שאלה
שלום.

מבקש שתסבירו לי מעט על ספר התניא

תשובה
שלום לשואל.

ספר התניא חובר ע``י אדמו``ר הזקן (ר' שניאור זלמן מלאדי) מיסד חסידות חב``ד ותלמידו של המגיד. אדמו``ר הזקן יצק בספר התניא את תורת החסידות לכלים של שכל, הבנה ומחשבה בפועל.
ספר ``התניא`` נקרא גם ``ליקוטי אמרים`` או ``ספר של בינוניים`` מכיוון שהספר הינו ליקוטי אמרותיו של אדמו``ר הזקן בתשובה לפונים אליו, הספר כולל עצות והדרכות בעבודת ה' ומלמד כל יהודי איך להיות לכל הפחות בינוני.
הבינוני של התניא הינו בינוני בשם התואר וזוהי מעלה יותר גבוהה מאשר הצדיק לעניין שכר ועונש, זאת מכיוון שהבינוני הינו במצב כזה שלא יעבור עבירה ולעולם כל מעשיו הינם עפ``י עצת התורה ויצר הטוב, רק שבמחשבתו אינו שלם עדיין ולא הגיע למדרגת הצדיק.
למעשה, ספר התניא המצוי בידנו היום כולל 5 חלקים:
ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה (בו מראה אדמו``ר הזקן איך המציאות כולה בטלה לה' ואינה אלא אור וזיו ממנו המחיה את כל הנמצאים), אגרת התשובה, אגרת הקודש וקונטרס אחרון.
ספר ליקוטי אמרים כולל בתוכו עצות והדרכות לעבודת ה' בדרך קצרה וארוכה על מנת להגיע לאהבת ה' ולשמירת מצוותיו מאהבה ע``י התבוננות או/ו ע``י מסירות נפש לה' מאהבה המסותרת בלב כל יהודי ויהודי.

חבקוק

שאלה
שלום.

מבקש לדעת מהו ספר ``טהרת הקודש``, ע``י מי נכתב ומדוע ?

תשובה
שלום לך.

ספר טהרת הקודש חובר ע``י ר' אהרון ראטה.
הספר הינו ספר קדוש המלמד ומסביר ענייני קדושה וצניעות בישראל, בעיקר בענייני שמירת גדרי הצניעות והטהרה ושמירת העיניים, למען נהיה עם קדוש לה'.

בברכה
משה ר.

שאלה
שלום לכם.

מבקש לדעת מהו טעמם של ריבוי הסיגים ?
כגון מדוע אסור לנזיר להתקרב לכרם של ענבים ?

רענן

תשובה
שלום לרענן.

ריבוי הסיגים נועד להרחיק את האדם מהעבירה.
לגבי הנזיר חכמים אסרו עליו להתקרב לכרם של ענבים שמא ימשך אחר האכילה ומאכילת ענבים יבוא לידי שתיית יין.
כדי להמשיל את הנושא ברוח זמנינו, הדבר דומה לסיכוני הקרינה האלקטרומגנטית שלגבי קרינה זו נקבעו ספים(ע``י ארגונים בינ``ל) על מנת שלא להתקרב לתחום האסור (ראה מאמר באתר בנושא זה תחת הכותרת איכות הסביבה) , בכל זאת לגבי ילדים נקבעו ספים גבוהים יותר (למשל בתי ספר וכו'), כך גם בנושא חיוב המצוות והמניעה מהעבירות קבעו חז``ל סייגים על מנת להרחיק את האדם מהעבירה.

בברכה, משה ר.

שאלה
איפה אפשר למצוא את המילים של ברכת הכהנים? תודה

תשובה
שלום.
ברכת הכוהנים הינה מצוות עשה מהתורה.
הברכה מורכבת משלוש הברכות:``יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום``(במדבר ו, פסוקים כג-כו).
הכוהנים מברכים קודם הברכה:``אשר קדשנו בקדושתו של אהרון וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה``.
יהי' רצון שנהיה ראויים לברכה. בברכה
משה רבפוגל

שאלה
איך מברכים על פירות את ברכת המעשר ?

תשובה
שלום.

אומר הרב ישעיהו נויבירט שיש לחלק בין טבל ודאי לספק טבל (טבל הינה התבואה שלא הופרשו מעשרותיה). שבטבל ודאי היינו שבודאי לא הפרישו מהם תרומות ומעשרות, מברכים ברכה בשעת ההפרשה, הן על ההפרשה והן על הפדיון בשעת פדיון מעשר שני, וגם יש מצות נתינה של מעשר עני לעני, ואילו ספק טבל דהיינו פרות שספק לו אם כבר הפרישו מהם תרומות ומעשרות, חיבים להפריש בלי ברכה, וגם אין מצות נתינה של מעשר עני. בשעת הפהרשה של טבל ודאי יש לברך ברכה, וכה יאמר:``ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על פדיון מעשר שני``.
נוסח ההפרשה על תרומות ומעשרות, אחרי שהפריש והניח בצד חלק אחד ממאה ועוד משהו יאמר:``החלק העודף של האחוז האחד ממה שהפרשתי, בצד צפון, יהיה תרומה גדולה על כל הפרות האחוז האחד ועוד תשעה חלקים נוספים כמוהו בצד צפון של כל הפרות, יהיה מעשר ראשון האחוז האחד הזה יהיה תרומת מעשר על המעשר הראשון בצד דרום של הפרות יהיה מעשר שני, ויהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה אחת במטבע שיחדתי לחילול מעשר שני ורבעי, ואם צריך מעשר עני הרי בצד דרום של הפרות יהיה מעשר עני. אם יש כאן רבעי, יהא מחולל, הוא וחומשו על פרוטה במטבע המיוחד אצלי לחילול מעשר שני ורבעי.

שאלה
מהו ההקשר הכללי למובא במסכת אבות
(אבות דרבי נתן,נוסח א',פ``ו)?

תשובה
בפרקי רבי נתן מסופר על רבי עקיבא היאך החל ללמוד תורה, כשהיה קורא את הפסוק ``אבנים שחקו מים``( כשראה איך המים חקקו את האבן עפ``י הבאר) הלך ודרש קל וחומר בעצמו. מה רך חקק את הקשה כך דברי תורה שקשים כברזל יחקקו על לבו שהוא בשר ודם. מיד פנה ולמד תורה.
בפרקי אבות מובאים מספר מאמרים מפי רבי עקיבא (פרק ג), כגון:``שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה. מסורת סיג לתורה, מעשרות סיג לעושר, נדרים סיג לפרישות, סיג לחכמה שתיקה....חביב אדם שנברא בצלם...חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה שנאמר לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו...

כך שהקשר בין הדברים בא לידי ביטוי בחביבותה של תורה וחביבותם של ישראל בעיניו של חכם גדול זה.

שאלה
בס``ד

לכבוד הרב צבי כהן שלום וברכה!

שמי הוא זיו ואני עושה עבודה גדולה מאוד בנושא ``ואהבת לרעך כמוך``. אני רואה את נושא זה כחשוב ביותר לחברה שאנו חיים בה היום לאור השינויים שחלים בה. לכן הנושא קרוב ללבי ונראה לי שחשוב לעסוק בו.
עבודתי כוללת בתוכה כשלושה פרקים: הראשון בנושא מיהו רעך? ביהדות הרגילה, השני מיהו רעך הקבלה?, והשלישי הוא האם אפשר לצוות על אהבה? הרי אהבה היא רגש.
ברצוני לבקש ממך את עזרתך ודעתך בשתי שאלות מרכזיות:
1. מיהו רעך שאותו אנו מצווים לאהוב כפי שאנו מצווים לאהוב את עצמנו? כל אדם בעולם? רק יהודים? או רק יהודים מאמינים ושומרי מצוות?.
2. האם אפשר לצוות על אהבה? משום שאהבה היא רגש, כיצד אפשר לצוות על רגשות?.
אבקש ואשמח לשמוע את דעתך האישית בנושא ויחד עם כך לקבל גם מקורות מידע שעליהם דעתך מסתמכת (אסמכתא). אם תוכל להוסיף מקורות נוספים ששם אוכל לקרוא ולהגדיל את הבנתי אודה לך מאוד.
לרשותי עומדים שו``ת בר אילן, DBS, תחומין וספרייה מגוונת מאוד שבהם נעזרתי עד כה.
אודה לך מאוד אם תוכל לענות על שאלותיי.
תודה רבה על תשומת הלב, הדבר חשוב לי מאוד.
בברכת כל טוב,
זיו.

תשובה
לזיו שלום.

שאלתך חשובה מאד וכדברי הילל בגמרא מצות ``ואהבת לרעך כמוך`` הינה כמעט כל התורה כולה ו``אידך זיל גמור``, כלומר, בלימוד פרטיה של אותה מצוה הנך לומד את כל התורה שכן מטרת התורה הינה כדברי הרמב``ם ``תיקון הגוף ותיקון הנפש``.
באומרנו ``תיקון הגוף`` הננו מתכוונים לכלל ההסדרים החברתיים התקינים והישרים שהינם בעצם גם חלק מ ``ואהבת לרעך כמוך`` ו``תיקון הנפש`` פירושו הקניית דעות וסברות נכונות.
לגופו של עניין במילה ``רעך`` הכוונה למי שהוא אתך בתורה ובמצוות, כלומר יהודי, יחד עם זאת ישנם מצוות שמוטלות עלינו גם כלפי הגוי שכן בשולחן ערוך נפסק שיש לפרנס גם עניי עכו``ם מפני דרכי שלום. בכל זאת כל גוי שקיבל עליו את שבע מצוות בני נח כפי שהם מפורטות ברמב``ם, הלכות מלכים יש לו חלק לעולם הבא, בתנאי שקיום המצוות האלה על ידו הינו מכיוון שהקב``ה ציווה עליהם בתורה (ולא בגלל הכרע הדעת, כלומר השכל). ולכן פשוט שגוי כזה שהינו אחד מחסידי אומות העולם יש מצווה גם כן לאהוב אותו. לגבי שאלתך ``איך אפשר לצוות על אהבה ?`` הנושא פשוט מאד, מכיוון שהרגש כפוף לשכל ולמעשים שאנו עושים ומכיוון שפרטי המצווה הינם לגמול חסדים עם הזולת, לדרוש בטובתו, לספר בשבחו (אם עשה מעשה טוב ובתנאי שלא ירבה בשבחו בפניו שכן אז הוא עלול כדברי השולחן ערוך להביא לרעתו), להעניק לו משלך אם הוא נצרך לכך אזי האהבה תבוא בעקבות המעשים האלה שמפעילים את הרגש בכיוון החיובי, כדבריו של רבינו בחיי ``אחרי המעשים נמשכים הלבבות``.
המקורות העיקריים עליהם עליך להסתמך הינם דברי הרמב``ם בספר המצוות בנוגע למצווה זו ודברי אדמו``ר הזקן בספר התניא הקדוש פרק לב, שם מתייחס אדמו``ר הזקן לפרטי המצווה ומסביר שפשוט הדבר שעליך לאהוב את מי שעדיין אינו מקיים תורה ומצוות בפועל מכיוון שהוא כ``תינוק שנשבה``.

לגבי יתר פרטי המצווה והגדרים ההלכתיים תינתן תשובתו של הרב צבי כהן שליט``א בעוד זמן מה, לאחר שיחזור מחופשתו.

בברכת התורה
משה רבפוגל

שאלה
שלום.

שלום לחבקוק.
הנני מבקש לדעת מדוע עשה ה' כך לנו ?
מדוע ניחתה עלינו גזירה כל כך קשה שהיא גזירת הפינוי ? עזיבת בתינו והריסת כל מה שבנינו במשך שנים במקומות אלה ? אחרי מה שקרה איך עלינו להמשיך ולהתייחס למדינה ?

משה

תשובה
שלום למשה.
שאלתך חשובה וכואבת. אכן הגזירה הזאת קשה מנשוא, בפרט לאחינו שנהרס כל עמלם והוגלו מבתיהם במסוה של פיתרון שלום למצב הנוכחי בינינו לבין שכנינו.
אנו מאמינים בני מאמינים ויודעים שכל מה שנעשה בעולם בין לטוב בין למוטב (ההיפך) הינו בגזירה מאת ה'. החזון איש זצ``ל מיטיב להסביר זאת בספרו ``אמונה וביטחון`` בו הינו מדגיש נקודה זאת ומסביר שמכיוון שאנו יודעים זאת צריך לגדול בטחוננו בה' יתברך שכן אחד מיסודות האמונה שהקב``ה עשה ועושה לכל המעשים.
איננו יודעים את הסיבה למעשי ה' אולם אנו יודעים שכל דרכיו משפט אולם אין בכוחנו לרדת לעומק מעשיו יתברך ומדוע נגזר כך על יחיד או על רבים או על אומה שלמה ? אולם עלינו לדעת שהכל בגזרה אלוקית, לעיתים הדברים מוסברים ע``י הקב``ה והנביאים והצדיקים המדברים בשמו (כגון כל ענייני הגלות וחורבן בית ראשון ושני) ולעיתים העמיקו חז``ל ומצאו סיבות רוחניות נוספות לגזירות ה' יתברך
כגון מה שאמרו שחורבן בית ראשון היה על שעברו אבותינו על שלושת האיסורים החמורים וחורבן בית שני היה על שנאת חינם. לעיתים גוזר הקב``ה על יחיד גם כן לטוב או למוטב לפי מעשיו וישנם הרבה דוגמאות לכך במקרא (כגון מה שגזר על משה רבינו שיהיה גואלם של ישראל ויוציאם ממצרים). לפיכך, עלינו לחזור בתשובה ולהתבונן במעשינו על כל דבר רע שבא על יחיד או על רבים כדברי הרמב``ם והגמרא שעל כל רעה שבאה על הציבור יש להריע ולזעוק אל ה' ולשפר מעשינו בתקווה שיסלח לנו וייטיב גורלנו.
כך גם בעניין גזירת הפינוי שמעלה את שאלת הגומלין בין הציבור הדתי למדינה.
חלק גדול מהציבור הדתי חשב אולי שממשלת ישראל הינה תחילתה של מלכות בית דוד וחלק מתהליך הגאולה, מה שקרה מראה שאין הדברים פשוטים ועדיין הגאולה כרוכה בקשיים רבים ואין אנו יודעים האם הקמת מדינת ישראל הינה חלק מתהליך הגאולה כמו שחשבו אחדים מהחכמים או שתהליך הגאולה יתרחש בבת אחת כדברי הרמב``ם (בהלכות מלכים) והרב``י. יחד עם זאת כולנו מעוניינים בקיומה של מדינת ישראל שהינה לכל הפחות מקום מפלט ליהודים ועלינו להמשיך ולהיות מעורבים בבנינה כאילו לא אירע דבר ולשנס מותנינו ולהתחזק בעיצוב דרכה עפ``י תורתנו הקדושה.
עלינו גם לדעת שכאשר קורה דבר שלילי, יש בו גם טוב סמוי שעתיד להתגלות והקב``ה מקדים רפואה למכה בטובו, למשל, תוך כדי הפינוי ראינו את גדולתו של עם ישראל שכולנו אחים ממש ובאיזה רגישות התבצע הפינוי. הראית דבר כזה באומות ? הראית את הכאב המשותף של המפנים והמפונים ? אכן שלושה סימנים בישראל (כדברי השולחן ערוך) רחמנים, בישנים וגומלי חסדים.
יתכן שבדיעבד הפינוי יביא לאיחוד השורות ולהתכנסות הטוב שבעם ישראל אע``פ שהכאב כעת גדול.
בברכה, משה רבפוגל

שאלה
ברצוני לשאול את כבוד הרב שאלה בנושא הלכתי הקשור בבגידה לכאורה בחיי נישואין : באיזה מצב לפי ההלכה האישה אסורה , כלומר מתי האישה נחשבת כנואפת ברמה כזו שאוסרת אותה על בעלה ומחייבת אותו בעצם לגרש אותה... האם בעת קיום יחסי מין מלאים או שמספיק מין חלקי וכן היכן עובר הקו שהופך אותה לאסורה?

תשובה

שלום לשואל.

להלן תשובת הרב יעקב אריאל שליט``א.
בעקרון אשת איש נאסרת עקב בגידתה באשר לפרטים יש לפנות לבי``ד מוסמך או לפחות לדיין מומחה.

בכבוד רב
משה ר.

שאלה
שלום.

תודה על התייחסותך, ברצוני להוסיף ולשאול מה קורה כאשר ערכי התורה וערכי המדינה מתנגשים ?

מחכה להתייחסותך
פניאל

תשובה
שלום לפניאל.

שאלתך עמוקה וחשובה אולם התשובה עליה מורכבת מאד ואינני בטוח שגם אם היה לנו כאן את כל הזמן והמקום הנדרש לכך היינו יכולים להשיבך דבר.

בעיקרון מדינת ישראל הינה מקום מפלט ליהודים בה אנו שואפים ורוצים לממש את
חרותנו הלאומית ולחיות כיהודים, לקיים חוק ומשטר ולהיות מדינה מתוקנת.
כידוע, מדינת ישראל איננה מדינת ההלכה וגם לא מדינת התורה למרות שערכי היהדות (כגון יום השבת, חגים יהודיים, נישואין וערכים יהודיים נוספים) באים בה לידי ביטוי מסויים. מדינת ישראל מאפשרת לכל יהודי ויהודי כפרט לקיים אורח חיים בעל צביון יהודי עמוק, לעבוד את ה' ולעסוק בתורה באין מפריע וללא חשש. אולי אין כיום מקום בעולם שבו מתאפשרת ליהודי הרוצה לעבוד את ה' לקיים תורה ומצוות כפרט כמו במדינת ישראל. יחד עם זאת כאשר אנו מתבוננים על הכלל או/ו על התנגשות בין ערכים לאומיים יהודיים לבין מדינת ישראל המצב הינו מורכב ועדין מאד. כאשר ערכים דתיים לאומיים כגון פסקי השולחן ערוך כנגד החזרת שטחים באים לידי ביטוי ע``י ציבור דתי באופן שהוא רוצה להתיישב בשטחי ארץ ישראל ללא הפרעה חלה כאן התנגשות עם היותה של מדינת ישראל מדינת חוק ולא מדינת התורה. החוק במדינת ישראל מבטא את יחסי הכוחות בין הרוב שאינו שומר תורה ומצוות (לפחות בשלב זה) לבין ציבור דתי שרוצה לחיות בכל שטחי ארץ ישראל באשר הם. כאן יש להעמיד על לשון המאזניים את היותה של המדינה מדינת חוק לבין הערך הדתי של יישוב ארץ ישראל.
כל זמן שהשלטון במדינה נתון באופן דמוקראטי בידיהם של אנשים ומדינאים שפועלים בכח ובלגיטימאציה שנתנה להם (גם ע``י ציבור דתי) אנו חייבים לכבד את החלטות המדינאים ואיננו רשאים באופן אוטומאטי לפי שרירות לבנו לחשוב שאם החלטות לאומיות מסויימות נראות לנו כנגד החלטות התורה מיד עלינו להתנגד להם גם בהיבט הלאומי. נכון הדבר שהשולחן ערוך אוסר מסירת שטחי ארץ ישראל לגויים וכך ראוי שהדבר יהיה אולם כבר אמר הרמב``ם שהתורה איננה סותרת את השכל והדעת הנכונה ויתכן שבנסיבות מסויימות מצווה זאת תהיה דחויה בגלל מציאות מסויימת(כגון תנאים מסויימים שבהם קיום מצווה זו עלול לסכן חיי אדם רבים). למשל, כאשר ראו חכמים שאין תועלת במלחמה ברומאים הם העדיפו לשמור על גחלת התורה מאשר להמשיך ולהילחם עם הרומאים (מה שמזווית ראיה תורנית אחרת יכול היה אולי למנוע את החרות הלאומית), כך שהראיה הנכונה של המצוות הלאומיות צריכה גם להיבחן לאור המציאות, אינני אומר שזהו המצב בימינו אלה רק שעלינו להבין שקיום המצוות הלאומיות עפ``י התורה מותנה ביכולתנו לקיים מצוות אלה ובמציאות הקיימת.
לסיכום, הדרך הנכונה לשינוי וליישום ערכי התורה במדינת ישראל צריך להיעשות ע``י שכנוע, הסבר והארת דרכנו, דרך התורה.

בברכה, מ.ר.