כותרת השאלה |
הנושא |
העונה |
 |
ברכת כהנים
|
מנהגים והליכות |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
אם ביהמ``ק יבנה בעז``ה, האם כהנים שלא ירצו ללכת לברך, עוברים על עברה?
מאיזה גיל רשאים הכוהנים לברך ? ממתי ציווה הקב``ה על ברכת כוהנים ?
תשובה
כל המצווה לעשות ואינו עושה ביטל מצוות עשה, כוהן מגיל מצוות יברך, ברכת הכוהנים מהתורה.
מ.ר.
|
|
 |
הבטה על ברכת כהנים
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
מדוע אסור להסתכל על כהנים בשעה שהם מברכים את ``ברכת כהנים``?
תשובה
שלום.
בעת שבית המקדש היה קיים היתה שכינה שורה בין אצבעותיהם של הכוהנים שהיו מברכים בשם המפורש ולכן אז אסור היה להסתכל עליהם בגלל קדושת השם. ואילו היום אנו נוהגים זכר לדבר.
בברכה
מ.ר.
|
|
 |
ברכת כהנים פירוש
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
מה פירוש המילה ``יאר(בהדגשה) של המילה ``יאר`` ה' פניו אליך``? בברכת כהנים?
תשובה
שלום.
יאר - מלשון אור הצפון לצדיקים לעתיד לבוא שמשהו ממנו קיים גם בעולם הזה.
בברכה
מ.ר.
|
|
 |
חולין, חולין מתוקנים, טבל ודמאי
|
מנהגים והליכות |
חבקוק ברוח הרבי |
שאלה
שלום.
בעניין תרומות ומעשרות - מה הם חולין ? חולין מתוקנים ? מה זה דמאי ? מהו טבל ?
אברהם
תשובה
שלום.
כל המונחים האלה קשורים למתנות. הפרות שהורמו (נלקחו) מהם תרומה גדולה ותרומת מעשר הם הנקראים חולין. ואם הופרשו מהם שאר מעשרותיהם הם הנקראים חולין מתוקנים. ``דמאי`` - פירושו ``דא מאי``, כלומר, ``מה זה`` ? וזאת מכיוון שכל ישראל היו זהירים במתן תרומה גדולה אולם לגבי מעשר ראשון, מעשר שני ומעשר עני היו עמי הארץ מישראל מקילין על עצמם ולא היו מפרישים אותם. לפיכך, גזרו על פרותיהם של עמי הארץ שהם ספק ואינם נאמנים לומר שהם מעושרים וזהו הנקרא ``דמאי``.
פירות שידוע בודאות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות נקראים ``טבל`` שפירושו ``טב לא`` - כלומר, פירות אלה אינם מתוקנים.(עפ``י רמב``ם, משנה תורה, הלכות מעשר, פרק ח).
בברכת התורה
מ.ר.
|
|
 |
``על הניסים``
|
הלוח היהודי |
חבקוק ברוח הרבי |
שאלה
מה מקור התפילה של ``על הניסים``...?
תשובה
שלום.
המקור הראשון הוא בתוספתא (מסכת ברכות פרק ג אות יד)``כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים ערבית שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בהודאה``.
וכן היא נזכרת בירושלמי (ברכות פ``ז ה``ה)ובבלי שבת כד ע``א. אך הנוסח כפי שהוא נאמר כיום, נזכר בשאילתות דר' אחאי גאון (וישלח סי' כו) וכן בהלכות גדולות הל' חנוכה.
כל טוב, תשובה לשאלה זו נתנה באתר מורשת.
|
|
 |
רבי יוסף הגלילי
|
חכמים לדורותיהם |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
מיהו רבי יוסף הגלילי ?
תשובה
שלום.
רבי יוסף הגלילי היה תנא בדור השלישי לתנאים. למד בבית המדרש ביבנה.
חי בדורו של רבן גמליאל ביבנה, עם רבי טרפון ור' עקיבא ואע``פ שהם זקנים ממנו והוא
כתלמיד נתעלה להימנות עימהם ועם ר' אלעזר בן עזריה ור' ישמעאל.
היה מתלמידיו של ר' עקיבא. ר' יוסי הגלילי נמנה על ארבעה זקנים מראשי החכמים ביבנה. עם ר' טרפון, ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא. היתה לו אשה רעה והוכרח לגרשה(בניגוד לדבריו של הרמב``ם שכל מי שמגרש את אשתו הראשונה מזבח מוריד עליו דמעות). כשנישאה לאחר ולא היה יכול בעלה לפרנסה, עמד ר' יוסי ופירנס אותה ואת בעלה. ר' יוסי היה מפורסם בחסידותו, עפ``י התלמוד הירושלמי ברכות ה, ב תפילתו על עצירת הגשמים היתה נשמעת. בתלמוד מופיעות בשמו גם דרשות באגדה. ר' יוסי דיבר במעלת השלום ואמר:``גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום``.
עפ``י אנציקלופדיה לבית ישראל והרמב``ם.
|
|
 |
``על הניסים`` בתפילה ובברכות
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
למה אומרים ``על הניסים`` גם בברכת המזון וגם בתפילה ולא רק בתפילה או בברכת המזון?
תשובה
שלום.
על הניסים הינה תפילת הודאה שמוסיפים לברכות ההודאה (אחרי מודים). התפילה נזכרת בתוספתא(ברכות, ג, יד) ובמסכת סופרים.
בכל חג שארעו בו ניסים לישראל אנו מצווים לזכרם ככל שביכולתנו, התוספת בתפילה הינה היבט אחד של החג והתוספת בברכת המזון מבטאת היבט נוסף שכן היהדות משלבת בין הגוף והנפש.
בברכה
מ.ר.
|
|
 |
``על הניסים`` בחנוכה ובפורים
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
מדוע מוסיפים ``על הניסים`` דווקא ורק בחנוכה ופורים ולא בחגים אחרים?
תשובה
חנוכה ופורים אלו הם חגים שארעו בהם ניסים גלויים שאותם אנו מזכירים ואילו החגים האחרים הינם חגים מהתורה שעליהם לא נקבע אזכור על הנס, למרות שגם בהם היו ניסים כגון חג הפסח.
בברכת התורה
מ.ר.
|
|
 |
ענייני משיח וגאולה
|
הלוח היהודי |
הרבני משה רבפוגל |
שאלה
שלום.
מתי כבר יבוא משיח צדקינו ? אנו מחכים ומחכים והוא לא מגיע. מדוע ישנם הבדלים כאלה גדולים בין שיטת חב``ד לליטאים ?
החרד לשלום עמנו
תשובה
שלום לשואל.
שאלתך חשובה, אכן הגיע זמן שראוי להיות זמן הגאולה. וכבר אמר הרב``י נשיא ישראל השביעי שכבר ניתן לצחצח את הכפתורים ולחכות לביאתו שכן משיח נמצא בפתח. וזירוז הגאולה יהיה כאשר יפוצו המעינות, כך נאמר לבעל שם טוב בשעת עלית הנשמה כשעלה להיכלו של משיח ושאל ``למתי קאתי מר`` ?.
לגבי ההבדלים השונים בעבודת ה' שאינם נוגעים לשאלות יסוד באמונה נאמר בשולחן ערוך ``אלה ואלה יסודתם בהררי קודש וכל אחד ילך בדרך שהורו לו רבותיו``. הרמב``ם אמר לבני דורו ש``אנו מחויבים לצפות לביאתו של משיח ואם ח``ו לא נזכה לביאתו אנו את שלנו עשינו בקיום התורה והמצוה`` וההכנה לביאתו ע``י קרוב יהודים לתורה (ולא את התורה ליהודים) אך דורנו כבר הכריז עליו הרב``י שהוא דור ראשון לגאולה ולפיכך ביאתו של משיח הינה ממשית ועינינו תראינה ולא זר בביאתו.
בברכת התורה
מ.ר.
|
|
 |
מתנות עניים
|
מנהגים והליכות |
חבקוק ברוח הרבי |
שאלה
שלום
ברצוני לשאול מה הם מתנות עניים ? היכן נוהגים בהם ?
תשובה
שלום.
מתנות עניים הינם:לקט, שכחה ופאה.
פאה - הקוצר את שדהו משאיר ומניח מעט קמה לעניים בסוף השדה וכך גם באילנות,
שנאמר ``לא תכלה פאת שדך בקוצרך``. לקט - אלה הינם השיבולים הנופלות בשעת הקצירה מניחם לעניים שנאמר ``ולקט קצירך לא תלקט`` וכך גם בענבים בשעת הבצירה. שכחה - המעמר ושכח אלומה אחת בשדה הרי זה לא יקחנה, שנאמר ``ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו.
לעניים ארבע מתנות בכרם:הפרט, והעוללות והשכחה והפאה. ושלוש מתנות בתבואה:הלקט, השכחה והפאה ושתיים באילנות:השכחה והפאה.(הרמב``ם, הלכות מתנות עניים).
כל מתנות העניים האלו אינן נוהגות בתורה אלא בארץ ישראל.
|
|