שאלה
שלום לכת``ר, ישנה דעה רבנית שהנשמה הינה פיקדון בגופו של האדם ואין לאדם או לסובבים אותו רשות בכל תנאי ובכל מצב לנתק את הקשר בין גופו ונשמתו. והנה בדבר חולה שא``א לרפאותו ידועים דברי הרמ``א שמותר למנוע את המעכב יציאת הנפש אם חייו מוארכים רק באופן מלאכותי ונראה לפי דברי הרב משה פיינשטיין זצ``ל (ח``מ ב עמ' שיא) שכל זה כאשר אנו יודעים שיש לחולה יסורים ועוד נראה מדבריו של הרב פינשטיין (שם בעמוד שטו) שיש לחולה רשות שלא לבחור בחיי יסורים(סימן עה א), נראה מכל זה שמותר להסיר המונעים יציאת הנפש כאשר אנו יודעים שא``א לו להתרפא ויש לו יסורים ואם אינו רוצה לחיות חיי יסורים מראשד מותר לו לבחור את דרכו(עה א) - והנה באשר לחולה שנותק מאותם אמצעים שהאריכו חייו היום (כד תמוז), שאלותי הינן:
א. אם היה ידוע לרופאים שהיו לו יסורים הדבר היה מותר ואם ידוע שלא היו לו יסורים הדבר היה אסור, האמנם כך ? שכן לפי המובן לא היו לו יסורים לכן, הדבר היה אסור.
ב. במידה ואכן היו לו יסורים והוא לא אמר בפירוש מראש שהוא אינו חפץ בחיי שעה של יסורים האם מותר לאנשים אחרים אף אם הם מקרובי משפחתו לקבל אחריות על עניין זה ? אודה לתשובת כבוד הרב.

משה רבפוגל

תשובה
הארכת חייו של חולה שא``א לרפאותו


תשובה:
ראשית, הדעה ``הרבנית`` אינה דעת הרבנים בלבד אלא דעת התורה כפי שאמר ר``ח בן תרדיון שמוטב שיטלנה מי שנתנה. וע``כ נפשו היא פקדון בידו ואין הוא או אחרים אדונים לה ליטלה מתי שברצונם. דברי הרב פיינשטיין אינם קשורים לרמ``א. הרמ``א עסק במעכב חיצוני ולא טיפולי למחלתו של הגוסס המעכב את יציאת נשמתו. ועל זה אמר שאין לעשותו. אבל לגבי טיפול רפואי לא דיבר כלל. כמו כן המדובר באגרות משה הוא במניעת טיפול רפואי ולא בניתוק ממכשיר הנשמה שזהו רצח אקטיבי! הרב פיינשטיין כתב שאין חייבים להאריך חיי שעה מלאי יסורים בטיפול רפואי שלא בא אלא להאריך את חיי השעה. אך לחנוק אדם ע``י הפסקת החמצן אינו דומה כלל למניעת טיפול רפואי. לגבי קביעת רגע המוות עי' באנ' רפואית הלכתית ובס' נשמת אברהם שעסקו בכך בהרחבה.

שאלה
שלום למורה שמעון טורם.

הנני שמח ויודע שיש לנו מורשת מפוארת של חכמים ורבנים.
תמיד אני מתבלבל בין התנאים לאמוראים, מי היו התנאים והאמוראים העיקריים, הרי בתלמוד מופיעים הרבה מאד שמות.
אנא עזרו לי לעשות סדר בנושא.

פלוני האוהב את התורה ואת תלמידי החכמים

תשובה
שלום לך.
שמי שמעון טורם ואני אענה על השאלות האלה באתר.
תנאים: המילה ``תנאים`` מקורה בארמית מהשורש ``תני`` = ללמוד, להורות, למסור. המושג מקיף את חכמי ההלכה בארץ ישראל (בעיקר) מזמנו של הלל (המאה הראשונה) ועד לחתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא. במשנה נזכרים שמותיהם של כ 150 תנאים, לא כולם בתור ``תנא``. בתום תקופת התנאים היו עדיין ``תנאים למחצה`` כמו רב, רבי יוחנן, רבי חייא ואחרים אשר מחוץ למשנה נזכרים לעיתים כתנאים. רב תנא הוא ופליג``, עיקר המשמעות המעשית בלהיות תנא הינה שאין אמורא יכול לחלוק על תנא, וכשהוא נראה כחולק מובאת בדרך כלל ראיה לכך שהאמורא סובר כתנא אחר החולק על תנא זה (ראה אנציקלופדיה עברית דף 918 ומעלה כ' ל``ב).

אמוראים:``אמורא`` בארמית - דורש, מרצה. בתקופת המשנה ``אמורא`` היה האיש אשר תווך ותרגם את דברי החכמים לעם, כולל תרגום מעברית לארמית בה שלט רוב העם. יש מחכמי ישראל ששימשו כ``אמורא`` והיו בעלי ידיעות בהלכה ובפסיקה ויש אף מקרים מועטים כגון רב ששימש ``אמורא`` אצל רבי שילא אבל היה בר סמכא יותר ממנו.
האמורא אבדן שימש כאמורא אצל רבי יהודה הנשיא ובנוסף לכך היה תפקידו להיות המפרסם את הוראותיו של רבי יהודה הנשיא לעם(א``ע דף 914 ומעלה כ-ג).
המושג ``אמוראים`` קיבל החל מעת חתימת המשנה ולאורך כ 400 שנה עד חתימת התלמוד (במאה השישית) משמעות אחרת האמורא כאמור אינו יכול לחלוק על אחד מהתנאים. עיקר תפקידם של האמוראים היה לפרש וללבן את המשניות, תוך שימוש במשניות אשר רבי יהודה הנשיא לא כלל אותן בששת סדרי המשנה. מלבד זאת שמשו האמוראים כראשי ישיבות, כפוסקי הלכות, שופטים ומורי הדור, בשאלות יומיומיות שנתעוררו. מספרם של שמות האמוראים המופיע בגמרא עולה על 3000.
``סבוראים``, כך מכונים חכמי ישיבות בבל שחיו מסוף תקופת האמוראים(פטירת רבינא בשנת 499) עד תקופת ה``גאונים``.
לגבי משך תקופה זו יש סברות שונות, יש שאומרים שנסתיימה בשנת 540 עם פטירתם של רב גדא ורב סימונא, ויש סבורים (רבי אברהם אבן דאוד) שתקופה זו נסתימה עם פטירתו של רב ששנא בשנת 689(א``ע ע' 424 כ' כ``ה).
חכמי המשנה העיקריים הינם:הלל ושמאי עמדו בראש שתי מחנות(הם עצמם המשכם של ה``זוגות``), בית הלל ובית שמאי. רבן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, רבן גמליאל השני, רבי יהושוע בן חנניה, רבי אלעזר בן הורקנוס, רבי עקיבא, רבי שמעון בן גמליאל, רבי מאיר, רבי יהודה הנשיא, רבן גמליאל השלישי(א``ע, ע' 939 כ - ל``ב).
חכמי הגמרא העיקריים:ר' חייא, רב, רבי יוחנן, ר' הונא, ר' יהודה, ר' אמי, ר' אסי, ר' חסדא, רבה, ר' יוסף, רבא, אביי, ר' פפא, ר' נחמן, ר' אשי, רבינא(א``ע דף 916 כ' ג) המשנה נכתבה ונערכה ע``י ר' יהודה הנשיא(רבי), הגמרא רוכזה נערכה ונכתבה ע``י רבינא ורב אשי.

שאלה
שלום וברכה לעוסקים במלאכת הקודש.מאד נהניתי לקרוא את המאמרים באתר, יישר כח!!!
שמי אבי ורציתי לשאול שאלה, אני מקווה שתוכלו להיות לי לעזר בעניין זה. מזה זמן רב אני מחפש אחר רופא עם דעת תורה שיוכל ללמדני את הנהגת הגוף האמיתית לפי שיטתו של הרמב``ם זצוק``ל. לצערי בימינו צצים חדשות לבקרים דיאטיקנים כאלו ואחרים משלל צבעי וגווני הקשת והתחושה היא שרובם המכריע רחוק מדרכו של הרמב``ם. ברצוני לברר אם ידועים לכם אנשים בדורינו שמקובל וידוע שמכירים הם ושולטים בהנהגת הגוף לרמב``ם ושניתן ללמוד מהם ולבנות דרך חיים בריאה לשיטתו. נושא זה חשוב לי מאד אשמח לקבל מכם תשובה, בנוסף הייתי רוצה לדעת היכן ניתן לרכוש את ספריו של הרמב``ם בעניין הנהגות הגוף (מתורגמים) ושוב יישר כח וה' יצליח את דרכיכם. כל טוב.

תשובה
לאבי שלום.

שמחנו לקבל את התייחסותך, אני מקווה שבעתיד הרחוק אולי נהיה ראויים למקצת השבחים - עד אז המלאכה רבה.

שאיפתך להנהגת הבריאות עפ``י הרמב``ם הינה שאיפה נעלה וחשובה. ברצוני להשיבך אחרון ראשון בטרם אתייחס לשאלתך המרכזית. לגבי ספרי הרפואה של הרמב``ם, מדובר בחיבוריו העיקריים בנושא והם:הנהגת הבריאות, פרקי משה ברפואה, ספר הקצרת ועוד 2 חיבורים בנושאים ספיציפיים.הספרים
יצאו בהוצאת מוסד הרב קוק וניתנים להשגה בירושלים או באוניברסיטת בר אילן ב``דיונון`` (נכון להיום הם מצויים באוניברסיטה אולם לפני שמגיעים רצוי לדבר עם שמואל) וכנראה שהם ניתנים להשגה בעוד מקומות. חיבורים נוספים של הרמב``ם מצויים במכון הרמב``ם בחיפה, אולם למיטב ידיעתי לא כולם תורגמו לעברית.

באשר לשאלתך המרכזית, הנני מסופק אם ישנו רופא כזה כיום שמסוגל להבין וליישם את תורת הרפואה של הרמב``ם.
ישנם מס' סיבות לדבר:הראשונה, הינה שהרפואה התקדמה והשתנתה מאז ימיו של הרמב``ם, כמו כן האקלים, תנאי המחיה וגורמים נוספים התלויים בגוף האדם ותפקודו השתנו(ישנה התייחסות של הרבי לנושא), יחד עם זאת העקרונות הרפואיים של הרמב``ם נשארו תקיפים ויותר מכך ככל שהרפואה מתקדמת, כך באה לידי ביטוי חשיבותם. כוונתי בעיקר ל:ההימנעות מאכילת יתר ואפילו מהמזונות הטובים והבריאים, הימנעות מאכילת הערב בלבד, הקדמת המאכל הקל לכבד, הימנעות מאכילת מזון כבד ושומני, ההתעמלות, החיבור בין הגוף והנפש, חיזוק הכח הנפשי של האדם בשמחה ובהתנהגות נאותה ומוסרית יכול לחזק ולהשפיע גם על הגוף, התאמה יחודית של המזון למזג הגוף, המיצוע ועוד עקרונות רבים המופיעים דוקא בחלקם הגדול בהלכות דעות כגון אכילת המאכלים הטובים והבריאים (לחם עם חיטה מלאה,פירות שהתבשלו כל צרכם ונחשבים לטובים כגון הענבים והתאנים(בתנאי שבודקים אותם כראוי קודם האכילה) ועוד). לסיכומו של דבר הנני ממליץ לך להתמקד בעקרונות הרפואיים של הרמב``ם, במקביל אנו בודקים את הנושא ואם וכאשר נאתר ברסמכא כזה אי``ה נעדכן אותך וגם ההיפך הוא הנכון. כמו כן קיים כולל בקרית אונו בשם הליכות עם ישראל ויתכן ותוכל למצוא שם קצה חוט נוסף (ע``י פניה לרב אבשלום עדן), דבר נוסף ועיקרי שעלינו לזכור הינו שקיום המצוות אע``פ שהינו רפואת הנפש ולא רפואת הגוף ואל לנו לעשותו רפואת הגוף, הנה בכל זאת יש לו השפעה על הגוף בדרך שה' יתברך יודע מכיוון שכל דבר גשמי יש לו מקור רוחני.
הנני מאחל לך כל טוב בגשמיות וברוחניות ושתזכה ליישם את תורת הרמב``ם בגשמיות וברוחניות כאחד.
משה מאיר ר.
נ``ב

א. גם אני מחפש רופא כזה.
ב. תורת הרפואה של הרמב``ם מתבססת בעיקרה על האיזון בין ליחות הגוף או/ו ניקויים הנכון וגם בנושא זה יש לרפואה המודרנית הרבה מה ללמוד בנושא.
ג. ישנם מרפאים מזקני תימן ואחרים שיש להם ידע בנושא ומשלבים יסודות או/ו תרופות משל הרמב``ם אולם מכיוון שאין בידינו ידע מספיק על יכולותיהם אנו נמנעים מלהמליץ עליהם (ולהערכתינו הם אינם מבינים את כל תורת הרפואה של הרמב``ם אלא רק את חלקה).
ד. כנראה שיש מקום שהרפואה המודרנית כשם שהיא משלבת רפואה משלימה תשלב גם את רפואת הרמב``ם וכדאי לפתח את הנושא.
ה.ישנו ספר בשם ``צרי הגוף`` המיוחס לרבי נתן בן יואל פלקירה (מהודר ע``י זהר עמר ויעל בוכמן) יצא בהוצאת אוניברסיטת בר אילן שמרחיב ומפרט בנושא, אע``פ שספר זה אינו מתייחס לרמב``ם חלק גדול מהעקרונות הרפואיים זהים.
ו. תוכל להתיעץ בנושא עם המכון לחקר כתבי הרמב``ם טלפון 04 - 8255152 פקס 04 - 8341666
כתובת:רחוב דוד אסף 3 ת``ד 9049 חיפה 31090

שאלה
שלום

הנני מבקש לקבל פירוט על השאלות בנושא השואה באתרכם

תשובה
נעים שלום
שמי משה מלר ואני אענה על השאלות בנושא השואה באתר.
מספר מילים עלי - נולדתי בפולין בעיר ורשה, הנני איש שארית הפליטה, בביתינו היינו 6 נפשות מהם נשארתי יחידי. שנות המלחמה עברו עלי בגטו ורשה, במשך תקופת השואה נדדתי בין מחנות ההשמדה של הנאצים ימ``ש, שוחררתי בצ'כיה ע``י האמריקאים. בורשה גרתי ברחוב פוויה 18. אשמח לענות על כל שאלה שתופנה אלי בכל נושא השואה. כמו כן הנני נוסע ומדריך נוער ישראלי בפולין כאיש עדות ואיתי הרבה חוויות בנושא.

בברכה
משה מלר