למקבלי התפילין – גמ"ח ע"ש צילה ו 2 בניה גילעד וליאור

 אל:...........................

   יהודי יקר.

גמ"ח התפילין של המרכז הרוחני "מרחבקוק" שמח להעניק לך זוג תפילין.

התפילין הינן כשרות ובדוקות אך לאו בהכרח מהודרות. בתפילין אלה הנך יוצא ידי חובת הנחת תפילין במידה ותניח אותם עפ"י ההלכה ובזמנים המיועדים לכך.

מצוות תפילין הינה מצווה יקרה מאד וכל התורה הוקדשה לתפילין, בזכות מצווה זו כל יהודי יכול לחזק ולקשר את עצמו עם הקב"ה וזוהי מצווה שבאמצעותה אנו מעידים עלינו על קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה', לפיכך ראוי לכל הפחות בתחילה להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע (עם מאמץ של כוונה, לפחות בפסוק הראשון של קריאת שמע) ובהמשך להתפלל תפילת שחרית (רצוי מאד בציבור).

נשמח לענות על כל שאלה שתתעורר.

תוכל לפנות בנושא לצבי הדסי(0522243050), משה רבפוגל(0506714661) או/ו אברהם שטראוס(0545419000).

במידה ומתעוררת שאלה הלכתית תוכל לפנות גם דרך האתר בכתובת דואר אלקטרוני mrhavakuk@walla.co.il

במידה והנך זקוק להכוונה או/ו סיוע בהשגת ספרות קודש תוכל גם כן לפנות אלינו בנושא. אנו נשתדל להיענות למירב הפניות אבל אם חלילה לא נוכל ליהענות הננו מבקשים את מחילתך מראש, הגמ"ח הינו גמ"ח קטן של מתנדבים ואיננו ארגון מסודר וגדול.

כללים בסיסיים למניח תפילין(מומלץ מאד לקרוא בש"ע את ענייני הנחתם וחיובם, סימן י בקיצור שולחן ערוך), קיצור הלכות תפילין:

קודם הנחתם יכווין שהקב"ה ציוונו להניח תפילין שיש בהם ארבע פרשיות, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח שנזכור תמיד ניסים ונפלאות שעשה איתנו ושלו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות כרצונו. וישעבד האדם לו את הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר המחשבות והתאוות. 

 א. בחול המועד אין מניחים תפילין וכמובן שגם לא בשבתות ובחגים.

     זמן הנחת התפילין הינו ביום בבוקר, המתאחר יסיים הנחתם לפני השקיעה.

 ב. תפילין צריכים גוף נקי, לפיכך יש לשמור אותם בקדושה ובטהרה (אדם  

     הסובל מחולי מעיים פטור מתפילין) ולהניחם במקום נקי (יש להרחיקם

      ממקומות מטונפים).

  ג. מניחים קודם תפילין של יד ואח"כ תפילין של ראש. אסור לדבר ואפילו לענות 

     אמן או/ו שלום בין תפילין של יד לתפילין של ראש.

 ד. אסור שתהיה חציצה בין התפילין של יד או/ו של ראש לגוף האדם.

 ה. תפילין של יד יש להניח על הבשר התופח ביד, כאשר הם פונים אל הלב,   

    תפילין של ראש יש להניח באופן כזה שהקו התחתון של הקציצה (הבית של   

    התפילין) הינו מעט מעל מקום תחילת צמיחת השיער.

 ו. קודם הנחתם יברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו

    וציוונו להניח תפילין" ואח"כ קושר שבע כריכות וממתין עד שיניח של ראש.

 ז. אח"כ מניח תפילין של ראש, יש המברכים על תפילין של ראש לאחר הנחתם

    "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות

    תפילין" (מנהג האשכנזים) ויש כאלה שאינם מברכים.

 ח. אח"כ עליך לקשור 3 כריכות בצורת האות "ש" על ידך.

 ט. אם הסרת את התפילין יש לברך שנית, מצוה למשמש בתפילין.

 י. את התפילין יש לתת לבדיקה פעמיים בשבע שנים (עפ"י מנהג חב"ד פעם

    בשנה, בד"כ נהוג לפני הימים הנוראים).

דרכי גישה לבית הכנסת:

מצומת תל השומר נוסעים עד מפגש הרחובות נגבה הירדן.

פונים ימינה בנגבה, נוסעים עד רחוב פנקס, נכנסים בפנקס ונוסעים עד גן ה 54. לבית הכנסת

ישנה אפשרות גישה גם לעגלות נכים.

זמני תפילות: ביום חול בבוקר בשעה 0600 - אחה"צ לפי זמן מנחה קטנה.

ביום שבת התפילה בבוקר מתחילה בשעה 0800 בבוקר.

רשימת תחנות דלק שומרות שבת ברמת גן - הציבור נקרא להעדיף תחנות אלה

אורלי - דלק על כביש גהה - ליד גבעת שמואל.

אילון - פז רחוב החשמונאים - איזור תעשיה בני ברק.

דלק ברחוב השומר בבני ברק - מול אולמי גרנד הול.

סונול ברחוב השומר בבני ברק - מתחת למרכז רימונים.

דור אלון ברחוב ז'בוטינסקי פינת רבי עקיבא.

פז על כביש גהה, בצומת קוקה קולה.

תחנות מוניות שומרות שבת

    אלחוט                      6721818.       

   מכלוף יוסף         0522513579.

   צ'לצ'בסקי דובי    0505301004. 

   נצב                         6181178.

מוניות בני ברק             5780066. 

  קל כנשר                   5788889.

מוניות דקר                 6768181.

 גרינברג יעקב 6760102.

 

סגולות לפרנסה טובה

התפילה לקוחה מתוך הסידור "תפילת החודש",

התורה מעידה כי קיים קשר בין קיום המצוות בכלל ולימוד התורה בפרט להשפעות גשמיות מאת הבורא, כפי שמובא בספר ויקרא (פרק כו): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:

וכן בספר דברים (פרק ז): וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:

ובתלמוד הבבלי מסכת עבודה זרה (דף יט עמוד א) אמר ר' אבדימי בר חמא: כל העוסק בתורה הקב''ה עושה לו חפציו.

ובהמשך הגמרא (עמוד ב) אמר רבי יהושע בן לוי דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים (שלושה פעמים - חזקה!) כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו, כתוב בתורה דכתיב {דברים כט-ח} וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן: שנוי בנביאים דכתיב {יהושע א-ח} לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל: משולש בכתובים דכתיב {תהילים א-ב} אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב: כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ:

ומסביר הנחלת יהושע את הפסוק הנ"ל {יהושע א-ח}: על ידי לימוד תורה תצליח כי ה' יהפך מזלך לטובה תמיד.

ובתלמוד הבבלי (מסכת ברכות דף ה עמוד א): כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו.

ובספר משלי פרק ג: בְּנִי תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ: כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ:

מה יעשה אדם ויתעשר

הגמרא במסכת נדה (ע:)  מספרת על אנשי אלכסנדריא ששאלו את רבי יהושע בן חנניא:  מה יעשה האדם ויתעשר?

אמר להם: “ישא ויתן באמונה. אמרו לו: הרבה עשו כן ולא הועילו? אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו”. רבי יהושע מלמד אותנו את גדר ההשתדלות הנחוצה לאדם. על מנת להתעשר צריך כל אדם להשתדל לפי דרגתו במשא ומתן, וכמובן שיהיה ביושר. אבל לא זה הדבר המועיל, כי הרבה עשו כן ולא עלתה בידם עשירות כלל. אלא צריך לצרף להשתדלות תפילה המחזקת את האמונה, ומבהירה לאדם שיקבל עושר לפי זכויותיו ולא לפי השתדלותו. לכן לפי מידת התחזקותו של אדם באמונה, הוא יעלה בדרגה ויזכה לעושר.

כך תובן גם הגמרא במסכת תענית (ח.): “אמר רב אמי אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה שנאמר: 'אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף' (תהילים פ”ה)”. בזכות האמונה בין אדם למקום, ובין אדם לחברו, יורדים הגשמים. לא בגלל הטבע ולא בגלל מזג האויר. בגלל האמונה בלבד זוכים לגשמים ולפרנסה.

לכן מביא המשנה ברורה (א' י”ג) בשם הירושלמי: “כל האומר פרשת המן, מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו”. האומר פרשת המן כל יום, מטביע בנפשו ש”המרבה לא מעדיף והממעיט לא מחסיר, ואין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה” (מ”ב שם). ממילא מתחזקת אמונתו, ומתרבות זכויותיו, ולכן זוכה להרבות פרנסתו.

וכן מובא ב”באר היטב” בהלכות ברכת המזון (אורח חיים קפ”ה א'): “למה אין 'ף' בכל ברכת המזון?

לפי שכל מי שמברך ברכת המזון בכוונה, אין שולט בו לא אף ולא קצף... ומזונותיו מצוים לו בריווח ובכבוד כל ימיו”. (מקורו בתשב”ץ שט”ו)  כיוון שהמברך בכוונה, מחדיר בנפשו את האמונה שהקב”ה נותן לו את מזונותיו, ולו יש להודות (סגולת אמירת ברכת המזון מתוך הכתב בהתמדה ובכוונה מסוגלת לפתיחת צינורות השפע).

סיבת הרעב והעושר          

במסכת אבות (ה' ח'), מסבירה המשנה שהבצורת והרעב הבאים לעולם תלוים בכמות המעשרות והמתנות לעניים שאנשים נותנים.  מה הקשר בין הדברים?

המאמין יודע שאם ינסה ליטול את שאינו שלו, לא זו בלבד שלא יעלה הדבר בידו, אלא אף יפסיד את שלו. כמאמר הגמרא בסוטה (ט'.): “כל הנותן עיניו במה שאינו שלו, מה שמבקש אין נותנין לו, ומה שבידו נוטלין הימנו”. לכן אם מנסים לצמצם את המתנות שחייבים לתת לכהנים, לויים ועניים, הדבר גורם לצמצום המזונות בכל העולם על ידי  בצורת ורעב. לעומת זאת המשתדלים להפריש מממונם, זוכים לעושר. כמאמר חז”ל: “עשר בשביל שתתעשר” (תענית ט'.(.

זוהי גם הבטחת הקב”ה במלאכי (ג' י'): “הביאו את כל המעשר אל בית האוצר, ויהי טרף בביתי. ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות, אם לא אפתח לכם את ארבות השמים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די”. ודרשו במסכת שבת (ל”ב:): “עד שיבלו שפתותיכם מלומר די”.

מושלי משלים בירושלים היו מנסחים זאת בקצרה:  “מלח ממון -   חֶסֶר” (כתובות ס”ו:).  כפי שמלח שומר שלא יתקלקל הבשר, ומשביח אותו. כך המלח של הממון - שמירת הממון היא על ידי שבעליו מחסר ממנו לצדקה. זוהי השתדלות העוזרת לריבוי ממון.

כך גם למדנו במדרש: “יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעה”ב” (ויקרא רבה ל”ד ח'). לכאורה נראה שבעל הבית מקיים את העני, שלא ירעב.  אבל האמת היא, שאם העני לא יקבל ממנו, יבואו מזונותיו ממקום אחר, לפי זכויותיו, שהרבה שלוחים לו למקום. המרויח האמיתי מהנתינה, הוא בעה”ב שפירנס את העני. שבזכות הנתינה מועיל לחיי עצמו, ופרנסתו. זו השתדלות קלה שודאי מועילה.

ר' יוחנן בן זכאי ואחייניו

הגמרא במסכת בבא בתרא (י.) מספרת שבמוצאי יום כיפור ראה רבי יוחנן בן זכאי בחלומו, שאחייניו יפסידו באותה שנה שבע מאות דינרים.

ריב”ז אינו מנסה לנקוט באמצעי בטחון, או תחבולות למיניהן, למניעת הנזק. הוא יודע שהם לא יועילו, כי “הגזרה אמת והחריצות שקר” (רמב”ן בראשית ל”ז ט”ו).  מה עושה ריב”ז לעזרת אחייניו?

הוא מאלץ אותם להרבות בצדקה במשך כל השנה. כך שבסוף השנה נחסר מממונם כמעט שבע מאות דינרים.

בערב יום כיפור תפשה המלכות את האחיינים. שלח להם ריב”ז: אל תפחדו! יקחו מכם בסך הכל שבעה עשר דינרים.

לתדהמת האחיינים, מספר להם ריב”ז את החלום ופתרונו.  מסבירה הגמרא: “כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה, כך חסרונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה”. אבל לאן ילכו הכספים שיפסיד, זה תלוי באדם עצמו. זכה,  “הלא פרוס לרעב לחמך”, לא זכה, “וענים מרודים תביא בית”. אין אפשרות בכל ההשתדלויות הגשמיות למנוע נזק שנגזר על אדם. ישנה אפשרות להשתדל לאן ילך הכסף, ולזכות בכך במצוות צדקה ובשכרה. לכן הרוצה להשתדל להפחית נזקיו, הדרך היא ברבוי צדקה!

במדרש שיר השירים רבה (ו' י”ז), מנוסח הדבר בקצרה ובחריפות יתר:  “דלת שאינה פתוחה לצדקה, פתוחה לאסותא [רופא]”.

החסרונות המגיעים לאדם הינם קצובים. אם לא יפריש  מממונו מרצונו לצדקה, יצטרך לתת את אותו הסכום לרופא, או לבעל מקצוע אחר, עם כל עגמת הנפש הכרוכה בכך.

אולם ישנה גם אפשרות השתדלות לבטל את הנזק לגמרי.

דרך נוספת להרבות את מזונותיו של האדם: “אמר ר' חלבו  לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו” (בבא מציעא נ”ט.).

ולכן היה רבא אומר לבני מחוזא (שם): “אוקירו לנשייכו כי היכי דתתערו” (כבדו את נשותיכם ובשביל זאת תתעשרו).

 

תפילה להצלחה ושמירה, ניתן לאומרה בכל עת:

כתוב בספר הקנה (דפוס וילמשדארף דף י"ז הגהה): כל המתפלל תפלה זו בכל יום (בעת הפנאי),

לא ישלוט בו שום פגע רע כו' ע"ש באורך.

אין להוציא את שמות הקודש המופעים בסוגרים, אלא יכוון במחשבה בלבד!

וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ (והו): יָחִיד לֹא יִתָּמּוּ (ילי): סְגוּלַת יְדִידֶךָ טַהֵר (סיט):

עֲנֵנִי לְמַעַן מַלְכוּתֶךָ (עלם): מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ (מהש): לְךָ לְבַדְּךָ הַגְדוּלָה (ללה):

אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים (אכא): כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ (כהת): הָאֵל זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ (הזי):

אָנָּא לַמְּדֵנִי דָּתֶךָ (אלד): לָדַעַת אֲמִתֶּךָ וֶאֱמוּנָתֶךָ (לאו): הִנְנִי הַיּוֹם עוֹמֵד (ההע):

יָרֵא זָע לַמִּשְׁפָּטֶיךָ (יזל): מֵרוֹב בּוֹשֶׁת הַפָּנִים (מבה): הַאֲזִינָה רוֹעֵה יִשְֹרָאֵל (הרי):

הַקְשִׁיבָה קוֹלִי מִמַּעֲמַקִּים (הקמ): לְךָ אֲנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי (לאו): כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי (כלי):

לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק וּלְהוֹשִׁיעַ (לוו): פָּנֶיךָ הָאֵר לְעַבְדֶּךָ (פהל): נַפְשִׁי לִישׁוּעָתְךָ כָּלְתָה (נלכ):

יָדַעְתִּי יוֹצְרִי יָדַעְתִּי (ייי): מֵרַחֲמֶיךָ לֹא הִתְיָאַשְׁתִּי (מלה): חַטָּאתִי הִגַּדְתִּי וְדָאַגְתִּי (חהו):

נֶגְדְּךָ תַּאֲוָתִי הִנֵּנִי (נתה): הַשּׁוֹלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ (האא): יִוָּדַע רַחֲמֵי תִפְאַרְתֶּךָ (ירת):

שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי הַסְּלִיחוֹת (שאה): רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנִי יוֹם (ריי): אֵידִי וְיִהְיוּ מִשְׁעָנִי (אומ):

לֵאלֹהִים כָּמַהּ בְשָֹרִי (לכב): וְעַתָּה שְׁמַע רִנָּתִי (ושר): יְיָ חָנֵּנִי וַעֲנֵנִי (יחו):

לִי הַטֵּה חָסֶד (להח):  כִּדְבָרֶךָ וַאֲמִתְּךָ קַיְּמֵנִי (כוק): מִתּוּגָה נַפְשִׁי דָּלְפָה (מנד):

אֵלֶיךָ נָשָֹאתִי יָדִי (אני): חֲמוֹל עַל מַחֲלָתִי (חעמ): רְאֵה הַצּוּר עִנּוּיִי (רהע):

יֵבוֹשׁוּ יִבָּהֲלוּ זֵדִים (ייז): הֱלִיצוּנִי הֲמָמוּנִי הֲדִמּוּנִי (ההה): מִתִּגְרַת יָדְךָ כַּלֵּם (מיכ):

וְאֵינֵמוֹ וְצוּרִים לְבַלּוֹת (וול): יְיָ לְמִשְׁפָּטֶיךָ הָקִיצָה (ילה): סֵתֶר אַתָּה לִי (סאל):

עוּרָה רִיבָה יְרִיבַי (ערי): עֶלְיוֹן שִֹבַּרְתִּי לִישׁוּעָתֶךָ (עשל): מַעֲשֵֹי יָדְךָ הוֹשִׁיעָה (מיה):

וְאֵלֶיךָ הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה (והו): דַּרְכֵי נוֹעַם יֹשֶׁר (דני): הַפְלֵא חַסְדְּךָ שַֹמְתָּ (החש):

עֶלְיוֹן מִשְׁכַּן מְעוֹנֶךָ (עממ): נִכְסְפָה נַפְשִׁי אֵלֶיךָ (ננא): נוֹרָאוֹת יְמִינְךָ תַעֲנֵנִי (נית):

מָרוֹם בַּאֲמִתְּךָ הַדְרִיכֵנִי (מבה): פְּדֵה וְהַצִּילָה יְחִידָתִי (פוי): נְחֵנִי מִמַּעֲמַקֵּי מָיִם (נממ):

יִהְיוּ יָדֶיךָ לְעָזְרֵנִי (ייל): הוֹרֵנִי רַחוּם חוּקֶיךָ (הרח): מִנְּעוּרַי צְרָרוּנִי רַבּוֹת (מצר):

וְשַֹמְתִּי מַחְסִי בֵּאלֹהִים (ומב): יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה (יהה): עָזְרֵנִי נוֹרָא וְאַדִּיר (ענו):

מַלְטֵנִי חֲסִין יָהּ (מחי): דַבֵּק מִצְוֹתֶיךָ בְּלִבִּי (דמב): מֶלֶךְ נֶאֱמָן קָדוֹשׁ (מנק):

אֱלֹהֵי יִשְׁעִי עָזְרֵנִי (איע): חַיֵינִי בְּרַחֲמִים וְאֶחְיֶה (חבו): רְצֵה אֲדֹנָי הַצִּילֵנִי (ראה):

יִשְֹמְחוּ בְךָ מְבַקְשֶׁיךָ (יבמ): הָאוֹמְרִים יִגְדַּל יְיָ (היי): מִשְֹגַּבִּי וּמְנוּסִי מוֹשִׁיעִי (מומ):

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלוֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד:

בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו, לְעולָם וָעֶד:

Y                    התפילה מכילה שמות קודש, נא לשמור על קדושת התפילה – טעון גניזה.

 לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי: בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה: וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְיָ חָסִיד לוֹ יְיָ יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו: רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה: זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְיָ: רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ: נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ: בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, שֶׁתַּעֲשֶה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּלְמַעַן הַשֵּׁם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַמְפוֹרָשׁ בְּע"ב שֵׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים "וַיִּסַּע" "וַיָּבֹא" "וַיֵּט", וּתְרַחֲמֵנוּ וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל רָעוֹת וּפוּרְעָנִיּוֹת וּמִכָּל חוֹלָאִים רָעִים, וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְתַעַזְרֵנוּ לְתַקֵּן אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עָתָּה. וּתְפַרְנְסֵנוּ בְּרֵיוַח בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִיזוּי,

וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעוֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶיךָ.

אָנָּא בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, בָּרוּךְ יָחִיד וּמְיוּחָד הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, בָּרוּךְ שִׁמְךָ וּמְבוֹרָךְ שִׁמְךָ, וּמַלְכוּתְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה לְעוֹלָם וָעֶד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וּמִשִּׁמְךָ יִרְעֲדוּ גְּדוּדֵי אֵשׁ, וּמְפָאֲרִים שְׁמֶךָ וְשִׁמְךָ לֹא רָאוּ. וּמִשִּׁמְךָ יָנוּס הַיָּם לְאָחוֹר וְכָל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ מְהַדְּרִים שְׁמֶךָ. וַאֲנִי עַבְדְּךָ (פב"פ) עָפָר וָאֵפֶר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה, צֵל עוֹבֵר, כְּצִּיץ הַשָּדֶה, בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי וּבַקָּשָׁתִי שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי. כִּי אֵל רַחוּם אַתָּה וְקָרוֹב לְכָל קוֹרְאֶיךָ.

בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

×                     נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

×                     התפילה לקוחה מתוך ספר עבודת הקודש לחיד"א זצוק"ל זיע"א.

ניתן לומר תפילה זו ע"י כל אחד ואחת מישראל ובכל עת, כאשר מופיע פב"פ יש לומר את שמו ושם אימו.  

We are all familiar with the importance of the “mitzvah” of laying Tefillin., which according to Maimonides comes to enhance our love of the almighty. This commandment serves as a means to help one remember all of the commandments and in particular the holiness of G-d and our covenant with the almighty.

The Lubavitcher Rebbe emphasized that all Jewish males should be performing this “mitzvah”, however there are Jewish people who do not have the financial means to purchase a pair of tefillin, even of the least expensive type. Therefore, we have taken it upon ourselves to be partners in advancing the Rebbe’s instructions and fulfilling his spiritual command to enable all Jews to perform this important “mitzvah”, even if they cannot afford it.

The functions with the approval of Harav Tvzvi Cohen Shlita (author of many books of halachic literature) and Rav Yakov Ariel the chief Rav of Ramat Gan. You are free to contact Rav Cohen directly for confirmation at his telephone in Israel 03-6192882.011 9723 6192882 from the US 

Although the g’mach is of modest proportions, it has already enabled dozens of Jews to perform the mitzvah of tefillin by enabling them to purchase a new pair of tefillin for the modest price of 400 – 700 NIS. We, the members of the Tefillin Gemach,  associated with the Nusach Sefard Bet Knessest in Ramat Gan, turn to you to assist us. We ask you to become a partner in the effort to assist Jews in performing this important mitzvah on a regular basis.

Although the g’mach is not a recognized organization, a receipt will be provided for each donation, and the details of the deposit to the g’mach bank account will be provided. We are careful to provide only Kosher tefillin, although not necessarily on the highest level of hidur. We have a kashrut certification from each scribe regarding the scrolls and certification of the tefillin boxes is provided by Rav Shaul Klein (shlita) of Bnei Brak. 

Please send your donation to P.O.B 7729 Ramat Gan Israel

Or directly to our bank account:

 Bank Hapoalim branch 546 account number 91555  

Tircha St. No 13 Ramat Gan Our swift code is POALILIT 12 546 0091555

Your truly, at Gan

Telephone – in Israel 050 671 4661

G'mach Members

1. Lt. Col. (retired) Moshe Rav Fogel – age 57 – Electrical Engineer.
   Masters Degree in Public Administration (Bar-Ilan University)
   Administrator of the "Mrhavakuk" Spiritual Center (www.mrhavakuk.co.il)
   Lecturer and author of books – Yesod Habinyan, Daat Orot, Hatechiya,
   Physical and Spiritual Health according to Maimonides (published by Mosad Harav Kook
2.  
3. Mr. Zvi Hadassi – age 63– senior engineer 
   retired from Israel Military Industry Ltd. All members are honest, G-d fearing individuals, who donate their time and effort in supporting the G'mach activities.