשרות. אמר לו: חייך כך הוא סברו של דבר, אלא כך הוא עיקרו של דבר: בשעה שהקב``ה מביט בעולמו, ורואה בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות, ועו``א יושבים בהשקט, ובית המקדש חרב, חרה אפו בעולמו להחריבו, שנאמר שאוג ישאג על נוהו,

דרש ר' נהוראי: היתה בת ישראל עוברת בים, ובנה בידה ובוכה, ופושטת ידה ונוטלת תפוח או רמון מתוך הים ונותנת לו. שנאמר (תהלים קו) ``ויוליכם בתהומות כמדבר``, מה במדבר לא חסרו כלום, אף בתהומות לא חסרו כלום. הוא שמשה אמר להם ``זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר``, שלא היו חסרים אלא להזכיר דבר והוא נברא לפניהם.

מכמה ממאמריו נשקפת אהבת התורה. הוא חלק על חכמים שאמרו שאב חייב ללמד לבנו אומנות. הוא היה אומר:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פב עמוד ב
תניא, רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם, ואיני מלמד את בני אלא תורה. שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב; אבל תורה אינה כן: עומדת לו לאדם בעת ילדותו, ונותנת לו אחרית ותקווה בעת זקנותו. בעת ילדותו מהו אומר? ``וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים``[ישעיהו מ], בזקנותו מהו אומר? ``עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו``[תהלים צב].

את התלמידים היה מזרז ללמוד תורה: אומר היה:

הווי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תישען (אבות ד:יד).

על דורו של משיח אמר:

דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים, וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באמה וכלה בחמותה, ופני הדור כפני הכלב, ואין הבן מתבייש מאביו (סנהדרין צז:א, עפ``י מיכה ז:ו).

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמז עמוד ב
תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו, ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו, ולמה נקרא שמו רבי נהוראי - שמנהיר עיני חכמים בהלכה.

בברכה, משה ר.

שאלה
מי היה השדה חמד? איכן הוא נולד ?איפה הוא חיי?

תשובה
תשובה.
מתוך גיליון מס' 35 של תלפיות_רב המכללה, הרב קלמן מ. בר שליט``א ומתוך ``מעט מן האור``, הרב ד``ר יצחק אלפסי מלוקטת התשובה לשאלתך.

רבי חיים חזקיהו נולד בין חומות ירושלים בשנת תקצ``ג (השם חיים הוסיפו לו בשנת תרל``ח – כסגולה להירפא מחליו) רבותיו היו רבי יצחק קובו שהיה ראשון לציון (חכם באשי) ורבי יוסף ניסים בורלא, שלימים כיהן כראב``ד ירושלים, אולם רבו המובהק היה אביו רבי רפאל אליהו, כבר בצעירותו היה מפורסם, עד שבחתונתו היו כמעט כל גדולי הדור כמו שהובא בספרו שדה חמד מערכת חתן וכלה ``ואני מעיד עד עצמי שנכנסתי לחופה בעיה``ק ירושלים בחודש אלול, והיו על החופה כמעט כל גדולי הדור רבני גאוני תקיפי דארעא דישראל זיע``א``.

בשנת תרי``ג נהפך עליו הגלגל ונתייתם מאביו, כיון שראוהו חכמי ישראל בדחקותו ובמיוחד הראש``ל רבי חיים ניסים אבואלעפיה, קמו לזרזו שיעתיק ממושבו ויסע אל שארי בשרו היושבים בקושטא שבודאי יתמכהו בימין צדקתם.

כדמות פלאים בלתי רגילה היא דמותו של רבי חיים חזקיהו מדיני, אשר בפי העם נקרא החח``ם ובפי כל לומדי תורה ה``שדי חמד``.
יושב לו רב בקראסובזאר (מי שמע על עיר זו?) בחצי האי קרים, ובה קהילות של קרימצ'קאים ואשכנזים ומצודתו פרושה על כל רחבי העולם התורני, האשכנזי והספרדי ומכל עבר פונים אליו בשאלות בהלכה ובבקשות להסכמה, כעדות עצמו ש``מדי שבוע בשבוע יביא הדי-דואר טומוס מכתבים מינים ממינים שונים``.
מעשה באשה אלמנה שבאה להזמינו לאירוסי בתה, שאלה ``ואיה תערכי את האירוסין``? בדירתי אמרה, כלום יש מקום בדירתך שכל בני העיר? אמרה בודאי לא כולם יבואו, מי יפקוד אלמנה כמוני. חזר ואמר אפשר מאד שכולם יבואו, בואו וסדרו את האירוסין בביתי מיד קרא רבי חח``ם את רעיתו ואמר לה ``מהר והזמיני את הקהל לביתנו וכל מחסוריה עלינו``.

בספר זכרונות לרבי משה בלוי (על חומתיך ירושלים) מביא מעשה מה שקרה כשנה וחצי לאחר פטירתו:

``בקיץ תרס``ו נזדמנתי לחברון-והנה רעש בעיר מישהו חזר מבית העלמין, וראה את קברו של הגאון בעל ה``שדה חמד`` פתוח ותהום כל העיר וכל התושבים יצאו לבית העלמין והנה נתגלה שמי שהוא חפר את העפר מקברו וניסה להוציא בכח את גופת המנוח זצ``ל במשכו אותו ברגליו, הפושעים כבר הופתעו כנראה באמצע מלאכתם וברחו וראו זה פלא, הגוף היה שלם כביום הקבורה ממש, והתכריכים היו לבנים כשלד בלי כל כתם, לא שלטה בגוף קדוש זה רימה, ולא נתנוון משך שנה תמימה ויהי הדבר לפלא נורא, חברי הח``ק סתמו שוב את הקבר, ורבני חברון גזרו ליום המחרת ``תענית ציבור`` וסליחות ההתעוררות היתה גדולה מאוד – ועקבות הפושעים לא נודעו.
חיבוריו העיקריים היו:
חיבורו הראשון היה ``מכתב לחזקיהו``. חיבוריו האחרים ``אור לי`` – לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם. ``פקעות שדה`` הוא תוספת ל``שדי חמד`` ונדפס כבר בעלותו ארצה. בקרים הדפיס גם ``בקשות`` ו``נעים זמירות``.
הספר ``שדי חמד`` הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים – י``ח כרכים! – הוא נדפס בכמה וכמה מהדורות.
זהו ספר ראשון (מלבד ``פחד יצחק`` 300 שנה קודם), מעין אנציקלופדיה, המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד, מה שלא היה קיים קודם לכן.
רבינו הגדול נולד בירושלים ביום ז' בחשון תקצ``ג לרבי רפאל. מנעוריו הצטיין בכשרונותיו וכאשר נשא אשה באו לחופה, בביתו של רבי יצחק פרחי, ``כמעט כל גדולי הדור, רבני, גאוני תקיף דארעא ישראל``.
בהיותו כבן עשרים הוטלה עליו מעמסת המשפחה והוא יצא לקושטא, ששם גרה משפחתו העשירה.
משנת תרר``ג היה לרבה של הקהילה בקרים והוא הביא לה טללי תחיה. הקים ישיבה, לימד תורה והפך את המקום הנידח למרכז של תורה.
לאחר שלושים ושלוש שנות כהונה, החליט לשוב לארץ ישראל, שהרי נשאר חובבה הגדול של הארץ ונשמרה קריאתו: ``עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה – ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי``ה מאד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות בגאולה האמיתית``.
בדרכו לארץ ליווהו המונים. גם ביפו קיבל אותו קהל רב. בי``ט בתמוז תרנ``ט התיישב בירושלים ובשנת תרס``א נענה לקהילת חברון, לשמש בה כרב ראשי של הקהילה. תוארו בחברון היה ``הגאון``. גם ערביי חברון נהגו בו כבוד רב.
צוואתו המפורטת – עדות לאישיותו המאירה – נדפסה בראש החלק הי``ד של ה``שדי חמד``.
כדמות פלאים בלתי רגילה היא דמותו של רבי חיים חזקיהו מדיני, אשר בפי העם נקרא החח``ם ובפי כל לומדי תורה ה``שדי חמד``.
יושב לו רב בקראסובזאר (מי שמע על עיר זו?) בחצי האי קרים, ובה קהילות של קרימצ'קאים ואשכנזים ומצודתו פרושה על כל רחבי העולם התורני, האשכנזי והספרדי ומכל עבר פונים אליו בשאלות בהלכה ובבקשות להסכמה, כעדות עצמו ש``מדי שבוע בשבוע יביא הדי-דואר טומוס מכתבים מינים ממינים שונים``.
הפופולריות שלו הולכת וגוברת עד שבשנים האחרונות ``רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים``.
חיבורו הראשון היה ``מכתב לחזקיהו``. חיבוריו האחרים ``אור לי`` – לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם. ``פקעות שדה`` הוא תוספת ל``שדי חמד`` ונדפס כבר בעלותו ארצה. בקרים הדפיס גם ``בקשות`` ו``נעים זמירות``.
הספר ``שדי חמד`` הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים – י``ח כרכים! – הוא נדפס בכמה וכמה מהדורות.
זהו ספר ראשון (מלבד ``פחד יצחק`` 300 שנה קודם), מעין אנציקלופדיה, המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד, מה שלא היה קיים קודם לכן.
רבינו הגדול נולד בירושלים ביום ז' בחשון תקצ``ג לרבי רפאל. מנעוריו הצטיין בכשרונותיו וכאשר נשא אשה באו לחופה, בביתו של רבי יצחק פרחי, ``כמעט כל גדולי הדור, רבני, גאוני תקיף דארעא ישראל``.
בהיותו כבן עשרים הוטלה עליו מעמסת המשפחה והוא יצא לקושטא, ששם גרה משפחתו העשירה.
משנת תרר``ג היה לרבה של הקהילה בקרים והוא הביא לה טללי תחיה. הקים ישיבה, לימד תורה והפך את המקום הנידח למרכז של תורה.
לאחר שלושים ושלוש שנות כהונה, החליט לשוב לארץ ישראל, שהרי נשאר חובבה הגדול של הארץ ונשמרה קריאתו: ``עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה – ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי``ה מאד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות בגאולה האמיתית``.
בדרכו לארץ ליווהו המונים. גם ביפו קיבל אותו קהל רב. בי``ט בתמוז תרנ``ט התיישב בירושלים ובשנת תרס``א נענה לקהילת חברון, לשמש בה כרב ראשי של הקהילה. תוארו בחברון היה ``הגאון``. גם ערביי חברון נהגו בו כבוד רב.
צוואתו המפורטת – עדות לאישיותו המאירה – נדפסה בראש החלק הי``ד של ה``שדי חמד``.

כדמות פלאים בלתי רגילה היא דמותו של רבי חיים חזקיהו מדיני, אשר בפי העם נקרא החח``ם ובפי כל לומדי תורה ה``שדי חמד``.
יושב לו רב בקראסובזאר (מי שמע על עיר זו?) בחצי האי קרים, ובה קהילות של קרימצ'קאים ואשכנזים ומצודתו פרושה על כל רחבי העולם התורני, האשכנזי והספרדי ומכל עבר פונים אליו בשאלות בהלכה ובבקשות להסכמה, כעדות עצמו ש``מדי שבוע בשבוע יביא הדי-דואר טומוס מכתבים מינים ממינים שונים``.
הפופולריות שלו הולכת וגוברת עד שבשנים האחרונות ``רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים``.

שאלה
שלום.
מבקש לדעת היכן קאלאבריה ? זהו מקום גידולם של האתרוגים אשר אנשי חב``ד נוהגים לקיים עליהם ואיתם מצוות ארבעת המינים ?

בברכה

תשובה
תשובה
התייחסות לנושא נמצאת בספר ``ליקוטי שיחות`` של הרבי השביעי - ספר שלישי, כרך חמישי על ספר דברים.
נכלל במסגרת ההוספות לחג הסוכות:
``מה שהואיל כ``ק אדמו``ר שליט``א לאמר בעת שנתן הד' מינים לבני הנוער שיחי' מרוסיה לאחרונה ערב חה``ס תשל``ב:
מנהג חסידי חב``ד לקחת ד' מינם מהאתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם ``קאלאברער`` ע``ש מקום גידולם או בשם ``יאנובער`` ע``ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגיניא, ועל אתרוג כזה היה מברך גם כן מו``ח אדמו``ר זצוקלל``ה נבג``מ זי``ע.
ועין שו``ת חתם סופר סדר או``ח סכ``ז, שער הגמול (להרא``ד לאוואיט) על הסידור פל``ז, שדי חמד אסיפת דינים מע' אתרוג, שם כללי מע' לולב ומיניו. לעניין אתרוגים מקאלאברא שהיא הנקראצ בדחז``ל איטליא של יון. יש להעיר ג``כ מבראשית רבה(פכ``ז ו) משמני הארץ יהי' מושבך וגו' זו איטליא של יון, כך היא גרסת רש``י עה``ת - שם. רמב``ם סוף הלכות איסורי המזבח כל חלב לה' , משנה סוף ביכורים(מכתב של הרב``י מג' אייר, תש``י)``.

לסיכום, קלבריא - הינה בדרום איטליא עפ``י מכתב זה של הרב``י המצוטט לעיל.

בברכה, משה רבפוגל