פרשת השבוע
פרשת האזינו
חזרה

פרשת האזינו

  

פרשת האזינו

 

השמים והארץ משועבדים לבני ישראל

 

הפרשה פותחת בפנייתו של משה רבנו אל השמים והארץ "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". הטעם לכך שמשה פונה אל השמים והארץ הינו מכיוון שכאשר בני ישראל עושים רצונו של מקום השמים והארץ משועבדים להם.

 

ההבחנה בין דברי משה לדברי ישעיהו

 

ביטוי זה נמצא גם בישעיהו הנביא, אבל באופן הפוך: "שמעו שמים והאזיני ארץ".

המפרשים מסבירים את הדבר בכך שהשמיעה היא מרחוק והאזנה הינה מקרוב. משה רבנו, שהיה קרוב לשמים מלארץ, אמר, לכן:האזינו – השמים, ותשמע – הארץ, ואילו ישעיה, שהיה קרוב לארץ, אמר:שמעו – שמים. והאזיני – ארץ.

 

משה רבנו היה  - "נשמה דאצילות" (אצילות, בריאה, יצירה ועשיה), וכפי שמוסבר ברמב"ם שכל הנביאים היו זקוקים להתפשטות הגשמיות בעת שנתנבאו ואילו משה רבנו לא היה זקוק לכך, מכיוון שלא זו בלבד שגופו הגשמי לא הפריע לנבואתו אלא היה כלי לאלוקות(שכינה מדברת מתוך גרונו. זאת הסיבה שכל הנביאים נתנבאו ב"כה" ואילו משה רבנו נתנבא ב"זה, (אצילות). לפיכך כשדיבר אל השמים התבטא בלשון "האזינו", שלון של קרוב וכשדיבר לארץ , הכוללת את העולמות בי"ע התבטא בלשון ,תשמע", לשון של ריחוק. ואילו ישעיהו כאשר פנה אל השמים התבטא בלשון של ריחוק "שמעו".

 

מדוע משה וישעיהו לא פנו כל אחד לתחומו

 

ברם, אם כך לא מובן מדוע משה רבנו היה צריך בכלל לדבר בדבר בי"ע וישעיהו בדבר אצילות. על כל אחד לכאורה היה להישאר במה ששייך לו.

אך העניין הוא:

 

מכיוון שהשמים והארץ הינם שני עדים ולפי ההלכה צריכה להיות "עדותם מכוונת", ששני העדים יעידו דבר אחד, השמיעו משה וישעיהו לשונות הפוכות כדי שיחד יהיו שני הלשונות של האזנה ושל שמיעה. משום כך דיבר משה גם אל בי"ע, זאת בכדי להשרות אצילות בבי"ע וישעיהו דיבר אל האצילות, כדי להעלות בי"ע אל האצילות. שכן עניינו של משה הינו המשכה מלמעלה למטה, והוא הדבר שמשה "המשיך" את התורה למטה. ועניינו של ישעיהו הנביא – העלאה מלמטה למעלה, משום שנביא שימש מוכיח. לפיכך, דברו שניהם על שני העניינים כדי להביא להתכללות של מטה ומעלה.

 

 

 

 

ההוראה מכך הינה ביחס ל"עבודה" היא:

 

"שמים" – אלה הינם יושבי אוהל. ו"הארץ" – בעלי התעסקות. צריכה, איפוא להיות "התכללות" שני הסוגים:על יושבי האובל לדעת שכל האומר "אין לו אלא תורה" – אפילו תורה אין לו. כי דרוש גם קיום המצוות, לפי שהלימוד צריך להיות על מנת לעשות. "תלמוד גדול – שהתלמוד מביא לידי מעשה".  ואילו בעלי התעסקות , שעיקר "עבודתם" בקיום המצוות, לדעת שיש הכרח בקביעת  עיתים לתורה ולפחות פרק אחד שחרית ואחד ערבית.

 

כך גם הדבר באשר לעובדי ה' בנשמתם ולעובדי ה' בגופם:עובדי ה' בנשמתם אף שעיקר עבודתם מצד הנשמה (אגדתא), צריכים גם לטפל בגוף, "המשכה למטה". ועובדי ה' בגופם צריכים גם להתמסר לקליטת אור הנשמה, "העלאה מלמעלה".

 

כך הדבר גם לגבי כל מצוה באופן פרטי:דרוש צירוף של מעשה המצווה וכוונת המצווה, שכן מצווה ללא כוונה כמו גוף בלא נשמה(מעובד משיחת פרשת האזינו, תשח"י ע"י משה ר.)

 

ההוראה לגבי שנת תשס"ו

 

אנו מייחלים ששנת תשס"ן תהיה שנת סיום וגאולה, והנה ה "ו" מחברת בין מעלה ומטה, יהי רצון שנזכה לחיבור הנכון שבין עליונים לתחתונים להשרות שכינתו ולהשיבה אלינו.

 


חזרה לראש העמוד
 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים