שאלה
שלום ל``חבקוק``.

ברצוני לדעת כיצד ניתן לשלוט על המחשבה ?

כוונתי לחשוב מחשבות נכונות ?

דורון

תשובה
לדורון שלום וברכה.

במשנה נאמר ``אני נבראתי לשמש את קוני``(קידושין פב, א) ובמקום אחר אמרו חז``ל ``נתאווה הקב``ה להיות לו דירה בתחתונים``(תנחומא, נשא טז, א). כלומר, בעולם הזה החומרי, ולא בשמים. ודבר זה מתקיים ע``י לימוד התורה וקיום המצוות שלנו. זוהי הדרך בה אנו עובדים את הבורא וממלאים את יעודנו בחיים. לאור זה, יש לדעת לאיזה מחשבות יש לתת רשות כניסה ולאיזה לא. קווי ההדרכה ניתנים ע``י ``שולחן ערוך``, שגם מלמד איך לשלוט על המחשבות. מכיוון שכל המחשבות שהנן בהרמוניה עם המטרה שהוזכרה לעיל, והן מעודדות וממריצות את השגת המטרה הזו, הינן מבורכות, ולכל המחשבות האחרות צריכים להתייחס כאל מבחן של אהבת האדם והתמסרותו אל הקב``ה; הן מקבלות השראה מהיצר הרע, שתפקידו לפתות ולהסיח את הדעת מהמטרה האמיתית; וההתגברות על מחשבות שליליות אלה תלויה באדם ויש בכוחו להתגבר על יצר הרע.

בברכת התורה
חבקוק

נ``ב

שמירת שלושת השיעורים היומיים(חומש, תהילים, תניא)

שאלה
שלום.

ברצוני לשאול איך מביאים שלום לעולם ?

שלום

תשובה
לשלום שלום וברכה.

במענה לשאלתך החשובה אביא את דברי הרמב``ם וחז``ל ש``אליהו בא לעשות שלום בעולם`` וכשתרבה הדעת והחכמה בימות המשיח בודאי שיהיה קיבוץ אמיתי של רוב בני האדם ואפילו כולם שיחיה בשלום, עד אז על כל אחד ואחד מאיתנו לעשות את חלקו בקיום התורה והמצוות וזה והחינוך הנכון עם המעשים הטובים בודאי שיקרב את ימות המשיח, כמו שנגלה ל``בעל שם טוב`` שעלה להיכלו של משיח ושאל אותו ``למתי יבוא`` וענה לו המשיח כשיפוצו מינותיך חוצה, כלומר שלימוד דרכי החסידות יזרז את ביאתו.

בברכת התורה
חבקוק

שאלה
שלום.

מהו המסר של החנוכייה.
בכבוד התורה
פלוני

תשובה
שלום וברכה.

אחד המסרים הבולטים של נרות החנוכה הוא שליהודי אסור לעולם להיות מרוצה מהמצב של ``האור``, ככל שיהיה משביע רצון ביום מסויים, אלא הוא חייב להוסיף הארה נוספת, עבור עצמו והסובב אותו, מיום ליום.

בברכת התורה
חבקוק

שאלה
מדוע חשוב כל כך שהילדים ילמדו בבית ספר יהודי ?

פלוני

תשובה
להלן לקט מתוך תשובת הרב``י (מעובד מתוך תשובותיו)

שלום וברכה.
כאשר התורה נתנה לעם שלנו, ``נעשה`` היה לא רק תנאי לקבלת התורה, אלא תנאי מוקדם - ``נעשה`` לפני ``נשמע``. חז``ל (שבת פח, א) ציינו שהזהות היהודית ועצם היסוד של הקיום היהודי, עבור היחיד וכן עבור העם ככלל, נעוצים בעיקרון גדול זה של ``נעשה`` לפני ``נשמע``. ובודאי שזה הדרך לאמן ולחנך ילד יהודי...ובודאי שזה נעשה במיטבו בבית ספר יהודי.

חבקוק

שאלה
שלום

מבקש לקבל הסבר או/ו קוד מוסרי התנהגותי בין מורים לתלמידותיהם על מנת שלא להיכשל.

בכבוד התורה
אבר'מלה

תשובה
לאברמ'לה שלום.

הקוד המוסרי למעשה הוא ה``שולחן ערוך`` והחוסן המוסרי הפנימי של האדם יחד עם זה עקב אירועים שונים בעבר ועל מנת שלא להיכשל נעשו מס' נסיונות לכתיבת קוד אתי עבור מוסד חינוכי, אחד מהקודים האלה התקבל מהרב יעקב אריאל שליט``א ונכתב ע``י מכללת אורות, הננו מביאים בקצרה את ראשי הפרקים בנושא זה:

1. פגישות/שיחות אישיות עם התלמידה יתקיימו בשעות העבודה. אין לקיימן בשעות הערב והלילה.
2. שיחות אישיות בין בעל הסמכות לתלמידה תתקיימנה בתוך בניין המוסד, להוציא מקרים חריגים שיהיו כפופים לסעיפים 3 ו 4 לעיל.
3. במקרים חריגים (קיום שיחות אישיות מחוץ לשעות הלימודים או מחוץ לבניין המוסד) בעל הסמכות ירשום ביומן וגם יודיע לאיש צוות אחר במוסד שהוא מקיים פגישה/שיחה אישית עם תלמידה באותו יום.
4. בעל הסמכות יודיע בכתב לאחראי/ת על מספר הפגישות עם התלמידה (אפשר גם לדווח בצורה שלא מזהה את התלמידה בשם).
5. בעל הסמכות יקיים פגישה עם תלמידה רק כשיש עוד איש צוות בבניין המוסד או במקום שבו מתנהלת השיחהץ אם הפגישה תתקיים בביתו של בעל הסמכות, הוא ידווח על כך לבני משפחתו, וידאג שבזמן הפגישה יהיה עוד מישהוא בבית וישאיר דלת פתוחה.
6. בעל הסמכות ייתן לתלמידה אפשרות להזמין עוד איש צוות או/ו תלמידה או כל גורם אחר להיות נוכח בפגישה אם כך תרצה התלמידה.
7. בעל הסמכות ישאיר את הדלת פתוחה לפחות קצת בכל שעת הפגישה אלא אם יש קיר או דלת זכוכית שניתנת אפשרות לראות את הנוכחים בחדר מבחוץ.
8. בעל הסמכות ידאג שתמיד יהיה ריהוט (כגון שולחן) שמפריד בינו ובין התלמידה בכל שעת הפגישה.
9. באם בעל הסמכות נוסע במכונית עם תלמידה בודדה, התלמידה תשב מאחור ולא מלפנים ליד בעל הסמכות. אם בעל הסמכות אינו נוהג ויושב גם הוא מאחור, ידאג שיש חפץ או בן אדם אחר בינו ובין התלמידה.
10. בעל הסמכות לא ייגע בתלמידה עם חלקי גוף שלו או/ו חפץ שלו.
11. בשיחה עם התלמידה, יקפיד בעל הסמכות להשתמש בשפה ובסגנון ראויים שאין בהם מילים של חיבה, קירוב או בסגנון מיני או זלזול ופגיעה. בעל הסמכות ישקול את דבריו בהיותו מודע לכך שביטוי התמים בעיניו עלול להתפרש ע``י התלמידה באופן שונה לחלוטין.
12. בעל הסמכות לא ידבר עם התלמידה על הגוף שלה, ולא יקיים כל שיחה הנושאת אופי מיני או שיש בה רמז בכיוון זה.
13. בעל הסמכות לא ידבר עם התלמידה על איך היא נראית, על יופייה ועל איך היא לבושה.
14. באם במרוצת השיחה עולה נושא של מין, טהרת המשפחה או/ו חיי האהבה שלה, בעל הסמכות יסביר לתלמידה שיש לדבר עם אישה על נושא זה, ויפנה אותה ליועצת המכללה. הרב כן יענה על שאלות הלכתיות בנושא.
15. בעל סמכות לא ייעץ ויטפל בתלמידה בשעה שהיא נתונה במשבר אישי, הנובע ממצוקותפיזיות, או/ו נפשיות, בעיות בחיי בני זוג וכדומה, אולם יוכל לקבלה לפגישה חד פעמית על מנת להפנותה לגורם המטפל המתאים.
16. בעל הסמכות המגלה שהתלמידה מתחילה ליצור תלות בו, או שהיא מפתחת קשר אינטימי או רגשות חיבה כלפיו, ינטרל את הקשר ויפנה אותה לפגישות עם גורם אחר - כגון יועצת המכללה.
17. אין לקיים לימוד משותף בחברותא אישית עם פחות משתי תלמידות. ניתן ללמוד בחברותא עם שתי סטודנטיות בבית המדרש כאשר קיימת בו נוכחות של אנשים נוספים. מחוץ לבית המדרש לא יתקיים לימוד בחברותא עם פחות משלוש תלמידות.
18. כל הערה לסטודנטית בנושא צניעות, כולל לבוש, הופעה, צורת ישיבה, ודיבור נאות, כפי שיוגדרו על ידי רב המכללה, תיעשה ע``י אישה.

חבקוק

שאלה
תודה רבה למורה משה
אם אפשר יש לי עוד שאלה,
מיהו רבי עקיבא מהם קורות חייו?

תשובה
שלום למאור.

רבי עקיבא היה מגדולי התנאים. היה ראש הדור השלישי לתנאים. רבי עקיבא חי 120 שנה. נולד כנראה בשנת ג'תשע``ה ונהרג על קידוש ה' (היה אחד מעשרה הרוגי מלכות). חז``ל חלקו את שנות חייו למס' תקופות. ארבעים שנה היה רועה, ארבעים שנה למד תורה וארבעים שנה הנהיג את ישראל. חי בזמן בית המקדש השני, אביו יוסף היה גר צדק. בשבחו של רבי עקיבא אמרו שהוא דומה לאוצר בלום. הקב``ה שיבח את רבי עקיבא בפניו של משה רבינו ואמר לו:``עתיד לעמוד אדם אחד ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ - תלי תלים של הלכות (מנחות כט,ב). עד גיל 40 רבי עקיבא לא למד תורה והיה ``עם הארץ``, היה רועה צאנו של כלבא שבוע שהיה מעשירי ירושלים. רחל, בתו של כלבא שבוע, ראתה בו מדות טובות ושהיה צנוע, חפצה בו ופעם אחת שאלה אותו האם ילך לבית המדרש משתתקדש לו ? כשאמר לה הן, התקדשה לו בצנעה ואז אביה הדיר אותה מנכסיו. ר' עקיבא למד 24 שנים רצופות וחזר לביתו עם עשרים וארבעה אלף תלמידים. הוא תלה את גדולתו בתורה באשתו ואמר לתלמידיו:``שלי ושלכם - שלה הוא``. כשהכירו כלבא שבוע התיר את נדרו ונתן לו מחצית מממונו.

רבותיו של רבי עקיבא היו:ר' אליעזר בן הורקנוס ור' יהושוע בן חנניה. ישיבתו של ר' עקיבא היתה בבני ברק, חבריו היו:ר' יוחנן בן נורי, ר' טרפון ור' יוסי הגלילי. עשרים וארבעה אלף מתלמידיו מתו בין פסח לעצרת., על שלא נהגו כבוד זה בזה. הוא מסר את התורה לחמישה תלמידים:ר' מאיר, ר' שמעון בר יוחאי, ר' יוסי בן חלפתא, ר' יהודה בן אלעאי ור' נחמיה. ר' עקיבא הקהיל קהילות ברבים גם כשדרשה מלכות רומי שלא לעסוק בתורה. בזמן שהוציאו אותו להורג היה זמן קריאת שמע, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל ואף על פי כן קיבל עול מלכות שמים מאהבה ואמר לתלמידיו שהוא משתדל לקיים את הפסוק ``ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך`` וזאת אפילו כשנוטלים את נפשו של האדם, גם את זה הוא צריך לקבל באהבה ולקיים מצוות קידוש ה'. כשמת ר' עקיבא אמרו עליו ש``נסתתמו מעינות החכמה``. על יסוד תלמודו של רבי עקיבא ותלמידיו, סדרו רבי יהודה הנשיא ותלמידיו את המשנה.

מאמרותיו של ר' עקיבא ``האב זוכה לבן בנוי בכח ובעושר ובחכמה ובשנים (כלומר, שענייני הבן דומים במובן מסויים לענייני האב).

ר' עקיבא אומר ``שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה, מעשרות סייג לעושר, נדרים סייג לפרישות, סייג לחוכמה שתיקה``(אבות פ``ג יג).

רבי עקיבא אומר כל הנוטל פרוטה מהצדקה ואינו צריך, אינו נפטר מהעולם עד שיצטרך לבריות``(אבות דרבי נתן).

משה רבפוגל
עפ``י אנציקלופידה לבית ישראל', הספר עקיבא בן יוסף חייו ומשנתו מאת שמואל ספראי, הוצאת מוסד ביאליק ירושלים 1970, אגדות התנאים כרך ראשון חלק שני, הוצאת דרור ירושלים.

שאלה
שלום

מבקש לדעת האם יש לכם חומר בצרפתית על הרב קוק והחסידות
בתודה
אביחיל

תשובה
לאבי שלום

מאמרי חסידות בצרפתית ניתן להשיג במרכז חב``ד בירושלים.
או בדואר בת``ד 6641 ירושלים - אם תיתן לנו את כתובתך נשלח לכם עותק של ליקוטי שיחות של הרבי בצרפתית
בכבוד רב
משה ר.

נ``ב

כתובתו של מרכז חב``ד לדוברי צרפתית הינו רח' מיוחס 6 ת``ד 6641 ירושלים 91061
טלפון 02 5002556 פקס' 02 5002766
habad-fr@zhav.net.il

שאלה
רשום בכותרת

תשובה
שלום למאור.

רבי יהושוע בן חנניה היה מראשי התנאים בדור השני לתנאים, במשנה נקרא סתם ר' יהושוע. הלכות רבות הובאו בשמו ואגדות רבות סופרו על חכמתו. אמרותיו מופיעות ונכללות בפרקי אבות ובמדרשים כגון:``עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריאות מוציאות את האדם מן העולם``(אבות ב, יא); ,יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית``(רות רבה, ה,ט).

רבי יהושוע היה מגדולי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי (גיטין נו,א) ולמד לפניו בירושלים טרם החורבן, רבן בן יוחנן בן זכאי קרא עליו אשרי יולדתו מכיוון שאמו היתה מוליכתו בעריסתו לבית המדרש כדי שיכנסו דברי תורה באזניו. רבי יהושוע בן חנניה הוסמך להוראה ע``י רבי יוחנן בן זכאי, שלימדו גם תורת הנסתר. הוא וחברו רבי אליעזר הוציאו את רבן יוחנן בן זכאי מירושלים ערב החורבן, בשעת המצור, וזאת כדי להיפגש עם האויב הרומי ולבקש את יבנה וחכמיה. כשנתמנה רבן גמליאל השני לנשיא, שימש על ידו כאב בית דין. רבי יהושוע היה חבר בסנהדרין שביבנה. ידע לשונות רבותוהיה בקי בחשבון ובאסטרונומיה. השתדל ברומי אצל גדולי המלכות על עם ישראל. פעמים רבות ניהל ויכוחים עם מינים, עם קיסר רומי ועם חכמי אתונה. ר' יהושוע חי בעניות כל ימיו. עסק בעשיית מחטים עד שהשחירו כותלי ביתו , בתלמוד מסופר עליו שהיה פחמי, היה בעל המאמר על התורה ``לא בשמים היא``, כלומר, אין משגיחין בבת קול לגבי פסיקת ההלכה. מגדולי תלמידיו היו:ר' אליעזר בן שמוע, ר' אלעאי, אונקלוס הגר, שמעון בן זומא, שמעון בן עזאי, ר' יוחנן בן ברוקא ועוד.

החכמים כבדו מאד את רבי יהושוע, עד כדי כך שרבן גמליאל הנשיא הודח מתפקידו מכיוון שפגע בכבודו של רבי יהושוע. רק כשבא רבן גמליאל לפייסו הוא חזר לתפקידו. ר' יהושוע האריך ימים וכשנפטר אמרו עליו:``בטלה עצה ומחשבה``.

בברכת התורה
משה רבפוגל

מקורות:אנציקלופדיה לבית ישראל

שאלה
מה היתה התיחסותו של רבי יהודה הנשיא לעם ומה היתה התנהגותו כנשיא

תשובה
לרננה שלום.
רבי יהודה הנשיא מכונה רבינו הקדוש. והיה בתכלית החכמה והיראה, איש שנמצאו בו כל המידות הטובות והחמודות. והיה בתכלית החסידות והענוה והרחקת התענוגים. והיה צח לשון ובעל ידיעה מופלגת בלשון הקודש עד שחכמים היו למדים מה שנשתבש להם בלשון המקרא מדברי עבדיו ומשרתיו. והיה עשיר גדול ורחב היכולת והרבה תורה בישראל ואסף את כל ההלכות מימות משה רבינו ועד ימיו וקבצם במשנה.

רבי השתדל להקל את חייהם של העניים וביחוד ניסה והצליח לשפר את מצבם של החקלאים שהיו רוב העם. רבי פסק, שמותר ללקט ירק בשדות מיד בתום שנת השמיטה ושהחקלאים החיים באיזורי הספר פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, וזאת מפני שלאדמות הספר אין קדושה כמו זאת של ארץ ישראל(בגבולות ההבטחה). רבי רצה גם לפטור אותם משמירת שנת השמיטה אבל חזר בו כששמע שחכמים לא נאותו לדבריו. גם ליושבי הערים ביקש רבי לעזור. הוא פסק, שבעיר מעורבת שרוב תושביה אינם יהודים, יהודי העיר פטורים ממצוות התלויות בארץ, כגון תרומות, מעשרות ושמיטה, ואעפ``כ אין אדמתה טמאה. ע``י החלטה זו עודד היאחזות בארץ.

רבי ישב בבית שערים ולאחר מכן עבר לציפורי ועמו עברה לשם גם הסנהדרין. רבי שיווה לנשיאותו אופי של מלכות באמצו גינוני מלכות, כולל עבדים וחיילים שעמדו לשרתו אולם חשוב להבין שאת כל זה הוא עשה לא למען עצמו אלא לשם שמים ולולטובת עם ישראל.
בניגוד להקלות, שהנהיג עבור העם הקפיד רבי עם חכמים, כאשר שני חכמים דברו בגנות חצרו, הוא הרחיקם לזמן מה מבית המדרש. הוא קבע שרק הוא רשאי לסמוך חכמים, כל תלמיד שרצה לקבל סמיכה היה צריך לפנות אל הנשיא. רבי נתן סמיכה רק לתלמידי חכמים שהסכימו לפעול בשליחותו באחת מקהילות ישראל (מכיוון שראה בהם חיילים בצבאות ה' כמו הרבי מלוובאוויטש בזמנינו) וע``י כך חיזק רבי את מעמד הנשיאות והידק את קשריו עם כל הקהילות.

בברכה
משה רבפוגל

מבוסס בחלקו על ספר שיעורים בהסטוריה לבתי הספר הדתיים

שאלה
שלום למשה.

להלן תשובת הרב יעקב אריאל כלשונה:

במשך הדורות היו התיחסויות שונות לקראים לפי יחסם הם לעם ישראל.ולעיתים,כמו בשואה,הם עצמם מכלל עם ישראל.יש הסבורים שאין לקבלם לעם ישראל ויש הסבורים שאם הן מוכנים לקבל על עצמם את דברי חברות כהלכה ניתן לקבלם.אלא שגם אלו הרוצים להיות חלק מעם ישראל, יש הסבורים שמשום שלא שמרו דיני חיתון וגירושין הם בספק ממזרות, וא``כ אינם יכולים להחתן עם ישראל. ולכן אפילו שהם מזרע ישראל וצריכים להתייחס אליהם כאל ישראל וצריכים לנהוג בהם ככל המצוות כישראל (במידה ומודים בתושבע``פ ונוהגים על פיה) אי אפשר לטהרם.והם יכולים להתחתן עם גרים או בינם לבין עצמם.אך יש הסבורים שיש לבדוק ארבעה דורות אחורה,ואם לא היו במשפחה נישואין עם גרושות.אם הם מוכנים לקבל עליהם דברי חברות כנ``ל ניתן להשיאם לישראלים.
מטעם הרבנות הראשית מונה לכך רב מיוחד-הרב בניזרי ממושב יד רמב``ם ליד רמלה.המעוניין בהצטרפות לעםפ ישראל שיפנה אליו.

תשובה
שלום למשה יוסף.

להלן תשובת הרב:
במשך הדורות היו התייחסויות שונות לקראים לפי יחסם הם לעם ישראל. לעיתים (כמו במצרים) הם ראו עצמם כחלק מעם ישראל, ולעיתים כמו בשואה הם הוציאו עצמם בכלל מעם ישראל. יש הסוברים שאין לקבלם לעם ישראל ויש הסוברים שאם הם מוכנים לקבל על עצמם דברי חברות כהלכה ניתן לקבלם. אלא שגם לגבי רוצים להיות חלק מעם ישראל, יש הסוברים שמכיוון שלא שמרו דיני חיתון וגירושין הם בספק ממזרות, ואם כן אינם יכולים להתחתן עם ישראל.ולכן אפילו שהם מזרע ישראל וצריכים להתייחס אליהם כאל ישראל וצריכים לנהוג בהם בכל המצוות כישראל (במידה ומודים בתורה שבע``פ ונוהגים לפיה) אי אפשר לטהרם. והם יכולים להתחתן עם גרים או בינם לבין עצמם. אך יש הסבורים שיש לבדוק 4 דורות ואם לא היו במשפחה נישואין עם גרושות והם מוכנים לקבל עליהם דברי חברות כנ``ל ניתן להשיאם לישראלים.
מטעם הרבנות הראשית מונה לכך רב מיוחד הרב בניזרי ממושב יד רמב``ם ליד רמלה. המעוניין בהצטרפות לעם ישראל שיפנה אליו.