שאלה
לילה טוב, אני לומד כעת סוגיה במסכת חגיגה, ואני מבקש להציג סוג של חידוש/הבנה בסוגיה , ולשאול האם זו הבנה ראויה.
בגמרא מובה מעשה בר' אלעזר בן ערך שחימר(רכב ע``ג חמור) אחרי ר' יוחנן בן זכאי , ובעודם מהלכים ביקש ר``א מר``י שילמד אותו במעשה מרכבה, א``ל ר``י הרי לימדתי אותכם שאין דורשים במעשי מרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, אמר לו ר``א אני יכול לדרוש מה שכבר לימדתני, מיד ירד ר``י מהחמור נתעטף וישב מתחת לזית, שאל ר``א למה ירדת מהחמור , ענה ר``י , יכול שאנו עושקים במעשי מרכבה ושכינה איתנו ואני על החמור?
לכאורה התשובה של ר``י פשוטה וברורה, איך ניתן לעסוק בתורה על החמור?
אם ככה נשאל שאלה על ר``א למה הוא מתפלא מכך שר``י יורד מהחמור?לשמחתי שאלתי את השאלה הזו דווקא בפורים בשעה ששמעתי וורט על ההסבר של יום הכיפורים כ- פורים מה ההבדל שממנו נובע יחודו של פורים ,שביוה``כ אנו מתקדשים תוך כדי ניתוק מהחומר ואילו בפורים אנו מתקדשים תוך כדי קידוש החומר ויכול להיות שלכך התכוון ר``א בשאלתו, מדוע אתה יורד מהחומר ,בבחינת החומריות, הרי ניתן לקדש ולרומם את החומר ?
ועונה לו על כך ר``י תוך כדי ישיבה תחת הזית המתאר את שמן המנורה הטהורה, ואומר לו שהלימוד במעשה המרכבה זה לא כמו לימוד רגיל של תורה ,אלא במעלות עליונים ,שעליהם נאמר במעשה של 4 שנכנסו לפרדס , אמר ר' עקיבא כשתראו את אבני השיש ...אל תגידו מים, מים. למה? כי זה שקר , וע``מ לדרוש במעשי מרכבה צריל להתנתק מהשכליות למרות שאתם רואים אבני שיש הנראים בעניכם/בשכליכם כמים , אל תגידו מים, צריך להתנתק מהמוכר מהמוטבע בחותם השכלי, כיום הכיפור אשר בו אנו מתנתקים מהחומר.
בברכה

תשובה
שלום.
יישר כוחך על הפירוש הנאה.
ר' יוחנן אמר שיש לרדת מהחמור שכן אין זה נאה לדרוש בדברים עליונים כאלה כאשר האדם יושב ע``ג בהמה והמקום הנאה והראוי שתשרה בו שכינה הינו תחת העץ (עץ זית כדבריך). ההשלמה שלך נאה ויפה גם כן שיש לקדש את החומר ולאו דווקא להתנתק ממנו. לגבי הסיפא של דבריך אינני מבין - מה פירוש להתנתק מהמוכר ומהשכלי, הרי נאמר ``אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח``. לא יתכן לומר שיש להתנתק מהשכלי, ההיפך הוא הנכון מהות הנבואה שראשיתה בהבנה של מעשה מרכבה הינה בהשראה מאת הקב``ה על הנפש השכלית ומימנה על המדמה.

חזק ואמץ, משה רבפוגל

שאלה
שלום.
היום בערב מתבצעים תיקונים בישיבה של הרב מוגרבי בחולון.
התיקונים נוגדו על גזל ועיניים (אני פחות או יותר מבין אבל לא בדיוק).
היום תרמתי כ-520 ש``ח לתיקון נשמות.
אני חייל משוחרר, אינני עובד, אינני דתי מבית,
אבא שלי דתי, חזר בתשובה לפני כ-13 שנים, עד היום הכל נראה בעיני אימי מאד תמוהה, 'עוד הפעם אבא שלך והשטויות שלו' - על הצום של השובבים.
אני רק לאחרונה התחזקתי באמת והתחלתי להניח תפילין, אמא שלי כל הזמן אומרת לי בלשון צינית כזאת 'אתה תהיה כמו אבא שלך אתה תהיה כמו אבא שלך בסוף'
אני משער שזה מאד מפחיד אותה ואולי אפילו מדאיג, כל הקרבה שלי לדת בתקופה האחרונה (אני הולך לשיעורים..)
(זאת הדאגה העיקרית)
כל תיקון היום בערב עולה בסביבות 50 שקל...
זה סכום כסף נוסף שאני צריך להוציא בנוסף, הכספים שבעצם יש לי זה מחסכונות של ההורים שלי במשך השנים או מהפיקדון של הצבא, אני צריך לחשוב על העתיד כי אני יודע שיהיה לי קשה.
ואני לא יודע מה להחליט אני לא יודע מה החשיבות של התיקונים אני לא יודע מה אפשר לעשות במקום...
האם אפשר לקבל עצה?

תשובה
לנתנאל עובדיה היקר הי``ו שלום רב.

בשמך ``עובדיה`` מרומז שהנך עובד ה' יתברך, יתרומם ויתעלה נתנך לעבודתו יתברך. יחד עם זאת כבר אמר הרמב``ם בספרו הקדוש ``מורה נבוכים`` שהעבודות האלה שה' רוצה מאיתנו אינן קשות ואינן דורשות מאיתנו להפקיר ח``ו את כספנו, ההפך הינו הנכון הקב``ה וחכמים דאגו מאד שהאדם לא יוציא מכספו יותר מחומש ובפרט מי שהוא אינו עובד או/ו חייל משוחרר. נכון שלצרכי צדקה וחסד מקובל בחסידות להוציא יותר מחומשד לצדקה אולם כלל זה איננו חל על מי שלא בנה עדיין בית בישראל ולפיכך הנך צריך להתרכז בהכנות לבניין בית נאמן בישראל וזאת ע``י מציאת מלאכה המפרנסת אותך בכבוד ולאחר מכן נשיאת אשה יראת ה' כדי שהשכינה תשרה בביתכם.
לגבי התיקונים - האמת הינה שהרמב``ם פוסק בהלכות תשובה שעל האדם להתוודות לפני ה' יתברך על מעשים ששגה בהם באופן כזה שאף אדם לא ידע מכך ועזות פנים היא אם התגלו עוונות שבין אדם למקום ולכן נראה לי שיש בעיה בתיקונים אלה אם כי אינני יודע את מהותם וע``י מי הם נערכים, יתכן שיש מקום שאדם ישתתף בתיקון אחד כזה או שניים במשך ימי חייו אולם התיקון האמיתי הינו בחרטה על העבר ובקבלה לעתיד, כך שאין צורך להוציא כספים מיותרים על תיקונים אלה ובפרט מי שאיננו עובד עדיין. במציאות של היום אדם איננו יכול שלא לראות מלבושים שאינם צנועים רק שעליו להסיט את עיניו ולקיים ``שמירת העיניים``. הרב רבי אהרון ראטה זצ``ל כתב כמה ספרים בנושא ותוכל לעיין מעט בספריו או/ו להתבונן במה שאמר אדוננו ומורנו רבי שניאור זלמן מלאדי בספר התניא הקדוש באגרת התשובה. כמו כן להווי ידוע פסק דין הרמב``ם בהלכות דעות שעל האדם ללכת בדרך הממוצעת באופן כזה שלא יגזים לשום צד ועל זה נאמר עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.
לאור כל זאת עצתי לך הינה:
א. להתמקד ברכישת מקצוע מועיל וישר שיפרנס אותך בכבוד.
ב. חרטה על העבר וקבלה לעתיד וכן לחשוב מחשבות חיוביות על הקמת בית בישראל.
ג. לקבוע לך מס' דקות כל יום לעיין בספר התניא הקדוש ובפרט שלושת השיעורים עליהם הורה נזר ישראל ותפארתו האדמו``ר השביעי של חב``ד אוהב ומקדש כל יהודי לדרך אבותינו הקדושים והוא רבי מנחם מלוובאוויטש וזוהי הוראה לכל ישראל.
ד. עיון באגרת התשובה ובספרו של רבי אהרון ראטה ואם תוכל לקרוא מעט בספר ``אביר יעקב`` על התורה שכן העיון בספר זה לאור קדושת בית אבוחצירא מועיל לשמירת העיניים ולהארתם.
כב``ק אדמו``ר מנחם מלוובאוויטש המליץ גם ללכת עם טלית קטן ובפרט לישון בו בלילה.

חזק ואמץ וה' יהיה בעזרך, משה רבפוגל

שאלה
שלום, איני יודעת למי להפנות את השאלה, שאלתי מה משמעות כל צבע בבריאה על פי היהדות

תשובה
שלום לשואל הנכבד.

צבע התכלת מסמל את כסא הכבוד ואת מדת מלכותו של הקב``ה, הצבע הלבן מסמל את טוהר עבודת הכהנים ולהבדיל הצבע האדום מסמל גבורות ודינים.
ישנם משמעויות נוספות לצבעים המפורטות בספר הזוהר הקדוש אולם לע``ד אין ללמוד נושא זה בפני עצמו אלא כחלק מהעניין שעוסקים בו בפרשות השבוע עפ``י ספר הזוהר הקדוש. כך שאין ברצוני להיכנס לנושא מעבר למה שנאמר.
ה' יברכך ביראתו ואהבתו יחד עם כל בני ישראל הכשרים.

שאלה
אבקש לשאול את כת``ר שאלה אישית בדיני עבודה. במסגרת עבודתי באחת מחברות התקשורת(לצורך העניין תיקרא חברה א) הוצע לי בתחילת העבודה לפני כשבע שנים להיות מועסק באמצעות חברה נוספת(חברה ב) וזאת על מנת שלא ליצור יחסי עובד מעביד עם חברה א. עלי לציין שלעבודה בחברה א היגעתי שלא באמצעות חברה ב אלא בסיעתא דשמיא ובסיעתא דחבריה. כך שבפועל הייתי מועסק ע``י חברה ב אולם מקום העבודה היה בחברה א - במשך כל שנות עבודתי בחברה א הייתי בקשר עם נציגה של חברה ב. לחברה ב היה הסכם מסגרת עם חברה א שכלל נושאים שונים ובין היתר תשלום מחברה א לחברה ב עבור כל שעת עבודה שלי ועוד. הסכם השכר שלי נעשה בפועל עם חברה ב וכלל נושאים של בדיקת השכר בחוזה העסקה לאחר תקופה של שנה וכן נושאים נוספים. במשך השנים רציתי להתנתק מהקשר הכובל של חברה ב ולעבוד באופן עצמאי או באופן ישיר בחברה א אולם מכיוון שבמשך השנים האלה חברה ב היתה מגובה ע``י חברה א והיה ביניהם קשר סמוי שכל מטרתו היתה למנוע מצב של מחוייבות של חברה א כלפי(למעט תשלום שכר כחוק) או/ו מועסקים אחרים כמוני, הרשה לעצמו נציגה של חברה ב לאיים עלי(בשיחה טלפונית שעליה הנני מוכן להעיד במכונת אמת) שבמידה ולא אעבוד דרכם בחברה א אזי הוא (לצורך העניין חברה ב) יפעיל/תפעיל את קשריה עם חברה א על מנת שלא אעבוד כלל בחברה א. דבר זה מנע מימני את הניסיון לעבוד באופן עצמאי בחברה א וכך הפסדתי כספים רבים בעוד שחברה ב המשיכה לקבל כספים מחברה א על חשבוני. מצב זה היה נכון עד לפני כשנה שאז חל שינוי מסויים בחברה א(אם כי באופן הדרגתי שינוי המצב החל עוד לפני כן) אולם למרות השינוי הרשה לעצמו אותו נציג של חברה ב בשיחה מלפני כשנה לומר לי שאם אעזוב אותם לא אקבל פיצויי פיטורין מכיוון שאני הנני היוזם של העזיבה, דבר שהוברר לאחר מכן כאינו נכון מכיוון שלפי ההסכם שיש לחברה א עם חברה ב מצב של עזיבה מחייב במתן פיצויי פיטורין. לאור כל הדברים האלה ברצוני לשאול את כת``ר: א. האם מבחינה הלכתית הנני יכול לתבוע את חברה ב אע``פ שנציגה(``המאיים``) מוכר לי והינו איש צבא לשעבר כמוני ואינני רוצה לפגוע בו אישית מכיוון שנאמר ``ואהבת לרעך כמוך``. ב. לאור העובדה המתוארת והאיום שמנע מני להיות מועסק באופן עצמאי בחברה א - האם אני יכול לדרוש פיצויים מוגדלים מחברה ב או שיש בזה טעם לפגם ? ג. במידה והנושא יגיע לערכאות האם עלי לפנות לבית דין תורני או לבית דין רגיל לעבודה ? בברכת התורה.

תשובה
תשובה:
לכאורה איום אינו הפסד אך לבירור משפטי יסזדי עליך לפנות לבי``ד הדן עפ``י התורה

מקור:

שאלה
שלום לכת``ר. בהמשך לשאלתי בע``פ בנושא. ישנה חברה מסויימת המציעה רכש תוכנה לחסימת אתרי אנטרנט בשבת קודש וזאת בתמיכת רבנים. כב``ק פסק לי שחסימת אתרי אנטרנט בשבת יכולה להיעשות גם ע``י רישום והשארת הודעה באתר(ונושא זה דומה לצלצול טלפון בשבת שלא ניתן למנוע אותו), כך שאין חובה הלכתית להתקין את המערכת המוצעת בהמלצת רבים מרבני ישראל ובפרט כשזה כרוך בעלות כספית שאיננה מבוטלת. כך, שאע``פ שמפעל זה מבורך ובודאי זוכה לתמיכת חלק ניכר מהרבנים ובפרט אלה שלעיתים אינם מבינים כל כך בנושא מדיה זו, לא ניתן להגדירו כחובה הלכתית וכב הרב יעקב אריאל מדמה זאת לצלצול טלפון בשבת בבית שגם אותו לא ניתן למנוע. כך שהתקנת המערכת הטכנית לחסימת האתר צריכה להיות כפופה ליכולת הציבורית לעמוד בה, כל עוד הוא איננו כפוף ליכולות הציבוריות לא ניתן לחייב את ההתקנה שכן נעשה שימוש בהלכה כקרדום לחפור בו, כמו כן יש להבחין במצב שבו נעשית קניה או/ו רכישה בשבת שאז חל האיסור של בעל האתר מ``הנאה מחילול שבת ח``ו`` (ולכן על כל בעל אתר לדאוג לכך שלא תתאפשר קניה ורכישה בשבת) לבין מצב ארעי שבו גולש נכנס לאתר בשבת, רואה הודעה שאתר זה הינו שומר שבת ובכל זאת נכנס ואז אין למנוע ממנו ``בכח`` את הכניסה לאתר(לפחות כל עוד איננו בדרגת הקדושה של אנשי בני ברק עיר הקודש). בכל מקרה השימוש במושג ``חילול השם`` ע``י בעלי התוכנה לזוטות כאלה איננו מכובד ויוצר לחץ פסיכולוגי מיותר על בעלי האתרים. אבקש מכבודו לחזק דברים אלה ולפרסם שמי שאיננו מתחבר לתוכנה וחוסם את האתר אלא רק שם הודעה ומונע רכש באתר בשבת(אם זהו אתר רווחי) איננו מחלל את השם ויכול לישון בשקט בלילה. בברכת התורה, משה ר.

.

תשובה
תשובת הרב.

יישר כוחך.

שאלה
מה דין אשה שנתגרשה בתנאי ונתקדשה לאחר בטרם קויים התנאי ?
זוהי שאלה יזומה ע``י מ.ר. בעקבות דברי הרב אורי בןנון בספרו ``עומק הפשט``.
משה רבפוגל

תשובה
שאלת לימוד.
תשובת שאלה זו נדונה ע``י הרבני אורי צבי בןנון בספרו החשוב ``עומק הפשט`` בסימן כח. שם דן הרב בעניין זה ובפסק הרמב``ם שאם אשה זאת נתקדשה בטרם הושלם הגט היא איננה יוצאת ומביא דברי החולקים על הרמב``ם.
ולהשיבו בעניין זה הנני רוצה להביא את הדברים הבאים:
סימן כח – בדעת הרמב``ם בעניין תנאי בני גד וראובן

1.מבוא
כת``ר מביא בעמוד תריא את פסקי הרמב``ם בנושא בהלכות אישות.
בעמוד תריב מובאים פסקי הרמב``ם בהלכות גירושין.
והנה בעניין הקידושין כאשר יש תנאי נראה לדברי הרמב``ם שהם חלים מעת
קיום התנאי ולא משעה שנתקדשה. והנה התנאי צריך שיהיה כפול, הן שלו
קודם ללאו, קודם למעשה ושניתן לקיימו. והנה בעניין הגירושין מבאר הרמב``ם
בהלכה ה (עמוד תריג) שכאשר נשאה קודם שיתקיים התנאי לא תצא.
שואל כת``ר בעקבות הראשונים.
א.מדוע פוסק הרמב``ם שלא תצא אם טרם יתקיים התנאי ולכאורה עדיין
היא אשת איש ?
ב.וכמו כן שואל על הסתירה בדברי הרמב``ם בהלכה טו פרק ו מהלכות
אישות ששם נאמר שאין הקידושין חלים עד שיתקיים התנאי ואם קדשה
השני בטרם יתקיים התנאי הרי היא מקודשת לשני ולא לראשון והוסיף
וכתב הרמב``ם ``וכן הדין בגיטין ובממונות בשעה שיתקיים התנאי הוא
שיהיה גט או יתקיים המקח או המתנה`` וזאת לכאורה בניגוד לדברי
הרמב``ם בהלכות גירושין פרק ח הלכה א ששם כתב הרמב``ם
``ולכתחילה לא תינשא עד שיתקיים התנאי, ואם נישאת לא תצא אלא אם
כן לא נשאר בידה לקיימו שהרי בטל התנאי``.
ג.וכן שואל מדוע בקידושין לא מועיל קיום תנאו של הראשון להחיל את
קידושיו ``למפרע`` ולדחות את קידושי השני, ואילו בגירושין על תנאי
קידושי השני תלויים בקיום התנאי, כך שאם יתקיים התנאי תפסו קידושי
השני עוד קודם לקיום התנאי, ואם יתבטל התנאי תצא ?
2.חידושיו ומסקנותיו הם
ונראה לדעתו לישב בדבריו בעמוד תרלה שאע``פ שהתנאי טרם יתקיים ``החלו
הגרושין לחול אלא שאין חלותם מסתיימת עד לקיום התנאי, ומשום כך כתב
הרמב``ם שאם נשאת לאחר ``לא תצא``, שהואיל והתחילו הגירושין הרי נתנו
מקום לקידושי השני לחול, ואם יתמלא התנאי הרי היא גרושה מן הראשון
ונשואה לשני שקידושיו תפסו בה``. ועוד אומר כת``ר ``ולכן עשה כך להכריח את
האשה לקיים התנאי``....``ואילו תנאי המחלק את החלות כך שתתחיל עכשיו
ותיגמר לאחר זמן, צריך גילוי מהתורה וזהו תנאי בני גד ובני ראובן, וצריך הוא
להיעשות בדיוק כמו התנאי המקורי בתורה``(סעיף יד עמוד תרלה). ומביא ראיה
בעמוד תרלד שתנאי בני גד ובני ראובן היה גם כן כזה ולכן לא חלה קדושה על
עבר הירדן עד כיבוש וחילוק ארץ כנען...אבל דין כיבוש היה ומשפחות הלוחמים
גרו בא``י המזרחית הכבושה בידי ישראל``.
ובדבריו בסימן טו עמוד תרלו רוצה לישב שההבדל הוא שבקידושין על תנאי
האשה היתה פנויה וקידושי הראשון שחלו בה אין בהם כדי לעכב את קידושי
השני שלא יחולו ומשחלו קידושי השני הרי הם פושטים בכולה ודוחים את
תחילת חלות קידושי הראשון, לעומת זאת בגירושין על תנאי הרי לפני הגירושין
הייתה האשה אשת איש ותחילת הגירושין שחלו בה אף שדי בהם כדי לאפשר
לקדושי השני לחול, אין בהם כדי לאפשר לקידושי השני לפשוט בכולה ולבטל
את מעמדה הנוכחי כאשת איש.
והנה מביא כת``ר כתנא מסייע לדרכו בהבנת הרמב``ם את עניין קדושת הארץ
שלא חלה עד סיום קיום התנאי של בני גד ובני ראובן.
3.אתייחס לכמה דברים ולמסקנותיו שמביא והם:
א.מביא את דברי המגיד משנה שדבריו של הרמב``ם בעניין ``שלא תצא`` אם נשאה הינם רק בתנאי שבידה ואז מותרת להינשא עפ``י שו``ע סימן רמג סעיף ב.
ב. דאם כבר מעשה הגירושין נגמר ובעצם צריכות הגט שהיו כבר גירושין ומבסס דבריו (בעמוד תרכג) על דברי מו``ר שכבר היה חלות בכח אלא היה מעוכב מלצאת לפועל, אזי כשיוצא לפועל הוא חל למפרע. ומביא בעמוד תרכה ``שהמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינן גומרין עד שיתקיים התנאי(תרכט)``. ומסביר כת``ר שהרמב``ם מחלק את התנאי בגירושין ושואל מדוע בקידושין אין חלות ?
ובעמוד תרלה(למעלה בקטע השני החל מהשורה השלישית) ששם אמר:
``וזהו החידוש בתנאי בני גד ובני ראובן לדעת הרמב``ם, ומעתה אף בגט הניתן ``בתנאי דאם`` כמשפטי התנאים, החלו הגירושין לחול אלא שאין חלותם מסתיימת עד לקיום התנאי, ומשום כך כתב הרמב``ם שאם נשאת לאחר ``לא תצא``, שהואיל והתחילו הגירושין הרי נתנו מקום לקידושי השני לחול, ואם יתמלא הרי היא גרושה מן הראשון ונשואה לשני שקידושיו תפסו בה``.
ג.והנה יש לע``ד להקשות למסקנותיו
והנה דברים אלה יש אולי לדייק בהם מכיוון שכת``ר משווה בין חלות דקידושין לחלות דגירושין ויש לדייק בלשון הרמב``ם שאמר ``שהמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינן גומרין עד שיתקיים התנאי`` ואומר הרמב``ם בהמשך דבריו ``לא תצא אלא אם כן לא נשאר בידה לקיימו`` וכת``ר סובר ש``מכיוון שהתחילו הגירושין לחול הרי נתנו מקום לקידושי השני לחול``.
ואומר מכתב מאליהו, משפט התנאים ס' יא, דף קס``א.
``כמו שהמגרש על תנאים תופסין בה הקידושין לכשיתקיים התנאי(משמע קודם לכן אינם תופסים, מ.ר), כך תופסין בה גירושין, כל זמן שהיא עדיין אשת איש לא יתפסו בה קידושין חדשים של המגרש`` ומכאן נובע שהקידושין תופסים רק כאשר התנאי יקויים ואם כן לא התחיל התנאי לחול בעת שנתקדשה לשני(מ.ר)
ד.ולע``ד נתעלמה מכבודו ההלכה בדברי הרמב``ם שאמר בפרק ט הלכה כד `` באופן ברור ``מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שיתקיים התנאי, אם נתקיים התנאי – הרי זו מקודשת. ואם לא נתקיים התנאי ובטל הגט – אינה צריכה גט משני, שהרי אין קידושין תופסין בה. אבל אם נשאת ולא נתקיים התנאי ובטל הגט – צריכה גט משני, כמו שבארנו``. ומדבריו אנו למדים בפשטות לשונו שבכל אותה העת שהתנאי טרם קויים איננה מקודשת.
נמצאנו למדים מדברי הרמב``ם שאם נתגרשה בתנאי איננה מקודשת עד שיתקיים התנאי ולכן לדעת הרמב``ם לא ניתן לומר בשום פנים ש``קידושי השני חלו`` (כי אם הם חלו כיצד היא צריכה גט מהשני?) ובודאי שגם לא החלו לחול בעת שטרם התנאי קויים ולכן איננה מקודשת לשני כל אותה העת שהתנאי לא קויים. ויובן יותר בדברי הרשב``ץ ומורי כב``ק הרב יוסף קאפח זצ``ל.
ואומר רשב``ץ(ח``א סימן קיט) ``ונראה שסובר הרב(הרמב``ם) שאם נשאת קודם קיום התנאי לא מפקינן לה מיניה אלא אמרינן לה שתקיים תנאה ותעמוד תחת בעלה אם תקיים ואם לא קיימתו ודאי תצא מיד, ולא קושיה מדידיה אדידיה מקידושין לגיטין, דלעניין קדושין, קדושי שני מבטלין קדושי ראשון לגמרי מקודם שחלו קדושי ראשון באו קדושי שני ומצאו מקום לחול דפנויה היתה לגמרי באותה שעה, אבל בגרושין נשואי שני אין מבטלין גרושי ראשון, ואע``פ שנשאת קודם שנתקיים התנאי יכולה לקיים תנאה ותעמוד תחת השני``...ואח``כ מביא דעתו כנגד דעת רבנו שתצא.
ה.ומעיר ומאיר כבוד הרב יוסף קאפח זצ``ל בבאורו על הלכות גרושין, פרק ח, הלכה א(משנה תורה, ספר נשים חלק שני, עמוד קפג)
``ופירוש התשב``ץ בדעת רבנו נכון שכוונת רבנו שאומרים לה קיימי תנאך מיד ושבי תחת בעלך. ברם סברתו דכשם שאסורה לבעל וכו'. אין דעת רבנו כן גם כאשר נלך לפי שיטת התשב``ץ, כי הלא מדובר לא במזידה שהתרו בה והזהירוה, אלא בשוגגת שחשבה שכבר נתגרשה ושהיא מותרת להינשא, ובאופן זה אף אם יתבטל הגט לא נאסרה על בעלה וכיוון שכן לא נאסרה לבועלה, דס``ל לרבנו סוברת שמותר שוגגת קרובה לאנוסה היא, וכפי שכתבתי לעיל פכד אישות הלכה כ עי``ש....ומסיים ואומר ``ןדברי רבנו כפשוטן אמת ויציב נכון וקיים`` עד כאן דברי הרב קאפח.
ולכן אע``פ שהרמב``ם איננו אומר שהיא טועה או הטעתה את עצמה בנישואיה ברור שסברתה שהיא היתה יכולה להינשא.
רק שאם לבסוף התנאי קויים אז הקידושין חלו אולם לא למפרע כפי שכת``ר כותב אלא רק מעת שהתנאי קויים ולכן כל אותה העת שהתנאי לא קויים לא היתה מקודשת אע``פ שהיתה נשואה וחייבים לומר שהיו כאן נישואין בתמימות וחשבה שהיא מקודשת כדברי הרב קאפח ואחרים או שהיה זה תנאי שבידה.....ואמנם יש להניח שהתנאי יקויים בסופו של דבר.
ולכן אין לומר שקידושי השני תופסין עוד קודם לקיום התנאי וחלו בה ולא כדבריו שאומר שבעת שהתנאי קויים הרי הקידושין תופסים למפרע שכן הרמב``ם אומר בפירוש שחלות הקידושין רק בעת שהתנאי כבר קויים.
ואומר מכתב מאליהו, משפט התנאים ס' יא, דף קס``א.
``כמו שהמגרש על תנאים תופסין בה הקידושין לכשיתקיים התנאי(משמע קודם לכן אינם תופסים, מ.ר), כך תופסין בה גירושין, כל זמן שהיא עדיין אשת איש לא יתפסו בה קידושין חדשים של המגרש`` ומכאן נובע שהקידושין תופסים רק כאשר התנאי יקויים.
לכן לא היתה חלות קידושין של השני כלל.
והראיה לדבר בקידושין של ראשון שלא חלים עד שהתנאי יקויים כדברי הרמב``ם בהלכות אישות פרק ו הלכה טו ולכן מכיוון שהתנאי לא קויים יכולים קידושי השני לחול שכן על האדם למהר לישא אשה שמא יקדימנו אחר.
ובמצב זה שהותנו גירושיה מהראשון ונשאה ולא נתקיים התנאי היא צריכה גט מהשני רק מדבריהם מכיוון שלא היו כאן קידושין כלל. וחייבים לומר שבמצב זה אין חלות בקידושין כלל.
ו.ועמוק ממה שקדם יש הסבר לדברים האלה בכתבי הרב משה פיינשטיין זצ``ל.
כב``ק הרב משה פיינשטיין מביא עניין זה בשו``ת ``אגרות משה`` אבן העזר חלק ג, סימן מא. שם מביא עניין זה ומביא כמה הסברים שהם דחוקים לדעתו, כגון שפשטנ ידה וקבלה קידושין. וכן מביא את הדעה שלמעשה הגירושין כבר חלין ברצון הבעל ואין לבטל את התנאי אולם אומר שפירוש זה דחוק ומביא את דעתו שהרמב``ם אמר זה דווקא בתנאי התלוי בידה כהא דאם תתני מאתיים זוז וכדומה שלכן אינה ככל אשת איש שאין בידה להתגרש ואינה בכלל איסור סתם א``א שנאמר בתורה, אלא שהיא כגרושה לעניין זה מאחר שבידה להתגרש, וכמפורש בלשון הרמב``ם ואם נישאת לא תצא אא``כ לא נשאר בידה לקיימו, הרי משמע שאם היה תנאי כזה שלא היה שייך שיהיה בידה לקיימו לא איירי כלל משום דמודה הרמב``ם.....ורק בתנאי דהיה בידה לקיימו דנמצא בידה תלוי הגירושין סובר הרמב``ם שאף שעדיין לא חלו הגירושין אינה באיסור א``א.``
ומכאן אנו למדים שדעת הרמב``ם עפ``י הרב משה פיינשטיין
היא שהגירושין לא חלו וכך צריך להבין את הרמב``ם הזה
ואילו כת``ר מנסה להסביר את דעת הרמב``ם וטוען שהגירושין כן התחילו לחול באומרו בעמוד תרלה (הקטע השני מלמעלה בשורה השלישית)
``החלו הגירושין לחול אלא שאין חלותם מסתיימת עד לקיום התנאי, ומשום כך כתב הרמב``ם שאם נשאת לאחר לא תצא, שהואיל והתחילו הגירושין הרי נתנו מקום לקידושי השני לחול``ודברים אלה נשללים ע``י הרב משה פיינשטיין בדבריו לעיל ועוד מוסיף ואומר כב``ק הרב משה פיינשטיין.
``בידה חלות הגירושין ולא בידו שלכן ליכא איסור א``א וכן תפסי הקידושין מאחר שאיננה ערוה``.
4.המסקנות המדוייקות לע``ד הינן(המובאות הינן עפ``י חק לישראל מאת ברוך כהנא בעניין עריכת המשפט העברי כיסוד לחקיקה ופסיקה, ירושלים תשס``ד):
א.הן בקידושין והן בגירושין צריך סיום התנאי וכל זמן שלא הסתיים התנאי אין כאן קידושין ולגבי גירושין אין גירושים שלמים(אע``פ שגירושים כבר היו אך טרם הושלמו) שכן בגירושין יש עניין של נתינה המאפשר תחילת חלות בגירושין.
כותב ר' יצחק ב``ר מרדכי בשו``ת חכמי פרובינציה חלק א' סימן כט.
``שהרי המקדש על תנאי, הקידושין שנתן אינם קידושין גמורים, ואין להם
שום מציאות עדיין`` וכך הוא בקידושין התלויים בתנאי של גט(מ.ר).
רק שבגט אומר יד דוד, הלכות אישות, פרק ז אות קכג.
``כל תנאי שהבעל מתנה בשעת הגט אם ביטלו אח``כ לפני שמתקיים
התנאי, התנאי בטל והגט חל`` ז``א תוקף חיוב הנתינה שקיים רק בגט מאפשר חלות בגט אולם חלות כזאת איננה חלה בקידושין אלא אם הושלמו.
ועניין זה של קידושין בגט שיש בו תנאי דומה למקדש במחילה. זאת כדברי יד דוד, הלכות אישות פרק ז, אות קכג.(קנב ע``ב).
שם מעלה את האפשרות ש``הראב``ד סובר ``שבמחילת תנאי, הקידושין חלים רק מכאן ולהבא(לא למפרע) ולכן המחילה היא כדבר שבערוה, כאילו מקדש אותה מחדש ולכן צריך עדים`` ז``א כל זמן שלא היתה מחילה הקידושין לא חלו במחילת תנאי וכך גם נראה לי הוא בתנאי דידן שהקידושין יחולו רק מעת קיום התנאי וזהי סתירה לדברי כת``ר שכבר חלים למפרע.
וגם לבושי יו``ט הסביר שהראב``ד סובר(הרשב``א) שאינה מקודשת למפרע אלא מעכשיו בקידושין חדשים וכך נראה שצ``ל גם בתנאי וכדברי מו``ר הרב קאפח רק שכאשר היא חשבה שהיא מקודשת ונכנסה אצל השני בטרם הושלם התנאי היא בגדר נשואה.
ב.לכן לכתחילה לא תינשא על סמך אותם הגירושים שהיו מכיוון שלא הושלמו.
ג.וכן בגירושין שבהם חייבת להיות נתינת הגט לידה לעומת קידושין שאין חייבת להיות נתינה ויכולים לחול אפילו במאמר ללא נתינה(כתב ידה``מ לנדא ``מ``מ בגיטין יש עניין אחר מה שאין שייך לא בקידושין ולא בכל שאר דיני ממונות, דבכל אלו לא הקפידה תורה אנתינה דוקא, ואף דבקדושין בעינן ש``פ לכסף קידושין מ``מ אין אנו צריכים בפרוטה זו נתינה מיד ליד, רק הנאת פרוטה שבעבורו תקנה עצמה סגי, והרי באדם חשוב מקודשת אף בנתנה היא, ודבר עליה לשלטון, וכדומה , דמקודשת אף שאין שם נתינה כלל. ...משא``כ בגיטין דקפיד רחמנא אתינה דווקא....וכשיתקיים התנאי תהיה מגורשת למפרע).
וכן כתב הרב בהביאו את דברי הלקט על דעת הרמב``ם (עמוד קפו)``וטעמו שהוא סובר שכל המגרש על תנאי מיד חלין הגרושין בשעה שהוא מוסר הגט לידה וכשהתנאי מתקיים נגמרין הגרושין ונמצאה גרושה גמורה למפרע מעת שהגט נמסר לידה``
ד.ולכן בגירושין ניתן להניח שבסופו של דבר התנאי יקויים כגון שזהו תנאי שבידה ולכן אם נשאה (בטעות) או שחשבה שנתקדשה וחשבה שהקידושין תופסים בה מכיוון שהיתה נתינה אע``פ שהתנאי טרם מומש ולא ידעה שתנאי הגירושין טרם קויים במלואו לא תצא וזאת לא מכיוון שנתקדשה(הקידושין אינם תופסים בה ואפילו לא מספק כי אין כאן ספק אלא ודאי גמור שאיננה מקודשת כלל כדברי הרמב``ם בהלכה כד) אלא שנתרצית ונשאה וזה דומה קצת לקידושי ביאה ואנו מניחים שהתנאי יתקיים ואז ורק אז תהיה מקודשת אבל אם ח``ו לא יקויים התנאי הרי עליה לצאת ואיננה צריכה גט שכן לא היתה מקודשת כלל.
וראה מה שכותב הטור כרבנו ותירץ הט``ז (אה``ע סימן קמג) ``דאיירי שנשאת בשוגג דסברא שהיא מותרת בתנאי ע``ש. ולכאורה הוי נגד מש``כ הרשב``א בתשובה הובא באה``ע סס``י יז גבי אשה שנתקדשה וטעתה וסברא שלא נתקדשה ע``ש. וי``ל בטעות קדושין לא חשיבא שוגגת שהרי יודעת שנתקדשה, משא``כ הכא סבורה היא שנתגרשה ולא קרינה בה ומעלה מעל וכו'``.
נמצאנו למדים שבשום מקום לא נאמר שזאת נתקדשה באמת רק שהיתה מציאות כזאת שנשאה מכיוון שחשבה שנתקדשה אבל לומר שהייתה מקודשת באמת לשני או החלו הקידושין לתפוס ח``ו לומר כן.
ה.עניין החלות שכת``ר מביא לגבי קידושי הארץ באשר לתנאי בני גד ובני ראובן(וזאת בדבריו בסימן יג בעמוד תרלד ``...ולכן לא חלה קדושה על עבר הירדן עד כיבוש וחילוק ארץ כנען. והתנאי ``דאם`` שעשה משה עיכב את ה``חילוק`` ולכן לא חלה קדושה מבחינת מצוות תלויות בארץ עד קיום התנאי, אבל דין כיבוש היה ומשפחות הלוחמים גרו בא``י המזרחית הכבושה בידי ישראל``) שחל הכיבוש איננו ראיה לתחילת חלות הקידושין באשה אלא להיפך, דברים אלה הינם ראיה לכיבוש כנגד הנישואין שהיו בפועל והקדושה איננה חלה עד לסיום התנאי ולכן האנלוגיה הינה בין קדושת הארץ לקידושין ובין הכיבוש לנישואין ואין לדמות את הכיבוש שחל בארץ לקידושין. ועניין זה מחזק את הראיה שאיננה מקודשת כלל עד שיסתיים התנאי כמו שקדושת הארץ לא חלה שלא היו כאן קידושין כלל אלא רק נישואין בפועל. ומה שכותב שהקידושין חלו למפרע בעת שיתקיים התנאי שבגירושין איננו נכון לע``ד שכן אומר הראב``ד שבמחילת תנאי הקידושין חלו רק מעת שחל התנאי, הפוך לגמרי מסברתו.
5.סיכום – הקושי שבדבריו בעניין חלות הגירושיןהינם לפי:
א.כב``ק הרב משה פיינשטיין בדעת הרמב``ם שהבאתי בסעיף 3 ו לעיל שאומר שהגירושין לא חלו ולא החלו לחול מבחינת התנאי הרגיל שבהם(אף אם זה תנאי בני גד ובני ראובן) רק שחלותם בידה ולכן איננה כא``א רגילה(מכיוון שבידה לקיים הגירושין ולכן איננה בכלל ערוה עליו) ולכן זוהי הסיבה שלא תצא.
ב.גם אם לא נקבל ח``ו את דעת הרב פיינשטיין זצ``ל אזי דבריו של כת``ר מוקשים לשיטת מו``ר הרב יוסף קאפח כפי שהבאתי בסעיף 3 ה לעיל בדבריו שהייתה שוגגת וחשבה שמותרת להינשא ואומר ``ואף אם נתבטל הגט מותרת לבעלה`` ואיננו תולה כל חלות בגט.
ג.לעניין עצם החלות הוא נשלל ע``י מה שהבאתי בסעיף 4 א לעיל שבתנאי רגיל אין לקידושין כל מציאות כדברי ר' יצחק בר' מרדכי ואם הם יחולו הם יחולו רק מכאן ולהבא. וכפי שמפורט בדעת יד דוד או/ו בעניין המחילה בתנאי של קידושין, הווי אומר שהמחילה הינה רק מעתה והלאה ולכן הקידושין בתנאי שיש בו מחילה אינם חלים למפרע כדברי לבושי יו``ט וגם הראיה שהביא בעניין חלות הכיבוש בכח איננה לע``ד ראיה כפי שכתבתי בסעיף 4 ה לעיל.
ד.וכמו כן נשלל עניין החלות בפרק ט הלכה כד (סעיף 3 ד) בדברי הרמב``ם האומר בפשטות שעניין הקידושין חל אם ורק אם התנאי קויים ובודאי שלא לפני כן(וכל זה בתנאי ``דאם`` אולם כאשר קיום התנאי תלוי בבעל.

בכבוד התורה
משה רבפוגל

שאלה
שמי רויטל בת רחל, כמעט בת 34 ומעולם לא הייתה לי זוגיות, כל בחור שרוצה אותי או שאני מעוניינת לא יוצא לפועל בסופו של דבר.
האם תהיה לי זוגיות רצינית לחתונה השנה?
תודה

תשובה
לרויטל שלום ושבוע טוב.
יהי' רצון שתינשאי במהרה ותזכי להקים בית חסידי נאמן בישראל וכפי שנאמר ``אחותינו את היי לאלפי רבבה``.
משה ר.
באתר זה יש לינקים לשדכנים לשם שמים - נא כנסי לפורום הראשון באתר שם תמצאי את הלינק.

שאלה
האמת ש אני לא מכיר את הרבנים לכן אני לא יודע מי יכול לענות לי על השאלה:
השאלה:
האם יש פירוש על התלמוד הבבלי וירושלמי על פי הסוד ? אני אישית מכיר פירוש על התלמוד הירושלמי של ידיד נפש ועוד יש כמה מאמרים של רב ברוך אשלג זצ``ל על פסוקים מהתלמוד

יש עוד משהו שהפסדתי ?

תשובה
למיכאל שלום רב.

הרמב``ם בהלכות יסודי התורה מסביר שסודות התורה שהם בבחינת מעשה בראשית ומעשה מרכבה מצויים בגמרא אולם אין ראוי ללמוד אותם אלא מי שמילא כרסו בש``ס ופוסקים(מכיוון שדברים אלה מרחיבים דעתו של אדם ומזכים לו לחיי העולם הבא (בתנאי שאין לו עבירות אחרות)).
יחד עם זאת לא ברור מה היא ההגדרה המדוייקת של פירוש לפי הסוד ? ישנם מאמרים בגמרא שאדמו``רי חב``ד פירושו אותם לאור החסידות ומצויים בכתביהם, כגון ספר התניא שהוא כולו פירוש לפי הסוד למאמר אחד בגמרא של מסכת נידה והוא ``תניא משביעין אותו תהא צדיק ואל תהא רשע....`` או באגרת התשובה של אדמו``ר הזקן ``שלושה חלוקי כפרה הם....``.
אינני חושב שיש פירוש אחד לכל הגמרא עפ``י הסוד אם כי יתכן וניתן למצוא פירוש כזה למסכת אחת או יותר.
בברכה, משה ר.

שאלה
מתי התחילו להתפלל במקרא מנחה,ערבית שמונה עשרה וכו',ומי תיקן זאת. האם בבימה``ק היו מתפללים מנחה ערביצ קבלת שבת וכו'?

תשובה
לתומר שלום.
נושא זה מבואר בתחילת הלכות תפילה ברמב``ם.
סדר התפילות בעת שביהמ``ק היה קיים לא היה מסודר אולם היו תפילות מסויימות שהיו מתפללים הציבור בעת המעמד.
התפילות המסודרות בשחרית, מנחה וערבית החלו לאחר חורבן הבית.
מהתורה יש מצוה להתפלל בכל יום שנאמר ``ועבדתם את ה' אלוקיכם`` אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו תפילה. ואין מניין התפילות מן התורה. ואין נוסח התפילה מהתורה וגם אין לתפילה זמן קבוע מהתורה.
עזרא ובית דינו תקנו את תפילת שמונה עשרה לאחר חורבן בית ראשון וכן תקנו שיהיה מנין התפילות כמנין הקורבנות.(עיין ברמב``ם, ספר אהבה, הלכות תפילה, פרק א).

שאלה
שלום.

אבקש לקבל את המלצתכם לגבי השאלה לאיזה מפלגה להצביע ?

תשובה
שלום לשואל הנכבד.

ישנם כמה גישות בנושא. ראשית עפ``י כב``ק הרב יעקב אריאל (כפי שהבנתי בע``פ ויתכן שיש לדייק יותר בדברים) הצבעה למפלגה שאיננה דתית הינה בעייתית. שנית עפ``י הבבא סלי הקדוש וגם לפי הרב אלישיב(כמדומני) שההמלצה הינה להצביע למפלגה חרדית לדבר ה'. שלישית, לדעתי השפלה צריך להצביע למפלגה של חוזרים בתשובה שעוד לא קמה. רביעית, כלל הציבור החרד לדבר ה' צריך אולי להתאחד ולהקים מפלגה אחת, חמישית בשביל מה צריך בכלל ל``התפלג`` ולהצביע עלינו לבחור בקב``ה ולהיות חיילים נאמנים בצבאו. רצ``ב, המצע של מפלגת ``למען`` שסימנה ``נר`` ולה אולי צריך להצביע אם וכאשר תקום.
להלן מצע המפלגה.

ביום הבחירות הצבע ``למען``.

למען כל העשוקים שאין להם מנחם
למען הורדת משכורות בכירי הבנקאים ועמלות הבנקים ע``ח הציבור העמל למלאכת יומו.
למען חלוקה נכונה של המשאבים
למען שיפור חזות ואיכות הסביבה
למען אי החזרת שטחי א``י לאויבינו
למען גיור כהלכה
למען שבת יהודית במדינת היהודים
למען תיקון הכרזת העצמאות והקמת מדינה יהודית לאור התורה

בברכה, משה רבפוגל