שאלה
שיטת ר' מאיר בש''ס דישראל אע''פ שאין עושים רצונו של מקום קרי בנים.א''כ מה הפשט בזבחים קב' שה' הוא זה שהסגיר את מרים לצרעתה,הרי קרוב פסול? ומתו'ס סנהדרין לט' גבי קבורת משה חזינן דהקירבה הינה ממש לכל דיניה אי אמרינן שה' הוא אב?

תשובה
לר' זאב שלום.

שיטת ר' מאיר שהקב``ה הינו אב הינה אמירה כללית ואין לומדים מימנה פרטים, הלכה למעשה אלא לפי רצונו של הקב``ה.
בברכת התורה, רב פוגל משה

שאלה
כותרת:
נעילת נעלי ספורט שאינם מעור ביום הכיפורים

שאלה:
שלום לכת``ר. האדמו``ר הרב שלמה זלמן אוירבך כותב בספרו ``הליכות שלמה`` עמ שסה שמותר לאדם (עפ``י השל``ה) ללכת בנעל נוחה שאיננה מעור, זאת מכיוון שאחד הטעמים לאיסור הינו שלא נלך ביום הכיפורים בעור של ``חיה``. ההליכה בנעלי עור מסמלת את שליטת האדם בבריאה ובחי וביום הכיפורים מוצנע שלטונם של בני האדם שהינו זמני. אם כך מותר ללכת בנעלים שאינן מעור גם אם הם נוחות ואין צורך להחמיר ולילך בנעלים בעלות סוליה דקה ? האמנם ?

תשובה
תשובה:
ראשית לפי מיטב ידיעתי הגרשז``א לא כתב את ספר הליכות שלמה אלא נכדיו עפ``י דבריו והנהגותיו. שנית, הרעיון יפה אולם אין דורשים טעמא דקרא. לעצם שאלתך עיין בספרי ח``ב סי' פא, שם הסקתי שמנעל הוא נעל שנועלים אותה כל יום ומגינה על הרגל, בימיהם היתה מעור, בימינו מנילון, מפלסטיק ודמוי עור. ועל כן נעל קלה כגון נעלי ספורט שהיום רבים נוהגים כל יום אסורה.

שאלה
שלום.

לא שכנעת אותי בדבר.
שלום.

תשובה
שלום.
אצל המבינים הכל הבל.
העיקר מה שקורה ביניכם כעת.
הרמב``ם לימד אותנו ש``הפנים הם לפנים``.
איש ואשה אם זכו שכינה ביניהם. החוכמה לסלוח ולבנות את הקשר מחדש.
דבר זה ניתן ללמוד אפילו מהקב``ה בעצמו ובכבודו.

שאלה
שלום למשפיע החסידי.

לאחר תקופה ארוכה של בעיות וקשיים חזרתי לחיות באהבה ובשלום עם רעיתי אולם המשקעים עדיין קיימים. מה לעשות ?
שלום

תשובה
תשובה.

חזקו ואמצו עם החלטתכם.
גם הקב``ה כעס על עם ישראל ויחזור לחיות איתם בשלום, קל וחומר לבשר ודם.

משה רבפוגל

שאלה
האם מותר לעלות לציון קברי צדיקים ולהתפלל שם בעת נידה וכן לקראת סוף הנידה?

תשובה
שלום.

מותר.
בברכת התורה, משה

שאלה
שלום רב!
אם יום אזכרה חל בשבת, מתי יש להדליק את נר הנשמה?, אם בכלל.
תודה, דוד.

תשובה
שלום.

בערב שבת לפני הדלקת נרות.
יש להקפיד שנר הנשמה ידלוק עד מוצאי שבת, כיום יש נרות הדולקים גם 48 שעות וגם שבוע ימים (כמנהג הספרדים).
משה רבפוגל

שאלה
האם ניתן להכשיר תנור פירוליטי לפסח והאם קיימת כשרות כלשהי שויודאה שאכן הם פירוליטיים כלומר מגיעים ל-500 מעלות אני מתכוון לחברות ידועות כמו ``שולטס``.

תשובה
שלום,

עפ``י מיטב ידיעתי ובהתבסס על תשובות קודמות ניתן להכשיר תנור פירולטי לפסח וזאת כאשר מפעילים אותו על תוכנית ניקוי עצמי.
עפ``י תשובת הרב אלטשורר המופיעה באתר כיפה.
1. את הנקוי העצמי צריך להפעיל למשך הזמן אותו קבע היצרן.ובלבד שאכן יגיע לחום המקסימלי למשך כמה דקות. צריך לחכות 24 שעות מאז השימוש האחרון ולנקות גושים או שאריות שומנים לפני הנקוי העצמי. מכאן שניתן להכשירו.
התבניות אינן מוכשרות בכך, אלא צריך ללבנן ליבון קשה וזה לא מעשי. צריך להשתמש בתבניות שונות לבשרי, פרווה וחלבי.
לגבי הרשת- כיון שלפעמים שמים עליה אוכל באופן ישיר לחימום, או אפילו נוטף עליה שומן וכד´ - נוהגים להחמיר בה כמו בתבניות.
אם התבניות הבשריום והחלביות באותו תא, והחלבית היתה למעלה- האדים של הבשר ודאי נדבקו אליה והיא כעת נטרפה וצריכה הכשרה ממש. אם היא היתה למטה - יכול להיות שיש מקום להקל, אבל צריך לדעת עוד פרטים.
לגבי אימות ההגעה ל 500 מעלות - הדבר רשום בהוראות היצרן ואם כן מדוע יש לבדוק ?
בברכה, משה ר.

שאלה
עפ``י רבא מה דין באבדה שלא הייתה שוות פרוטה בשעת אבידה, לאחר מכן ערכה עלה על פרוטה, אך כשנמצאה לא הייתה שווה פרוטה?

תשובה
שלום.
עיין בחושן משפט רסב, סעיף א.

``כל אבידה שאינה שוה פרוטה בשעת אבידה ובשעת מציאה אינו חייב להכריז עליה. אפילו היתה שוה פרוטה בשעת אבידה והוזלה, או שלא היתה שוה פרוטה בשעת אבידה והוקרה, אינו חייב. אבל אם היתה שוה פרוטה בשעת אבידה ובשעת מציאה, אפילו הוזלה באמצע, חייב. וכן אפילו הוזלה אחר מציאה, חייב להכריז (טור ס``ב בשם הרמב``ם)`` - שאלתך נלמדת מקל וחומר - עיין בריישא שאפילו הייתה שווה פרוטה בשעת אבידה ובשעת מציאה לא הייתה שווה פרוטה אינו חייב להכריז עליה. קל וחומר שאם לא הייתה שווה פרוטה בשעת אבידה וגם לא בשעת מציאה שאיננו חייב להכריז עליה וזהו הדין בשולחן ערוך שרבא חייב לקיים.
מאיר ר.

שאלה
שלום.

ברצוני לדעת האם מותר לי לחבר עבודה תורנית לשם קבלת פרס כספי ?

תשובה

טעם ההיתר לכתיבת עבודה תורנית לשם קבלת פרס

מבוא

יחס הראשונים לעבודה תורנית ששכרה בצידה

ראשית עלינו לדון בשאלה – האם יש היתר הלכתי לבצע עבודה על מנת לקבל פרס ?.
והנה בפרקי אבות נאמר בשם אנטיגנוס איש סוכו שקיבל משמעון הצדיק ``הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם`` (אבות, פרק ראשון, משנה ג) מכאן שאין לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס ובשם הלל נאמר ``וכך היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף, הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם`` (אבות, פרק ד, משנה ז) ומי לנו כרבנו הגדול שאמר שעל האדם לעבוד את ה' מאהבה ושלא על מנת לקבל פרס ``אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה, כדי שאקבל כל הרברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא `` (ספר המדע, הלכות תשובה, פרק י, הלכה א) וידועים דבריו בהלכות תלמוד תורה ``כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חלל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה, בעולם הזה`` (הלכות תלמוד תורה, פרק ג, הלכה ט) ``אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו, אל תעשם עטרה להתגדל בהן `` (הלכות תלמוד תורה, פרק ג, הלכה י) ועוד אמר ``מעלה גדולה היא למי שמתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים ראשונים היא ``. ואפילו שעבודה כזו או/ו אחרת איננה מעידה בהכרח על כל מהותו של האדם, הרי אם היא מתבצעת על מנת לקבל פרס יש בה לכאורה כדי חשש הטיית לב האדם שכן כבר אמר רבינו בחיי ש ``אחרי הפעולות נמשכים הלבבות`` ואולי אם ירגיל את עצמו בכך ילמד שלא לשם שמים ויעשה על מנת להנות מדברי תורה ?

הטעמים להתיר להתפרנס מתלמוד תורה
שאלה זו נדונה כבר בעבר רבות ונביא כמה מורי הוראה בישראל שנדונו בשאלה זו ובראשם הרב משה פיינשטיין שנשאל בדבר ההיתר לקבל פרס מתלמוד תורה ובשאלה הרחבה יותר של פרנסה מתלמוד תורה של תלמידי חכמים ופסק שהדבר מותר. והשאלה שנשאל הייתה האם אותם תלמידי חכמים הרוצים להתעסק בתורה ולהחכים בה בידיעת התורה בכמותה ואיכותה ונהנים לפרנסתם ממה שנוטלים פרס בכוללים וכן הרבנים הנוטלים פרס והמלמדים עם תלמידים וראשי הישיבות הנוטלים פרס לפרנסתם אם שפיר עבדי או שיש מה להרהר אחר זה ויהיה מדת חסידות שלא להתפרנס מזה אלא ממעשה ידיו. והייתה תשובתו ש`` הנה ודאי שפיר עבדי`` (אגרות משה, יורה דעה, סימן קטז), כלומר נכון הם עושים ועוד אמר שאפילו אם נאמר שאין כן דעת הרמב``ם ואפילו אם עפ``י הדין הלכה כהרמב``ם, לא נהגו כמוהו וניתן ההיתר ללומדים ולמלמדים לקבל שכרם מהציבור, אע``פ שמעיקר הדין כדברי הרמב``ם שהתורה שבע``פ תועבר בחינם, כפי שדרשו חז``ל במשה רבינו ``מה אני בחינם אף אתם בחינם`` ובאר הרב משה פיינשטיין ``ואף אם לדינא הלכה כרמב ``ם, הסכימו כן חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה, לא היו יכולין לטרוח בתורה כראוי והייתה התורה משתכחת מישראל`` (שם, שם). ובהמשך דבריו ביאר שאין בכך אפילו מדת חסידות ``ולכן הוא דין ברור ופשוט שנתקבל בכל הדורות אם מדינא אם מתקנה דעת לעשות לה' הפרו תורתך שמותר לעסוק בתורה ולהתפרנס מקבלת פרס או ממה שהוא מלמד תורה לאחרים או שהוא רב ומורה הוראה, ואין להימנע מזה אפילו ממדת חסידות ``(שם, שם).
הטעם להתיר עבודה תורנית לשם קבלת פרס.
אבל דברים אלה של הרב משה מתייחסים לתלמידי חכמים שבחרו להיות תורתם אומנותם והם אלה שעליהם נשאל האם הם יכולים לקבל שכר דרך קבע ? אבל מי שאינו תלמיד חכם אלא מתפרנס מיגיע כפיו ולכאורה אין במעשיו, כדי לקיים את הטעם שלא תשתכח התורה, האם רשאי אותו אדם לקבל פרס על תלמוד תורה או/ו על העיסוק בה ?

הנה, בספר נפש החיים (שער ג פ``ג) מאריך ר' חיים מוולוז'ין להסביר שאפשר ורצוי ללמוד תורה גם מתוך מניעים אישיים, מתוך ציפייה שהפן החיובי שבלימוד יבוא לידי ביטוי וישלב גם לימוד לשמה, כיוון שאי אפשר כלל שלא תיכנס בלבו במהלך לימודו מחשבה וכוונה לשמה. מאידך, מובא בספר דברי שאול (מגילה יח ע``א) שאין היתר ללמוד שלא לשמה אלא אם כן יבוא אחר כך לידי לימוד לשמה, מפני שבאופן עקרוני אין ללמוד תורה מתוך מניעים אישיים המעורבים בלימוד, אלא רק כשלב ביניים להשגת היעד של לימוד לשמה.

בשו``ת יחווה דעת מצדד כאפשרות הראשונה, שכל המתכוון גם ללמוד תורה לשמה, אף על פי שפועל מתוך מניעים אישיים - מותר.
על פי זה התיר לחבר מחקר תורני לשם קבלת תואר או פרס אם התכוון גם ללימוד תורה וזהו צד ההיתר בדבר שנסמך עוד על כמה היבטים.
משה רבפוגל
נ``ב
עמדה לפני תשובתו של הרב שמואל דביר מישיבת הר עציון

שאלה
בס``ד
``על שלשה דברים אין אדם מסיט מבטו מהם ואלו הם:אש,גלי הים,ופנים של תינוק``. מהו המקור.
ברכה ותודה לכם.

תשובה
שלום.

מצטער אינני יודע, משה רבפוגל