שאלה
שלום.

לא שכנעת אותי בדבר.
שלום.

תשובה
שלום.
אצל המבינים הכל הבל.
העיקר מה שקורה ביניכם כעת.
הרמב``ם לימד אותנו ש``הפנים הם לפנים``.
איש ואשה אם זכו שכינה ביניהם. החוכמה לסלוח ולבנות את הקשר מחדש.
דבר זה ניתן ללמוד אפילו מהקב``ה בעצמו ובכבודו.

שאלה
שלום.

ברצוני לדעת האם מותר לי לחבר עבודה תורנית לשם קבלת פרס כספי ?

תשובה

טעם ההיתר לכתיבת עבודה תורנית לשם קבלת פרס

מבוא

יחס הראשונים לעבודה תורנית ששכרה בצידה

ראשית עלינו לדון בשאלה – האם יש היתר הלכתי לבצע עבודה על מנת לקבל פרס ?.
והנה בפרקי אבות נאמר בשם אנטיגנוס איש סוכו שקיבל משמעון הצדיק ``הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם`` (אבות, פרק ראשון, משנה ג) מכאן שאין לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס ובשם הלל נאמר ``וכך היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף, הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם`` (אבות, פרק ד, משנה ז) ומי לנו כרבנו הגדול שאמר שעל האדם לעבוד את ה' מאהבה ושלא על מנת לקבל פרס ``אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה, כדי שאקבל כל הרברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא `` (ספר המדע, הלכות תשובה, פרק י, הלכה א) וידועים דבריו בהלכות תלמוד תורה ``כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חלל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה, בעולם הזה`` (הלכות תלמוד תורה, פרק ג, הלכה ט) ``אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו, אל תעשם עטרה להתגדל בהן `` (הלכות תלמוד תורה, פרק ג, הלכה י) ועוד אמר ``מעלה גדולה היא למי שמתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים ראשונים היא ``. ואפילו שעבודה כזו או/ו אחרת איננה מעידה בהכרח על כל מהותו של האדם, הרי אם היא מתבצעת על מנת לקבל פרס יש בה לכאורה כדי חשש הטיית לב האדם שכן כבר אמר רבינו בחיי ש ``אחרי הפעולות נמשכים הלבבות`` ואולי אם ירגיל את עצמו בכך ילמד שלא לשם שמים ויעשה על מנת להנות מדברי תורה ?

הטעמים להתיר להתפרנס מתלמוד תורה
שאלה זו נדונה כבר בעבר רבות ונביא כמה מורי הוראה בישראל שנדונו בשאלה זו ובראשם הרב משה פיינשטיין שנשאל בדבר ההיתר לקבל פרס מתלמוד תורה ובשאלה הרחבה יותר של פרנסה מתלמוד תורה של תלמידי חכמים ופסק שהדבר מותר. והשאלה שנשאל הייתה האם אותם תלמידי חכמים הרוצים להתעסק בתורה ולהחכים בה בידיעת התורה בכמותה ואיכותה ונהנים לפרנסתם ממה שנוטלים פרס בכוללים וכן הרבנים הנוטלים פרס והמלמדים עם תלמידים וראשי הישיבות הנוטלים פרס לפרנסתם אם שפיר עבדי או שיש מה להרהר אחר זה ויהיה מדת חסידות שלא להתפרנס מזה אלא ממעשה ידיו. והייתה תשובתו ש`` הנה ודאי שפיר עבדי`` (אגרות משה, יורה דעה, סימן קטז), כלומר נכון הם עושים ועוד אמר שאפילו אם נאמר שאין כן דעת הרמב``ם ואפילו אם עפ``י הדין הלכה כהרמב``ם, לא נהגו כמוהו וניתן ההיתר ללומדים ולמלמדים לקבל שכרם מהציבור, אע``פ שמעיקר הדין כדברי הרמב``ם שהתורה שבע``פ תועבר בחינם, כפי שדרשו חז``ל במשה רבינו ``מה אני בחינם אף אתם בחינם`` ובאר הרב משה פיינשטיין ``ואף אם לדינא הלכה כרמב ``ם, הסכימו כן חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה, לא היו יכולין לטרוח בתורה כראוי והייתה התורה משתכחת מישראל`` (שם, שם). ובהמשך דבריו ביאר שאין בכך אפילו מדת חסידות ``ולכן הוא דין ברור ופשוט שנתקבל בכל הדורות אם מדינא אם מתקנה דעת לעשות לה' הפרו תורתך שמותר לעסוק בתורה ולהתפרנס מקבלת פרס או ממה שהוא מלמד תורה לאחרים או שהוא רב ומורה הוראה, ואין להימנע מזה אפילו ממדת חסידות ``(שם, שם).
הטעם להתיר עבודה תורנית לשם קבלת פרס.
אבל דברים אלה של הרב משה מתייחסים לתלמידי חכמים שבחרו להיות תורתם אומנותם והם אלה שעליהם נשאל האם הם יכולים לקבל שכר דרך קבע ? אבל מי שאינו תלמיד חכם אלא מתפרנס מיגיע כפיו ולכאורה אין במעשיו, כדי לקיים את הטעם שלא תשתכח התורה, האם רשאי אותו אדם לקבל פרס על תלמוד תורה או/ו על העיסוק בה ?

הנה, בספר נפש החיים (שער ג פ``ג) מאריך ר' חיים מוולוז'ין להסביר שאפשר ורצוי ללמוד תורה גם מתוך מניעים אישיים, מתוך ציפייה שהפן החיובי שבלימוד יבוא לידי ביטוי וישלב גם לימוד לשמה, כיוון שאי אפשר כלל שלא תיכנס בלבו במהלך לימודו מחשבה וכוונה לשמה. מאידך, מובא בספר דברי שאול (מגילה יח ע``א) שאין היתר ללמוד שלא לשמה אלא אם כן יבוא אחר כך לידי לימוד לשמה, מפני שבאופן עקרוני אין ללמוד תורה מתוך מניעים אישיים המעורבים בלימוד, אלא רק כשלב ביניים להשגת היעד של לימוד לשמה.

בשו``ת יחווה דעת מצדד כאפשרות הראשונה, שכל המתכוון גם ללמוד תורה לשמה, אף על פי שפועל מתוך מניעים אישיים - מותר.
על פי זה התיר לחבר מחקר תורני לשם קבלת תואר או פרס אם התכוון גם ללימוד תורה וזהו צד ההיתר בדבר שנסמך עוד על כמה היבטים.
משה רבפוגל
נ``ב
עמדה לפני תשובתו של הרב שמואל דביר מישיבת הר עציון

שאלה
שלום

ידוע בפסיכולוגיה כיום שכניראה הנטיות ההפוכות כפויות על האדם והוא לא בוחר אותן אלא נולד איתן ולא יכול לשנותן. אז איך אפשר לקרוא לאנשים האלה רשעים?? הרי יש גם רבים דתיים שנולדו ככה ומנסים להתמודד עם זה ובכל זאת לשמור תורה ומצוות למרות הנסיון הקשה שהם עומדים בו בלי רצונם, האם נכון לרפות את ידם? שמעתי שגם רבנים כמו הרב שרלו והרב בני לאו עודדו אנשים אלה להשתדל בשמירת המצוות למרות הנטיות ההפוכות, והזהירו לא להרחיק אותם ע``י כינויים כמו רשע או תועבה. מה דעתך??

תשובה
שלום לרפאל.
תודה על שאלתך החשובה.

בהתייחס לשאלתך האם בעלי נטיות הפוכות נולדו ככה? שאלה זו שנוייה במחלוקת.
אם נאמר שכך הם נולדו, נשאלת השאלה - מדוע התורה אסרה זאת ? האם רק מכיוון שהתורה מתייחסת בד``כ לרוב בני האדם ? כיצד תורת האמת תגזור על האדם לעמוד במצב שהוא איננו יכול להתמודד איתו ? לכן נראה לי לומר כדברי הרמב``ם בשמונה פרקים שהאדם יכול להיולד עם נטייה קלה לכיווון כזה או אחר של הדעות ובד``כ האדם נולד ללא דעה מסויימת לכאן או לכאן אלא הוא מסגל לעצמו את הדעות והמעשים הנראים לו עפ``י בחירתו, הבנתו את הסביבה בה הוא נמצא ודעות הנראות לו כנכונות ומתאימות לו (ראה דברי הרמב``ם בנושא זה בשמונה פרקים ובהלכות דעות, ספר אהבה). ולכן יראה לי לומר שגם נטיות הפוכות ניתן לשנות במידה ורוצים לשנותם. שינוי זה יכול להתבצע ע``י בעל הנטיה ההפוכה או/ו ע``י בני משפחתו (בעת שהוא צעיר ועדיין ניתן להשפעה) אם כי נראה לי כדבריך שלעיתים הדבר יכול להיות קשה ומסובך אולם אין דבר שאיננו עומד בפני הרצון והשאלה הנה עד כמה האדם משתדל לישר אורחותיו.
לגבי הכינוי ``רשעים`` - כינוי זה ניתן מכיוון שכל מי שנוהג בניגוד לדרכי התורה נקרא רשע עד שהוא שב בתשובה ומדובר כאן בהגדרה כללית שאיננה חלה על האדם הפרטי בכל מצב. ברור הדבר ויפה נוהג מי שמנסה לחזק את בעלי הנטיות ההפוכות בדרכי התורה שכן ``שכר מצווה מצווה`` ו``שכר עבירה עבירה`` אסור לומר לאדם שעבר עבירה אל תקיים מצוות אחרות מכיוון שממילא הנך בעל עבירה, נהפוכו ראוי לקרבו ולחזקו.
לגופו של עניין נראה לי שמדובר בסוג מסויים של הפרעה נפשית שניתן להתמודד איתה וללמד את האדם לחזור לדרך הישרה (אם כי הדבר תלוי באיזה גיל מתחיל להתבצע השינוי) וישנם דרכי התמודדות עם הבעיה עד שהאדם חוזר להיות צדיק גמור. אף אחד מאיתנו איננו מושלם, בסופו של דבר כולנו בעלי תשובה ואין דבר העומד בפני התשובה רק שעל האדם להתגבר ולגייס את כל כוחות נפשו כדברי הרב``י השביעי ש``על האדם לעבוד את ה' יתברך לפי כוחו אולם במלוא כוחו``, כך הדבר גם בנושא ההתגברות על הנטיות שאינן רצויות.

משה רבפוגל
המצפה להתקבל בתשובה

שאלה
מהי חשיבות התפילה ?

תשובה
תשובה.
התפילה הינה התקשרות האדם עם הבורא, לא רק לשם קבלת או/ו בקשת בקשות מה' אלא זוהי הדרך שקבעו לנו רבותינו הקדושים במקום עבודת המקדש עד שיבנה במהרה בימינו. גם לאחר מכן תימשך התפילה, הן כבקשה פרטית והן כבקשה ציבורית ודרך התקשרות אל הקב``ה.

שאלה
שלום לכבוד הרב...
ברצוני לשאול האם להעדיף שיעורי תורה על פני התנדבות למשטרה ?
ליאת

תשובה
שלום לשואלת הנכבדה.
יש להעדיף שיעורי תורה.

שאלה
שאלתי.
ברצוני לבנות את בית המקדש מה עלי לעשות ?

תשובה
לשמריהו.
הגמרא אומרת כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו.
בניין בית המקדש אינו תלוי ביחיד אלא ברוב העם אולם ביכולתך להשפיע על המאזן הכללי כדברי הרמב``ם שעל האדם לראות את עצמו כחציו זכאי וחציו חייב - עשה מצווה אחת הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות, עבר עבירה אחת ח``ו הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה. לכן עליך להיות בראש וראשונה ישר, בעל מידות טובות כדברי רבותינו בפרקי אבות, עוסק בתורה ובגמילות חסדים.
יהי רצון שה' יצליח דרכך בכך.
מ.ר.

שאלה
האם מותר לרכוש רכב 4 על 4
האם חובה להחליף לנורות חשמל חסכוניות
האם חובה לפעול בדרכים נוספות

תשובה
שלום.
חז``ל למדונו להתחשב בסביבה.
למשל, בתקופתם היה מקובל לעסוק במקצוע עיבוד עורות שהיה כרוך בזוהמה וריח רע. על מנת שלא לפגוע בתנאי המחיה בעיר צווינו להרחיק היזקים שונים מהעיר למרחק סביר. הקב``ה נתן ביד האדם גם אחריות מסויימת לסביבה ועל האדם לנצל אחריות זו ולעצב את הסביבה והאקולוגיה באופן המיטבי האפשרי לו. זהו הכלל. לגבי הפרט הדבר שונה מאדם לאדם - משמעת מים וחשמל הינה חשובה אולם לעיתים יש להתחשב גם בטעמו של האדם ובבריאותו, אדם שאור פלורסצנטי מפריע לו או/ו גורם לו תחושת אי נוחות או שהאור של מנורת ליבון רגילה חביב עליו וגורם לו תחושת רוגע בודאי שאיננו חייב להשתמש בנורות פלורסצנט גם אם הם זולות יותר וידידיתיות לסביבה. לגבי מים המצב שונה וראוי לחסוך במים היכן שניתן ולמנוע בזבוז.
לגבי רכב 4 על 4 אינני יודע. כל דרך שמאפשרת שיפור תנאי הסביבה ןהקיום לרבים מצוה לנהוג בה.

בברכה, משה רבפוגל

שאלה
בס``ד

שלום, אני אשמח אם הרב יוכל לענות לי על השאלה ואם לא אז רב אחר...תודה

אני נערה דתייה מבית דתי לומדת באולפנה דתית ואחד הדברים שמדברים עליהם לקראת כיתה י``ב ובכיתה י``ב היא: ``לאיפה את הולכת בשירות הלאומי?`` ואחד הדברים הברורים זה שלא מקובל שבת דתית תלך לצבא!!!
וישימו את כל הרגלים שאפשר כדי שהבת לא תלך לצבא.
אני אחד הדברים שאני מאוד רוצה לעשות זה לשרת בצבא!
זה אחד הדברים שאם אני לא אעשה את זה אני אדע שחסר לי משהו אך מכיוון שאני בת דתייה לא יתנו לי ואנשים לא יודעים להסביר לי טוב למה לא ללכת לצבא אומרים:``זה לא מתאים ואין לך מה לחפש שם`` אבל זה לא מספק ואני בכל זאת עדיין רוצה ללכת לצבא אני רואה בשרות בצבא אחד האידיאלים הגבוהים אחרי תורה. לכן בתור בת דתייה אשמח שהרב יסביר לי מדוע :``לא ללכת לצבא``?ומה דעת ההלכה בנושא. אשמח אם הרב יוכל גם לתת לי תשובה שתתן לי תחושה שלא הפסדתי את השרות הצבאי בזה שאני הולכת לעשות שרות לאומי במקום אחר.
תודה רבה
מוריה

תשובה
שלום לשואלת.

רצ``ב, תשובתו של כבוד הרב.
הננו ממליצים צלך לשמוע בקול הרב כפי שצוותה התורה וזוהי עצת היצר הטוב.
להלן תשובת הרב.
לצערי המסגרת הצבאית אינה מתאימה לנשים. ללחימה בפועל בכל הדרכים והחילות אין זה מתאים לאופי האשה. כו``כ במציאות ימינו נפילה בשבי היא סיכון גדול מאד וברור שלגבי אשה הסיכונים בזמן השבי גדולים יותר מאשר לגברים. לגבי תומכי לחימה (חובשות, פקידות הדרכות וכד') המסגרת הצבאית בה נשים נמצאות תחת פיקוד גברים אינה צנועה. היחסים של מפקד -פקוד כאשר צד אחד הם גברים וצד אחד נשים יוצרים הן מצבי קרבה והן מצבי מרות שגורמים למתחים נפשיים בשני הצדדים. מאידך בשרות הלאומי יש משימות מאד חשובות כגון טיפול במשפחות מצוקה וכד' שלולא בנות השרות המצוקה תוחמר מאד.

שאלה
האם מותר לבחורה להתחתן עם גבר קראי?

תשובה
תשובה.

ראיתי בתשובות הרב יעקב אריאל האומר ש:
``יש רבנים המשיאים קראי שקיבל על עצמו דברי חברות בצורה רצינית ואז הוא יהודי כשר לשיטתם ומצטרף למניין``.

אולם אצל הרב רואי מרגליות ישנה תשובה שונה בתכלית האומרת שאין להתחתן עם קראי ולהלן תקציר תשובתו:
``הקראים הם כת שפרשה מעם ישראל ואינם מאמינים בתורה שבעל פה ולכן כיום אין להתחתן עמהם כי גם יש לנו ספק לגבי יהדותם שאף שהיו מזרע ישראל אולי במשך השנים חדרו אליהם גוים שלא ע``פ הגיור המקובל``.
להלן תשובה נוספת הנמצאת ברשת של הרב דוד חי הכהן.
``גם לענ``ד נראה שהקשר הוא מסובך ויתכן ויגרום לבעיות שהם מעל כח הסבל של שניכם. כדאי לעשות כל מאמץ להפסיק את הקשר אף על פי שבתחילת הדרך יהיה בזה כאב, אבל המשך תוכלו להתגבר ושניכם תברכו על כך``.
נראה מכאן שרוב התשובות ברשת הינם לשלילה ואע``פ שנראה מדברי הרב יעקב אריאל שניתן להתחתן עם הבעל המעותד מקבל עליו דברי חברות ברצינות, לא ברורה לי כוונתו בזה, אשאל אותו ונחזור אליך. לכן, נראה שיש אי בהירות בנושא וכל מקרה צריך לבחון לגופו ולכן הדרך הטובה ביותר הינה לקבל בנושא הדרכה מרב הסמוך למקום מגוריך.
בכבוד רב, משה ר.
תוספת לתשובת הרב יעקב אריאל - אפשר לפנות לרב בניזרי ביד רמב``ם
לדעת חלק מהפוסקים קראים הם בחזקת ספק ממזרים ואסור להינשא להם. לדעת אחרים אם היא קבל עליה את דיני ישראל ועזבה את הקראות יכולה להנשא ליהודי מטפל בכך הרב בניזרי מיד רמב``ם

שאלה
החתונה-המסיבה המזויפת היחידה בתורה, היתה התקהלות של אנשים, בארגונו של לבן.
החתונה השנייה בתנ``ך מופיעה במגילת רות. בה בעז קונה את רות יחד עם שאר הרכוש כדי להקים בית על שם אלימלך. היו שם עשרה זקני העם בלבד.

השאלה היא, האם חתונה בה לוקחים מספר מצומצם של אנשים הגונים, בעדיפות לחכמים זקנים, יש מקום לעשות חתונה מצומצמת, לפי רוח ההלכה והיהדות הנתפסת כיום(כמובן שזה מרצון הצדדים).
אם לא, מהם השיקולים נגד.
היש טעם בחתונה, כמו בהקמת משכן קדוש, בהוזלת שתי דמעות.
מהם הטעמים לנוהג המקובל של התקהלות המונית וריקודים.

מה לגבי תקנות של חכמים אלו להגביל עד לשלושים אורחים לחתונה, בנוסף לקרובים מוגדרים (באם הוא מרוויח די מותר לו להזמין עוד כעשרה אורחים):
ארבע ארצות, שפיירא, תקנות רבי יהודה, תקנות שום, שפיירא, בר מייזא, מגנצא.


אציין כי הכוונה בשאלה היא לגבי מספר המוזמנים ולא לאופי האירוע וסוג האוכל.
אודה על התייחסות מלאה ומורחבת.
תודה וכל טוב.

תשובה
שלום.
השאלה מופיעה באתר של כבוד הרב יעקב אריאל.
עיקרי תשובתו הינם:
א. אין קשר בין התנ``ך לבין חתונה יהודית בזמן הזה.
ב. מכיוון שזוהי שמחת חתן וכלה מדוע שלא לשתף את מכיריהכהם ומיודעיהם בשמחה.
ג. הגבלת מספר המוזמנים הינה רק בשל הצורך למעט בהוצאות.
משה ר.