פרשת השבוע
פרשת ויגש
חזרה

 

  

לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ

הרב יוסף כרמל

מתוך העלון חמדת ימים

http://www.eretzhemdah.org/hemdatyamimheb

מוקדש לעלוי נשמת

שמחה בת חנה

בכמה וכמה מקומות מבטיחה התורה אריכות ימים כשכר לעושי מצווה. מאידך גיסא,קיצור ימים נזכר בכתובים כעונש כגון "אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם" (תהלים נ"ה כד).

בפרשתנו נזכרת אחת הדמויות הפלאיות בהקשר זה. ברשימת היורדים למצרים מצינו "וְשֶׂרַח אֲחֹתָם" (של בני אשר, בראשית מ"ו יז). תרגום עוזיאל מוצא אותה בפרשתנו בהקשר נוסף. כאשר האחים חזרו ממצרים עם הבשורה הנפלאה כי "עוֹד יוֹסֵף חַי" (שם, מ"ה כו) הם חיפשו מישהו שיבשר ליעקב את הבשורה בלי לגרום לו לנזק. מי שנבחר בגלל חכמתו הייתה שרח. וז"ל תרגום יונתן "בגלל דבשרת ית יעקב דעד כדון יוסף קיים" (במדבר כ"ו מו עיין גם בראשית רבתי פ' חיי שרה). השם הנדיר שרח מופיע גם במפקד השני של ספר במדבר, מפקדם של הנכנסים לארץ "וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" (שם).

בפשטות, לא בא המקרא לסתום אלא לפרש ולכן מסביר הרמב"ן (שם, ועיין לעומתו בראב"ע על בראשית מ"ו יז ובדבריו החריפים של הרמב"ן כנגדו) בעקבות תרגום אונקלוס  כי "שֶׂרַח אֲחֹתָם" היא היא "בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" וז"ל "כי היתה אחות בניו לא בתו" לכן נקראה אחות בניו בבראשית ונקראה גם בתו כי  גדלה בביתו. דברי הרמב"ן מיוסדים על דעת בעל סדר עולם רבה הקובע "שרח בת אשר היתה מבאי מצרים ומיוצאיה, מבאי מצרים, דכתיב ושרח אחתם (בראשית מו יז), ומבאי הארץ, שנאמר ושם בת אשר שרח (במדבר כו מו)" (סדר עולם רבה פרק ט). לפי זה שרח חיה למעלה ממאתיים ועשר שנים, מה שאפשר לה לעזור למשה רבנו פעמיים, בזמן יציאת מצרים.

הראשונה בתחילת שליחותו, כאשר שרח הייתה זו ששמרה על המסורת של ה"קוד הסודי" שהיה אמור למנוע משרלטנים לעורר ציפיות לגאולה טרם זמנה, ותופעה של משיחי שקר למיניהם. וז"ל המדרש:

"ויאמן העם (שמות ד' לא)... ובמה האמינו? על סימן הפקידה שאמר להם, שכך היה מסורת בידם מימות אברהם ויצחק. ויעקב מסר ליוסף ויוסף מסר לאחיו, ואשר בן יעקב מסר את הסוד לשרח בתו ועדיין היתה היא קיימת, וכך אמר להם: כל גואל שיבא ויאמר להם פקד פקדתי אתכם הוא גואל של אמת. וכיון שבא משה ואמר: פקד פקדתי [אתכם] (שמותג' טז), מיד - ויאמן העם. ובמה האמינו? כי שמעו הפקידה, הדא הוא דכתיב: וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל (שמות ד' לא). (שמות רבה פרשה ה ד"ה ה, יג ויאמן).

בפעם השניה ביום היציאה ממצרים כשמשה הלך לחפש את ארונו של יוסף שהשביע את בני ישראל "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (בראשית פרק נ' כה). וז"ל המדרש:

"ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור אמרו שרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה ואמר לה היכן יוסף קבור אמרה לו ארון שלמתכת עשו לו מצריים וקבעוהו בנילוס נהר כדי שיתברכו מימיו. הלך משה ועמד על שפת נילוס…" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג פסוק יט ויקח).

על פי המדרש לשרח היה עוד תפקיד חשוב. בסוף ימי דוד לאחר דיכוי מרד אבשלום, מרד בו גם שבע בן בכרי. תוך כדי המרדף של יואב אחריו מצליח שבע בן בכרי להתבצר בעיר הצפונית "אבל בית מעכה". (העיר שכנה על תל המתנשא כיום צפון מערב לקרית שמונה, ליד כפר יובל). יואב ניסה לפרץ את חומת העיר ואז מתערבת בעניין "אִשָּׁה חֲכָמָה" (שמואל ב כ' טז). על פי המדרש הייתה זו "שרח בת אשר" שבחכמתה הצילה את בני עירה. שרח מכונה בפרק זה "שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, שם יט).

וז"ל המדרש: "אני היא שהשלמתי נאמן לנאמן, יוסף למשה" (בראשית רבה, פרשה צד ד"ה (כו כז) כל". עליה גם נדרש "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב" (קהלת ט' יח) עליה אמר שלמה בחכמתו טובה חכמה מכלי קרב טובה היתה חכמתה של שרח מכלי קרב שהיה ביד יואב" (ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קנב). לפי זה שרח חייתה כחמש מאות שנים לאחר יציאת מצרים ונתקיימה בה ברכת ד' " לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיך" (שמות  כ' יא, דברים ה' טו עיין גם דברים כ"ב ז).

דמותה של שרח שופכת אור נוסף על קביעתם של חז"ל "בשכר נשים צדקניות … נגאלו ישראל" (סוטה דף יא ע"ב). 

דואר אלקטרוני: beitel@yeshiva.org.il

לשעורים נוספים באתר www.yeshiva.org.il

 

 

"מאורות  על   שולחן  השבת" – פרשת ויצא ישיבת חבקוק עורך משה רבפוגל

                       סיפור חסידי אמיתי שאירע לאחרונה בחולון

לפני מס' שבועות חגג יהודי מאזור המרכז ברית ראשונה לבנו באחד מהאולמות שבחולון. לבעל השמחה נתנה אפשרות להזמין קטרינג שלו לאולם. בעת האירוע נכנס למקום ילד כבן שש עד שבע הלבוש ברישול וביקש לקבל מנת מזון וציין שמשפחתו הינה משפחה גדולה, מצבם הכלכלי קשה ואין באפשרותם לאכול בשר במשך כל השבוע. בעל הקטרינג שאליו פנה הילד אמר לו שהוא נותן לו על חשבונו מנה עבורו ועוד 5 מנות או 7 מנות כולל בשר אותם הוא יארוז עבור משפחתו. לאחר האירוע בא בעל הברית לשלם  לבעל האולם ולבעל הקטרינג. בעל הקטרינג סיפר לו את סיפור המעשה ואמר לבעל השמחה שהוא מזכה אותו על מס' המנות שנתן לנער. בתגובה דרש בעל השמחה שהוא ישלם עבור המצווה שכן זכותו לקיימה מכיוון שזהו האירוע שלו והוא שילם על כל המנות באירוע. בעל הקטרינג התנגד ורצה את המצווה לעצמו ולאחר שלא הגיעו לעמק השווה, פנו לבית דין תורני בבני ברק. הרב שלמה ז. שלפניו עלה הנושא פסק שזכותו" של בעל הקטרינג לשאת בעול התשלום עבור המנות שנתנו לנער, מכיוון שכל עוד האוכל לא הונח על השולחן הוא שייך לבעל הקטרינג.

מוסר השכל – הלוואי שכל המשפטים בישראל יהיו על דברים כאלה ועל זה נאמר "אשריכם ישראל".

יחד עם זאת כבר פסק השולחן ערוך שאין לריב על שום מצווה ועל שני  "בעלי השמחה", היה לחלוק בה – סופר ע"י הרב גרוסנס הי"ו

 

                 עיקרי האמונה עפ"י הרמב"ם –העיקר השנים עשר – ביאת המשיח

                        

ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבוא ואין לומר שנתאחר אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן, ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, ולהאמין בו מן הגדולה והאהבה ולהתפלל לבואו בהתאם למה שנאמר בו ע"י כל נביא, ממשה ועד מלאכי.

ומי שנסתפק בו או זלזל בעניינו הרי זה מכחיש את התורה, שהבטיחה בביאתו בפירוש בפרשת בלעם ואתם ניצבים. ומכלל היסוד הזה שאין מלך לישראל אלא מזרע שלמה דווקא. וכל החולק בעניין המשפחה הזו הרי זה כפר בה' ובדברי נביאיו.

לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם. ולא כדי שירדו בעכו"ם. ולא כדי שינשאו אותם העמים. ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח. אלא כדי שיהיו פנויים בתורה ובחוכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל. כדי שיזכו לחיי העולם הבא. כמו שביארנו בהלכות תשובה. ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות. שהטובה תהיה מושפעת הרבה. וכל המעדנים מצויים כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (סיום משנה תורה להרמב"ם, הלכות מלכים).

 

שאלות ותשובות.

 

כבוד הרב שלום רב, יש סברה שאומרת ואני מאמינה בכך שהקב``ה מזווג זווגים (נשמות; זכר ונקבה) כבר מבריאת העולם ולכל איש יש את האישה שלו -  האם יכול לקרות מצב בעולם הקיים שהאשה תפספס את הגבר שאותו הקב``ה בחר לה ? איך הבעל והאשה יכולים לשמר את הקשר ביניהם ?


שלום לשואלת הנכבדה.
אין לנו עסק בנסתרות אולם מופיע בספרי חסידות ובספרים קדושים וקדמונים שיש ``זיווג טבעי`` שהינו עפ``י הטבע וזהו הזיווג הטבעי של האדם וכנראה אליו הכוונה שלכל אדם יש את ה``זיווג`` שלו. לעיתים זיווג זה איננו מתממש מסיבות שונות אולם אז ביכולתו של האדם להגיע לזיווג השכלי. בכל אופן אם האיש או האשה אינם זוכים ל``זיווג הטבעי`` אין זה ``פספוס`` כדבריך אלא המשמעות הינה שחל הזיווג ה``שכלי`` ואז אין שום סיבה שבעולם שלא יצליחו אלא כן יצליחו ויזכו להקים בית נאמן בישראל המיוסד על אדני החסידות, האהבה והכבוד ההדדיים. לשאלתך השנייה, הרמב"ם אומר שעל האיש לכבד את אשתו כגופו ולאהבה יותר מגופו ועל האשה מוטלת גם החובה להעריך ולהוקיר את בעלה, הדברים תלויים זה בזה ומה שחשוב הינו ליצור בבית אוירה של יצירה, שיתוף והערכה הדדית, דבר זה ניתן להשגה ע"י ויתור הדדי וכבוד.

בכבוד התורה, הרב חבקוק

 

ליד שולחן השבת  - שיחה על פרשת "ויצא"

יעקב אבינו בחיר האבות.

יעקב אבינו נקרא "בחיר שבאבות". אחת השלמויות של יעקב אבינו לגבי האבות אברהם יצחק ויעקב היא:"אברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשיו, היינו שמדרגות הקדושה שלהם לא הגיעו לכלל צאצאיהם. אבל אצל יעקב הייתה מיטתו שלימה, כל בניו היו שלימים כי לכולם הגיעה קדושתו של יעקב אבינו (עפ"י בראשית רבה).

תוכן הפרשה

בפרשת ויצא מספרת התורה שיעקב הלך לארץ ישראל (ב"ש) לחרן אל לבן; ומיד בתחילת הליכתו "ויפגע במקום"; אחר כך מסופר איך שהגיע ללבן, על עבודתו אצלו עשרים שנה, נשואיו והעמדת השבטים; חזרתו מחרן לארץ ישראל, ואיך שבדרכו חזרה פגעו בו "מלאכי אלוקים".

הלימוד הלכה למעשה מהפרשה

תפקידו של כל יהודי לצאת מארץ ישראל, אוהלי שם ועבר ד' אמות של תורה, שהלימוד יביא לידי מעשה, ללכת ל"חרן", חרון אף של מקום בעולם, כלומר לתוך רתחת ענייני עולם הזה ושם להתעסק עם "לבן הארמי" ולהוציא ממנו את ניצוצות הקדושה, ודווקא שם תהיה מיטתו של היהודי שלימה.

החינוך היהודי מהפרשה: בעיקר צריכה להיות ניכרת ההנהגה המיוחדת של קדושה בחינוך הבנים והבנות, ובקביעת אורח חיי הבית. לא זו בלבד שביתו מתנהל באופן שונה לגמרי מביתו של אינו יהודי, להבדיל, כי אם אפילו בדרגת קדושה נעלית יותר מהנהגת הבית של אותם יהודים, שומרי תורה ומצוה, שאצלם הנחות העולם תופסים מקום חשוב; אצלו קובעת לגבי כל עניני הבית רק דעת תורה יהדות וקדושה.

וגם זה אנו לומדים ממעשה האבות, מהנהגת בית יעקב. התורה מספרת:"וילך ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודאים בשדה", ומפרש רש"י:"להגיד שבחן של שבטים, שעת הקציר היה ולא פשט ידו בגזל להביא חיטים ושעורים, אלא דבר ההפקר שאין אדם מקפיד בו".

 ליקוטים מדברי הרבי מלוובאוויטש וממשיכי דרכו על הפרשה.

על הפסוק "אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק", נאמר במדרש שלמרות שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, כי גם אצלם אין ודאות שלא יטעה אותם היצר הרע, למרות זאת אמר הקב"ה ו"אלוקי יצחק", על אף שהיה זה בחייו, כי הואיל ונסתמא בעיניו כאילו הוא מת, לפי שהיה גנוז לתוך הבית ויצר הרע פסק ממנו (תנחומא, תולדות ז). אמנם סומא הינו אחד מהחשובים כמת והם (עני, מצורע, סומא ומי שאין לו בנים) כנאמר "במתים חופשי"(תהילים פח, ו). אולם עדיין הדבר איננו ברור שהרי רואים במוחש שלסומא יש תאוות, יצר הרע והוא עלול לחטוא והיאך נאמר במדרש שיצר הרע פסק ממנו אלא יש האומרים שעיקר יצר הרע תלוי בעיניים ושמירת העיניים היא סגולה להתגברות עליו.


חזרה לראש העמוד
 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים