ר                                                           
                                                                                                                              
 

פרשת בא הינה פרשת יציאת מצרים. בזכות מה זכו אבותינו לצאת ממצרים ? המדרש אומר כמה דברים.

בזכות שלא שינו את שמותיהם. בזכות שלא שינו את לבושם ובזכות שלא שינו את שמותיהם והעיקר שהיו גדורים מהעריות. על הנאמר בפרשה שהמוציא אותנו ממצרים היה הקב"ה בעצמו כדברי התורה "אני ה'" "אני ולא אחר" מספרים את הסיפור הבא:

מסופר על חסיד אחד שעבד אצל הפריץ והיה נושא חן בעיני כל רואיו. והנה יום אחד כשבאו אורחים לפריץ וביקש להציג בפניהם את העובד היהודי הנאמן ביקש שיבוא וישוחח עם אורחיו אך ללא ציציותיו. והנה אותו חסיד עמד על כך שיבוא לבוש בציציותיו כמנהגו וכדרכו בקודש. והנה אותו חסיד רצה יום אחד לשמוע דבר תורה מפי רבו שהתגורר בריחוק ממנו. חבש את סוסו ונסע למקום מושבו של רבו. כשהגיע למקום מגורו של רבו היה זה ביום חם ולפיכך סגרו בני הבית את הדלת בניגוד למנהגם הקבוע להשאיר את דלת הכניסה פתוחה לכל אורח והרבי פסע אל המסדרון להקר מעט מחום היום. הגיע אותו חסיד לביתו של הרבי וביקש לפתוח את הדלת אך מצא אותה נעולה, לפיכך דפק על הדלת וביקש שיכניסוהו, לאחר שלא שמעו אותו בני הבית קרא בקול פתחו לי, פתחו לי. הרבי שנבהל מקולו שאל מי שם ? ואמר אותו "אני", "אני" ואז הרבי אמר לו "אני יש רק אחד, זהו האני שהוציא אותנו ממצרים, כל אני אחר אינו יכול להשתוות לו והוא איננו אני באמת".

והנמשל הוא שעל האדם להפוך את ה"אני" ל"אין", אולם כיצד ניתן לבצע ולעשות זאת ? להפוך את ה"אני" ל"אין" – זוהי אכן מידת ה"ביטול" הנדרשת מכל יהודי באשר הוא להיות בטל לקדושה. כדברי אדמו"ר הזקן שאין הקדושה שורה אלא במקום שיש בו ביטול אליה.

ואכן עניין הביטול מופיע הפרשה בעניין ה"מצה". אך נקדים ונאמר שבני ישראל יצאו ממצרים בזכות דם המילה ודם הפסח. מסירות הנפש שגילו אבותינו הייתה למעלה מטעם ודעת ומעל השכל. שכן השה אלוהי מצרים היה ולא בכדי היה הצו לשחוט את הפסח. ואכן מכות מצרים לא היו עונש למצרים אלא מטרתם היתה להודיע למצרים כי ה' הוא האלוקים הכל יכול והמוציא את עמו ממצרים. הקב"ה אמר לאברהם "ידוע תדע" ובפרשת "וארא" נאמר "וידע ה'" – אחד כנגד השני. כנגד "ידוע תדע" שבברית בין הבתרים "וידע ה'" שבפרשת וארא ועתה הקב"ה מכה את המצרים במכותיו עד למכת בכורות שעליה אמר משה לפרעה שהמכה תחול "כחצות הלילה" ולא אמר לו את העיתוי המדוייק שכן בחצות הלילה מאיר האור שלמעלה מסדר ההשתלשלות. כל מכות מצרים אע"פ שהיו ניסים יחול היה המסתפק לתלות אותם בדבר טבעי (כדברי האומר שכל נס שלא ניתן לתלות אותו בדבר טבעי אינו נס) כגון שינויים שקשורים לשינויי טבע או/ו לאסונות טבע, אמנם הרמב"ם אומר שהנס חל באופן כזה שהעיתוי שלו קובע ולכן הוא אינו מתמיד אולם עדיין ניתן למסתפק לכפור אם ירצה בכך, אולם במכת בכורות לא ניתן היה להסתפק שכן לא יתכן עפ"י שום הסבר טבעי שמכה זו תחול בעת מאד מסויימת, בקבוצה מאד יחודית של אנשים ולא תפגע בקבוצה אחרת , הם הם בני ישראל שניצולו ממנה בציווי האלוקי של שימת דם הפסח על המשקוף שכן כאשר המשחית מכה הוא איננו מבחין בין צדיקים לרשעים אך שימת דם הפסח הבחינה ואם תאמר האם הקב"ה צריך לסימן וכי הוא אינו יודע להבחין בין מצרי ליהודי ? אך סיבת העניין הינה שרצה הקב"ה לזכות את ישראל גם כן במצוה אחת שזכותה תגן עליהם. ונחזור לעניין ה"ביטול".

שלושת המצוות שבני ישראל נצטוו בהם בעניין הפסח הינם "פסח", "מצה" ו"מרור". בזמן הזה אין לנו את החיוב בהקרבת קורבן הפסח ויש לנו רק לקיים "ונשלמה פרים שפתינו", "מרור" בזמן הזה הינו מדרבנן ואילו "מצה" מדאוריתא גם בזמן הזה.

מה המיוחד במצוות אכילת מצה שקשור לעניין ה"ביטול" ?

"מצה" ו"חמץ" הינם אותם אותיות , למעט ה"ח" שמתחלפת ב"ה". ה"חמץ" מסמל את ההתנשאות וההגבהה ואילו "המצה" הינה "לחם עוני" המסמל את הענווה, הביטול והשפלות.

גם ה"ה" וגם ה"ח" יש להם פתח מלמטה, כנגד "לפתח חטאת רובץ" וכדברי הגמרא אדם צריך לראות את עצמו בכל רגע ורגע כאילו תהום רובצת לו מתחת שלא יחטא, שען "יראת חטא" לשמה גדולה מאהבת המקום. שכן "ירא חטא" הינו גם אוהב המקום אבל לא כל אוהב המקום הינו "ירא חטא". ה"ה" שבמצה נבדלת מה"ח" שבחמץ בכך של "ה" יש פתח מלמעלה וזהו הפתח שהקב"ה הכין לחוזרים בתשובה. לפיכך "המצה" הינה ביטול ושפלות לקדושה ובזכות אכילת המצה ולמען שמירת המצווה נגאלו אבותינו ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – הגאולה לעתיד כגאולה לשעבר. יהי רצון שבהמהרה ניגאל ויבוא משיח צדקינו.

מאת משה רבפוגל מבוסס על שיחות הרב"י

 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים