פרשת השבוע
פרשת `` קדושים``
חזרה
 

   

               פרשת "אחרי מות קדושים"

השאלה על פרשת "אחרי מות".

הפסוק בתחילת הפרשה "אחרי מות שני בני אהרון בקורבתם לפני ה' וימותו", אינו מובן מה מוסיפה תיבת "וימותו", על הנכתב קודם "אחרי מות שני בני אהרון" ???

גם צריך להבין, כיצד יתכן שנדב ואביהוא יגיעו לידי חטא ???

שהרי חז"ל אומרים שאמר לו משה לאהרון שנדב ואביהוא גדולים ממני וממך.

תשובת השאלה:

תורת החסידות מבארת (ועיין גם באור החיים הקדוש), שהחטא של בני אהרון לא היה חטא כפשוטו חס ושלום; חטאם התבטא בכך שנתנו שדבקותם העצומה בהקב"ה תביאם לידי כלות הנפש. זהו פירוש "בקורבתם לפני ה'(עד ש) וימותו". וזה נחשב לחטא, כי אף שהאדם צריך לרצות ולעשות שעבודתו תהיה באופן שיבוא להתפשטות הגשמיות(ראה שו"ע אדמו"ר הזקן ר"ס צח), הרי יחד עם זה נדרש ממנו, שבעת שהוא עומד בכלות הנפש, "רצוא"(מצב נפשי של נרדפה לדעת את ה' בפועל ובממשות), יעורר בקרבו את ה"שוב", לשוב ולעסוק בעבודה של נשמה בגוף ודווקא בעולם הזה, כמאמר רז"ל "על כורחך אתה חי", ולהשלים את הכוונה העליונה של "דירה בתחתונים" לא לצאת מהעולם, אלא לעשות מהעולם עצמו דירה להקב"ה, וכיוון שאצל נדב ואביהוא היה "רצוא" ללא שיהיה אחר כך "שוב", נחשב הדבר לחטא. ולכן חוזר ושונה הפסוק פעם נוספת "וימותו", זהו ביאור מדוע בא "מות שני בני אהרון"; חטאם התבטא בכך ש"בקורבתם לפני ה' וימותו".

דבר דומה יש בכניסת הכהן הגדול ביום הכיפורים לקודש הקודשים. בכדי שהכניסה אל הקודש תהיה כראוי ואז היא מביאה ל"יציאה בשלום" הרי זה תלוי בנשי בני ישראל.

פירוש שגם כאשר הבעל נמצא "לפני ולפנים", גם אז יש התאמה בין "ביתו" לדרגתו שלו, ועוד יותר:

זכותן ותפקידן של נשי ישראל היא להשפיע על בעליהן ובניהן, שלגביהם תהיה הכניסה אל הקודש קשורה עם היציאה מהקודש.

בזכות מה זוכות נשות בני ישראל לחיי העולם הבא ??? ו...תפקידן של נשות בני ישראל

נשי ישראל אין להם לחשוש, שאם הבעל יאריך בתפילתו בשעה או יותר, או אם ימשיך בלימודו בשעה או יותר, יחסר בעניינים הגשמיים; כן אין מקום לדרגה, שאם יחנכו את הילדים ללמוד תורה יום שלם, תחסר אחר כך בהסתדרות שלהם (ענייני פרנסת הילדים) וכו' אלא אדרבה, עליהם להסביר לבעליהן ולבניהן, שדווקא ע"י הוספה בתורה ומצוות, בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו, יתווסף בונתתי גשמכם בעיתם וגו'(משיחת יא ניסן תשכ"ב של הו"ק מורנו ורבינו האדמו"ר מלוובאוויטש).

ולהעיר שבזכות מעשים אלה זוכות נשות בני ישראל לחיי העולם הבא(כדברי הגמרא).
 
     ושפתך מדבר

"לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" (קדושים יט, יז), ההסבר הידוע בציבור, לפסוק זה, הוא שישנה מצוה להוכיח את חבירו, ושכאשר עושה כן יש לו להזהר שלא לבייש את חבירו ובכך הנצל מלישא עליו חטא.

אלא שלפי הסבר זה הקשר לתחילת הפס': "לא תשנא את אחיך בלבבך", אינו מובן.   הרמב"ם בספר המצוות (עשה רה) כותב: "...והוא אמרו יתעלה הוכח תוכיח את עמיתך.    ונכנס בציווי הזה שנאשים קצתו לקצתנו כשיחטא איש ממנו לאיש, ולא נטור לו ונחשוב לו עון, אבל נצטוינו להוכיחו במאמר עד שלא ישאר דבר בנפש... ".  נמצא שהרמב"ם מפרש את הפס' גם באופן זה: אם יש לך תלונה וכעס על עמיתך, הוכיחו! ואל תשמור לו חטאו בלבבך. לאור הסבר זה נמצא ברור מדוע פתח הפס' בציווי שלא לשנוא את חבירו, כי בדרך זו שלא ישמור עליו תלונתו בליבו אלא ילבן אותה עם חבירו ויוכיחו, נמצא ליבו נקי מן השנאה, משא"כ כאשר שומר השנאה בליבו.   [מובן שישנו מצב בו אדם מדבר על כעסו ובמקום להתנתק ממנו ולהקיאו מהרבדים הפנימיים, אדרבה, מלבֶה את כעסו וחוזר לבולעו, ככלב השב אל קיאו. למותר לציין שלא לזאת הכוונה].

נמצא הדיבור, אפילו הוא קובלנה על חבירו, גורם לפריקת המישקעים מהרבדים הפנימיים שבנפש האדם, והקאתם למישור החיצוני.

יסוד זה של התפרקות בדיבור יכול לבוא לידי ביטוי גם בצורה הפוכה. לא מכבר קראנו בפרקי אבות (פ"א): "אמור מעט ועשה הרבה". על פניו הוא הדרכה לאדם להתמקד בעשיה ולא ביומרות. אך ניתן גם להבין בלשון המשנה שישנה סגולה לעשיה מרובה - דיבור מועט. ומדוע יהיה דיבור מועט סגולה לעשיה מרובה ?  ניתן להסביר זאת בכיון קבלי כפי שכתב הבא"ח (לא זכור לי המקור) שאדם היוצא האדם בהכרזות שבכוונתו לקיים מצוה פלונית, אזי כוחות הס"א מקטרגים עליו ומנסים למנוע בעדו, ועל כן יאמר מעט, יאמר להולך לעשות מעט מצוות, ואזי יהיה בכוחו לעשות הרבה.   לאור היסוד הנ"ל על כוחו של הדיבור, ניתן להסביר משנה זו גם ברובד הפסיכולוגי הפשוט. הדיבור על ענין מסוים פורק את הלחץ מן הרבדים הפנימיים, ומונע הפנמת הענין. ממילא הסבירות ליישום מעשי, פוחת. על כן המיעוט בדיבור עוזר להפנמת המצוה וישומה.

 

לאור יסוד זה מתגלה חוכמה רבה באיזה מצב ידבר האדם ובאיזה יאחוז בפלך השתיקה. ע"ד משל המפרסם מעשיו הטובים גורם לעצמו אי הפנמת המצוה. ואילו המספר השח בדאגותיו מרגיע לחץ דאגתו.  יה"ר שנזכה להשתמש בכח נפלא זה לעבודתו יתברך ויתעלה.

 

 

חזרה לראש העמוד
 


"אנו מבקשים בכל לשון של בקשה, לא להפעיל את האתר הזה בשבת או/ו במועדי ישראל
השימוש במחשב במהלך השבת, כרוך בחילול שבת, שהוא איסור חמור מן התורה".
we ask you to refrain from accessing this web site on the Sabbath or Jewish holiday. The operating of a computer by a Jewish person on the " Sabbath, involves desecration of the Sabbath which is forbidden according to Torah Law
הוסף למועדפים